39,916
עריכות
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
בגיל 39 קיבל רשות להיות דיין בקזבלנקה, לאחר שעמד בבחינה בהצלחה; 13 שנה אחר כך בגיל 52 נבחר לכהן כרב ראשי וראש אבות בתי הדין בקזבלנקה; בהמשך כיהן כרב הראשי של מרוקו. לאחר ניסיונות שונים להביאו לחיפה, כרב ראשי, עלה הרב משאש ל[[ארץ ישראל]] בשנת [[תשל"ח]], לכהן כרב הראשי של [[ירושלים]]. ובתפקיד זה כיהן עד לפטירתו, בי בניסן ה'תשס"ג בגיל 95. | בגיל 39 קיבל רשות להיות דיין בקזבלנקה, לאחר שעמד בבחינה בהצלחה; 13 שנה אחר כך בגיל 52 נבחר לכהן כרב ראשי וראש אבות בתי הדין בקזבלנקה; בהמשך כיהן כרב הראשי של מרוקו. לאחר ניסיונות שונים להביאו לחיפה, כרב ראשי, עלה הרב משאש ל[[ארץ ישראל]] בשנת [[תשל"ח]], לכהן כרב הראשי של [[ירושלים]]. ובתפקיד זה כיהן עד לפטירתו, בי בניסן ה'תשס"ג בגיל 95. | ||
== מחזק את חסידי חב"ד בקזבלנקה == | |||
הרב שאיפשר לחב"ד להתפתח ב[[קזבלנקה]] היה הרב שלום משאש. הוא מספר שבראשית דרכם של אנשי חב"ד ב[[קזבלנקה]], אנשים נמנעו מלהתפלל עימם עד כדי כך, שלא היה להם מספיק אנשים למניין. עוד סיפר כי אנשי קזבלנקה לא נהגו כבוד ברב שלמה מטוסוב. עמידתו של הרב משאש לצידם של אנשי חב"ד ותמיכתו בפעולותיהם נתנו לגיטימציה לחב"ד לפעול בקזבלנקה. הרש"מ היה מגיע לכל אותם האירועים שנערכו ע"י חב"ד ולעיתים אף היה דורש בהם דברי תורה. הרב הגדיר את אחד הטקסים שבו השתתף כדומה "למראות אלוקים". | |||
קשרים חמים עם הרב שלום משאש יצרו גם יתר שליחי חב"ד כדוגמת הרב יהודה לייב רסקין. הרב שלום משאש מעיד שהיו לו קשרים אישיים עמוקים שהגיעו לרמת דאגה אישית מצד הרבי לכל אחד מבני משפחתו. | |||
== יוצא לעזרת הרבי == | |||
בשעה שהרבי ביקש את עזרתו במרוקו, הרב שלום משאש יצא "בקול קורא" בשם הרבי להדליק נר שבת - לכל בת, בין שני הרבנים אף נערכה פגישה בניו יורק. | |||
כאשר הרב שלום משאש רצה לעלות לישראל, כתב גם לו הרבי מכתב ובו הפציר בו שלא לעזוב את מרוקו ולהמשיך להנהיג את קהילתו. | |||
== רוח אפינו משיח ה' == | == רוח אפינו משיח ה' == | ||