קרבן חטאת: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "{{הערות שוליים|}}" ב־"{{הערות שוליים}}") |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 19: | שורה 19: | ||
==בימינו== | ==בימינו== | ||
ב[[אגרת התשובה - פרק ג']] מביא אדה"ז שני דיעות בנוגע לתעניות בימינו, האם יש לדמותם לקרבן חטאת שצריך להביא על כל חטא בנפרד, (שהרי התעניות הם לכפרת עבירות לא תעשה), או שמא מכיון שהתעניות באות לרצות על החטא ואין בהם אותו תוקף של קרבן חטאת, ממילא הם דומות יותר ל[[קרבן עולה]] שבקרבן אחד מכפרים על מספר עבירות, ומכריע להתענות ג' פעמים על כל חטא, את מספר התעניות הקצוב בכתבי האר"י. | ב[[אגרת התשובה - פרק ג']] מביא אדה"ז שני דיעות בנוגע לתעניות בימינו, האם יש לדמותם לקרבן חטאת שצריך להביא על כל חטא בנפרד, (שהרי התעניות הם לכפרת עבירות לא תעשה), או שמא מכיון שהתעניות באות לרצות על החטא ואין בהם אותו תוקף של קרבן חטאת, ממילא הם דומות יותר ל[[קרבן עולה]] שבקרבן אחד מכפרים על מספר עבירות, ומכריע להתענות ג' פעמים על כל חטא, את מספר התעניות הקצוב בכתבי האר"י. | ||
==קישורים חיצוניים== | |||
*שניאור אשכנזי, '''[https://chabadpedia.co.il/images/a/af/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%90_%D7%A4%D7%92_%D7%A7%D7%A8%D7%91%D7%9F_%D7%97%D7%98%D7%90%D7%AA.pdf שפה שגברים מבינים]''' | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:קרבנות]] | [[קטגוריה:קרבנות]] |
גרסה אחרונה מ־09:11, 17 באפריל 2023
קרבן חטאת הוא קרבן שמביאים על חטאים שהעונש שלהם הוא כרת, באופן שנעשו בשוגג. בין חטאים אלו שמפורטים במסכת כריתות נמנים: איסורי שלשת עבירות החמורות בשוגג, איסורי מלאכות שבת, איסור אכילת חלב, איסור כניסה למקומות המקודשים בהר הבית, איסורי נדה, ועוד.
בפסוק[עריכה | עריכת קוד מקור]
(ה) וְהָיָה כִי יֶאְשַׁם לְאַחַת מֵאֵלֶּה וְהִתְוַדָּה אֲשֶׁר חָטָא עָלֶיהָ: (ו) וְהֵבִיא אֶת אֲשָׁמוֹ לַהוי"ה עַל חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא נְקֵבָה מִן הַצֹּאן כִּשְׂבָּה אוֹ שְׂעִירַת עִזִּים לְחַטָּאת וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן מֵחַטָּאתוֹ: (ז) וְאִם לֹא תַגִּיעַ יָדוֹ דֵּי שֶׂה וְהֵבִיא אֶת אֲשָׁמוֹ אֲשֶׁר חָטָא שְׁתֵּי תֹרִים אוֹ שְׁנֵי בְנֵי יוֹנָה לַיהֹוָה אֶחָד לְחַטָּאת וְאֶחָד לְעֹלָה: (ח) וְהֵבִיא אֹתָם אֶל הַכֹּהֵן וְהִקְרִיב אֶת אֲשֶׁר לַחַטָּאת רִאשׁוֹנָה וּמָלַק אֶת רֹאשׁוֹ מִמּוּל עָרְפּוֹ וְלֹא יַבְדִּיל: (ט) וְהִזָּה מִדַּם הַחַטָּאת עַל קִיר הַמִּזְבֵּחַ וְהַנִּשְׁאָר בַּדָּם יִמָּצֵה אֶל יְסוֹד הַמִּזְבֵּחַ חַטָּאת הוּא
— ויקרא פרק ה
במשנה[עריכה | עריכת קוד מקור]
חַטֹּאות הַצִּבּוּר וְהַיָּחִיד. אֵלּוּ הֵן חַטֹּאות הַצִּבּוּר, שְׂעִירֵי רָאשֵׁי חֳדָשִׁים וְשֶׁל מוֹעֲדוֹת, שְׁחִיטָתָן בַּצָּפוֹן, וְקִבּוּל דָּמָן בִּכְלִי שָׁרֵת בַּצָּפוֹן, וְדָמָן טָעוּן אַרְבַּע מַתָּנוֹת עַל אַרְבַּע קְרָנוֹת, כֵּיצַד, עָלָה בַכֶּבֶשׁ וּפָנָה לַסּוֹבֵב, וּבָא לוֹ לְקֶרֶן דְּרוֹמִית מִזְרָחִית, מִזְרָחִית צְפוֹנִית, צְפוֹנִית מַעֲרָבִית, מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית. שְׁיָרֵי הַדָּם הָיָה שׁוֹפֵךְ עַל יְסוֹד דְּרוֹמִי, וְנֶאֱכָלִין לִפְנִים מִן הַקְּלָעִים לְזִכְרֵי כְהֻנָּה בְּכָל מַאֲכָל לְיוֹם וָלַיְלָה עַד חֲצוֹת
— זבחים פרק ה מ"ג
עניינה[עריכה | עריכת קוד מקור]
החטאת קודמת בסדר ההקרבה לעולה, ומפרש בגמרא[1] למה הדבר דומה לפרקליט שנכנס לרצות ריצה פרקליט נכנס דורון אחריו. דהיינו שכאשר יש חיוב הקרבת חטאת, אזי כוחה של החטאת תקף לכפר לגמרי על החטא[2] ולעומת זאת על חיוב עשה אין החטאת יכולה לכפר לגמרי, אלא רק "מקופיא" כלומר מבחוץ אבל לא "מקיבעא" מבפנים, כמבואר בגמרא שם.
הסבר נוסף הוא, מפני שעל פי פנימיות התורה החטא של עשה חמור יותר מהחטא של עבירת לא תעשה כמבואר באגרת התשובה), ולכן כדי לכפר על הפגם הזה צריך קרבן מיוחד שהוא עולה כדי לכפר על החיסרון בהוספת האור, ואין די בחטאת לכפר על חטא כזה, אך על מצות לא תעשה שענינו הרבאת קליפות בעולם צריך קרבן מיוחד שהוא חטאת.
לפי הסבר הרבי, בכל חטא ישנם שני חלקים: העבירה על המצווה המסויימת, והעבירה הכללית על מצוות התורה. בעוד שקרבן החטאת מכפר על החטא הספיציפי, מכפר קרבן עולה באופן כללי על הסטיה מחוקות התורה. מסיבה זו, ניתן להביא קרבן עולה, על כמה מצוות, ואין צורך להביא על כל מצווה קרבן נפרד[3].
בימינו[עריכה | עריכת קוד מקור]
באגרת התשובה - פרק ג' מביא אדה"ז שני דיעות בנוגע לתעניות בימינו, האם יש לדמותם לקרבן חטאת שצריך להביא על כל חטא בנפרד, (שהרי התעניות הם לכפרת עבירות לא תעשה), או שמא מכיון שהתעניות באות לרצות על החטא ואין בהם אותו תוקף של קרבן חטאת, ממילא הם דומות יותר לקרבן עולה שבקרבן אחד מכפרים על מספר עבירות, ומכריע להתענות ג' פעמים על כל חטא, את מספר התעניות הקצוב בכתבי האר"י.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שניאור אשכנזי, שפה שגברים מבינים