פרעה: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*'''כי אני הכבדתי את ליבו''', לקט פתגמים מרבותינו נשיאינו אודות | *'''כי אני הכבדתי את ליבו''', לקט פתגמים מרבותינו נשיאינו אודות פרעה, שבועון בית משיח גליון 1199 עמוד 14, גליון 200 עמוד 10 | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:אישים בתנ"ך]] | [[קטגוריה:אישים בתנ"ך]] | ||
גרסה מ־10:35, 8 במרץ 2021
פרעה היה כינויים של מלכי מצרים לדורותיהם.
פרעה והטבחים
על הפסוק "ויוסף הורד מצרימה", מובא בספרי החסידות שיסוד דא"ק[1] ירד עד בחינת גרון דאריך אנפין דקליפה שהוא ענין פרעה, העורף העליון.
ענין שר המשקים ושר הטבחים ושר האופים שהם ג' שרי פרעה הוא שהם יונקים מן העורף.
וכשנתעלה יוסף בירר וחתך יניקת ג' שרי פרעה מן העורף, לבלתי יוכלו להמשיך שפע לעורף עוד. וזהו "כי רוממות אל" המשיך בגרון בג' שרים דקדושה, ועל ידי זה היה חרב פיפיות להפריד יניקת ג' שרי פרעה, ולברר בחינת אחוריים דאריך אנפין.
פרעה לא היה חסיד
בהיות אדמו"ר הריי"צ נער קטן, הסביר לו מלמדו ר' שמשון את מהלך רוחו של פרעה, שהבטיח וחזר בו וכו', ולא נתישבה דעתו. עד שאמר לו: "משה רבינו עליו השלום היה חסיד (ודוקא חסיד חב"ד'י, שלא רצה במופתים, כי אם שיתנו לו התורה, וכשיביא לישראל את התורה, ידעו ששלחו ד'), ופרעה מתנגד. ומתנגד בשעה שנעשה הרווחה חוזר לסורו[2].
איתפריעו כל נהורין
לקריאה נוספת
- כי אני הכבדתי את ליבו, לקט פתגמים מרבותינו נשיאינו אודות פרעה, שבועון בית משיח גליון 1199 עמוד 14, גליון 200 עמוד 10
הערות שוליים
- ↑ ענין יוסף הוא בבחינת יסוד דא"ק, לעומת השבטים שענינם הוא מלכות דא"ק.
- ↑ אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ), כרך יד ה'שעו.