שיחה:ראייה ושמיעה

הראיה נמשכת מחיצוניות החכמה

תכונת החכמה היא לתפוס דבר שחוץ ממנה. פנימיות החכמה תופסת רוחניות איך ומה הוא, וחיצוניות החכמה תופסת ומכירה דבר מה גשמי. חיצוניות החכמה הן המידות נצח והוד (שבחכמה), והן כח הראיה הרוחני המתלבש בעיניים הגשמיות.

השגחת ה' נקראת השקפה

מלשון רש"י והתוספות מובן שסתם הסתכלות נקראת ראיה, אבל הסתכלות בעיון נקראת הבטה. על פי זה מובן שהבטה (שהיא בעיון) היא מקרוב, ואילו ראיה היא מרחוק.

אבל יחד עם זה, הבטה (והשקפה) היא "מלמעלה למטה", וכשמסתכלים מלמעלה למטה נראים הדברים רחוקים משהם באמת.

ולעומת זאת ראיה – עם היות שהיא מרחוק, היא "מלמטה למעלה", וכשמסתכלים מלמטה למעלה (כגון הצופה בכוכבים) נראים הדברים קרובים משהם באמת.

ולכן ההשגחה הפרטית (שמצד אחד היא בעיון אך מצד שני מרחוק) נקראת בכתוב "השקפה" (השקיפה ממעון קדשך וישקף על פני סדום.

כח הראיה הינו בלתי מוגבל ואין סופי

באדם: כח הראיה הוא אור מקיף ולעומתו השמיעה (ושאר החושים) אור פנימי, ולכן בראיה אין מעלה ומטה ולא קדימה ואיחור. כלומר, הראיה תופסת את הכלל בסקירה אחת (ורק אחר כך ברוב ההתבוננות משיגים מעט מעט כל הפרטים הדקים שבו). ואילו בשמיעה הדבר הפוך (אוזן מילים תבחן): ע"י ריבוי הפרטים מגיעים לכלל.

ומה שאי אפשר לראות עד אין סוף אין זה מפני הגבלת כח הראיה (שהוא 'מקיף' ובלתי מוגבל) אלא מפני כלי העין הגשמית (וראיה לזה, שסומא מוליד אדם רואה).

למעלה: נאמר על המחשבה הקדומה דא"ק שהוא "צופה ומביט עד סוף כל הדורות, כלומר, שכולם נסקרים בסקירה אחת, וכדי שיוכל להיות התהוות עולמות מוגבלים הוא על ידי הכלים. הועבר מהערך. לערוך און ערשט דערנאך להכניס בית-חבדפד770. טאמי וודקה בודיעט... 11:31, 4 באפריל 2021 (UTC)

פה

הצעתי לשלב בראיה /שמיעה. מה אתם אומרים?----בית-חב"ד(פד770). טאמי וודקה בודיעט... 11:38, 4 באפריל 2021 (UTC)

ראייה

הוא אחד מחמשת החושים של האדם, והוא בעל ההשפעה החזקה ביותר על מציאותו של האדם. בהיות הנשמה למעלה, היא רואה רק עניינים רוחניים, אולם ברדתה לגוף היא מושפעת ממנו, והיא מוגבלת לראיית דברים גשמיים.

מכיון שהראיה קודמת בחשיבותה לשמיעה וגם העיניים קודמים בשרשם לאזנים, נמצא כי לפי סדר ד' החושים שהם ראיה שמיעה ריח וטעם הראיה מכוונת כנגד האות י' של שם הוי"ה שהיא כנגד החכמה.

אך מבואר כי האורות העצמיים של העיניים לא נתגלו בשלימות, ורק האורות החיצונים של העיניים (בחינת המלכות) שבהם נתגלו בעולם התוהו. מסיבה זאת, האורות שבעולם התוהו לא הייתה להם קיום, וכולם נשברו. לעומת זאת בשלב המוקדם יותר של אורות האוזן שיצאו בשלימותם (בחינה הנקראת הבל) לא נשברו, והם אורות עולם העקודים.

לעתיד לבא כשיתוקנו אורות העיניים בשלימות, תהיה העבודה בבהירות השלימה של עולם התוהו, שיש בהם מעלה של בהירות וראיה למרחוק.

הועבר מהערך ראיה. כנ"ל---גומרים לבנות את הדירה בתחתונים!!!__חבדפד770. טאמי וודקה בודיעט... 18:23, 5 באפריל 2021 (UTC)

שורשו של עולם העקודים הוא באוזן דאדם קדמון והמורה על כך כי שורש כל גילויי האורות הוא בבחינת מקבל והכנעה לאין סוף, ורק אח"כ יורד האור לבחינת חטם שהוא ריח ולבחינת פה שהוא טעם, והכלים נעשים על ידי הראיה שהוא שורש הכלים.

לעומת זאת יש מעלה בראיה כלפי השמיעה, שניתן לראות למרחוק ולא לשמוע למרחוק, כמשל הברק שמהותו נראית לפני קול הרעמים.

בעבודת השם הבעל שם טוב אמר: אם אדם מוכרח לדבר עם חבירו או לשמוע מחבירו דברים בעלמא, יכול להעלותו על ידי שיתן דעתו כי השמיעה הוא על ידי הנשמה שהיא חלק אלוה ממעל ויכוין לחברה ולייחדה[1]. ---שמיעה--גומרים לבנות את הדירה בתחתונים!!!__חבדפד770. טאמי וודקה בודיעט... 18:25, 5 באפריל 2021 (UTC)