כתובה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{להשלים|כל הערך=כן}}
{{להשלים|כל הערך=כן}}
[[קובץ:כתובת_הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כתובת [[הרבי]] ו[[הרבנית חיה מושקא שניאורסון|הרבנית]] בכתב ידו של [[אדמו"ר הריי"צ]]]]
[[קובץ:כתובת_הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כתובת [[הרבי]] ו[[הרבנית חיה מושקא שניאורסון|הרבנית]] בכתב ידו של [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|כתובה זו הינה "כתובה דאירכסא". כאשר התברר לאחר החתונה שהכתובה המקורית אבדה, סיפר זאת הרבי לחמיו, ואדמו"ר הריי"צ התיישב מיד לכתוב כתובה חדשה בכתב ידו וערך אותה מחדש. הרבי התבטא על כך שהיה כדאי היות ובזכות כך יש לו כתובה בכתב ידו של חמיו.}}]]
ה'''כתובה''' היא מסמך ההתחייבות של החתן כלפי הכלה. כלולים בו: חובותיו מן התורה ומדרבנן, כשאחד העיקריים שבהם הוא התחייבותו לפצות את האשה במקרה של גירושין בסכום של 200 זוז אם הייתה בתולה, ו-100 זוז אם הייתה נשואה קודם. המסמך כתוב בשפת ה[[ארמית]].
ה'''כתובה''' היא מסמך ההתחייבות של החתן כלפי הכלה. כלולים בו: חובותיו מן התורה ומדרבנן, כשאחד העיקריים שבהם הוא התחייבותו לפצות את האשה במקרה של גירושין בסכום של 200 זוז אם הייתה בתולה, ו-100 זוז אם הייתה נשואה קודם. המסמך כתוב בשפת ה[[ארמית]].


שורה 20: שורה 20:


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
*'''משפט הכתובה''', הרב אליהו בר שלום (8 חלקים)
*'''יוסף השם עליכם''', הרב [[יוסף כהן]] רב שכונה ברמלה
*'''מההזמנה ועד התנאים''', מוסף 'נשי' לשבועון כפר חב"ד גליון 1843 עמוד 14
*'''מההזמנה ועד התנאים''', מוסף 'נשי' לשבועון כפר חב"ד גליון 1843 עמוד 14
*הרב מאיר אהרון, '''עדים החתומים על הכתובה ואינם יודעים לקראותה''', גליון 'הוראה ומשפט - ליובאוויטש' טבת תשפ"א עמוד 3
*הרב מאיר אהרון, '''עדים החתומים על הכתובה ואינם יודעים לקראותה''', גליון 'הוראה ומשפט - ליובאוויטש' טבת תשפ"א עמוד 3
שורה 26: שורה 28:
*'''[https://col.org.il/news/77431 צילום של שטר כתובה חב"די]''' {{COL}}
*'''[https://col.org.il/news/77431 צילום של שטר כתובה חב"די]''' {{COL}}
*'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=986&CategoryID=466 שמירת הכתובה]''', במדור 'פינת הלכה ומנהג' בגליון שיחת השבוע
*'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=986&CategoryID=466 שמירת הכתובה]''', במדור 'פינת הלכה ומנהג' בגליון שיחת השבוע
*'''[https://col.org.il/news/130484 בדקנו וגילינו: למעלה מ-15% מן הכתובות - פסולות או שנעלמו]''', {{COL}}


{{חתונה}}
{{חתונה}}

גרסה מ־23:06, 17 באפריל 2021

כתובת הרבי והרבנית בכתב ידו של אדמו"ר הריי"צ[1]

הכתובה היא מסמך ההתחייבות של החתן כלפי הכלה. כלולים בו: חובותיו מן התורה ומדרבנן, כשאחד העיקריים שבהם הוא התחייבותו לפצות את האשה במקרה של גירושין בסכום של 200 זוז אם הייתה בתולה, ו-100 זוז אם הייתה נשואה קודם. המסמך כתוב בשפת הארמית.

דיני הכתובה

את הכתובה כותבים במשך היום וחותמים עליה שני עדים. בשעת החופה בין האירוסין לנישואין מפסיקים על ידי הקראתה. ולאחר מכן החתן או הרב מעבירים אותה לכלה.

במסכת כתובות יש מחלוקת תנאים האם התחייבות תשלום הפיצויים שבכתובה הוא מדאורייתא או שזוהי תקנת חז"ל.

בראש הכתובה מבקש החתן מהכלה "היי לי לאשה כדת משה וישראל", ובחסידות מוסבר שהכוונה ב'דת משה וישראל' היא שהקשר ביניהם לא יתבסס על תכונות גשמיות וכדומה, אלא על דבר שנעלה מהבנתם של האיש והאשה, מהמקיף העליון שלמעלה מסדר ההשתלשלות, שדווקא בכוחו לפעול שהקשר בין האיש והאשה יהיה קשר נצחי[2].

סכום הכסף עליו מתחייב החתן בכתובה הוא כ-8 ק"ג כסף טהור[3].

נוסח הכתובה

נוסח חב"ד בכתובה מקורו בספר 'נחלת שבעה'. יש לדייק מאוד בנוסח הכתובה בשמות החתן והכלה, ובשמות העדים, והדבר צריך להיעשות על ידי רב המומחה לדבר היות וטעויות קטנות יכולות לפסול את הכתובה ולגרום לבעיות משמעותיות בכשרות הנישואין.

הכתובה בנוסח חב"ד מעוטרת בפסוק: "יתן ה' את האשה הבאה אל ביתך כרחל וכלאה שבנו שתיהם את בית ישראל ועשה חיל"[4], ופותחת במילים "בסימן טוב ובמזל טוב".

הכתובה נכתבת ונאמרת בשפה הארמית.

לקריאה נוספת

  • משפט הכתובה, הרב אליהו בר שלום (8 חלקים)
  • יוסף השם עליכם, הרב יוסף כהן רב שכונה ברמלה
  • מההזמנה ועד התנאים, מוסף 'נשי' לשבועון כפר חב"ד גליון 1843 עמוד 14
  • הרב מאיר אהרון, עדים החתומים על הכתובה ואינם יודעים לקראותה, גליון 'הוראה ומשפט - ליובאוויטש' טבת תשפ"א עמוד 3

קישורים חיצוניים


הערות שוליים

  1. כתובה זו הינה "כתובה דאירכסא". כאשר התברר לאחר החתונה שהכתובה המקורית אבדה, סיפר זאת הרבי לחמיו, ואדמו"ר הריי"צ התיישב מיד לכתוב כתובה חדשה בכתב ידו וערך אותה מחדש. הרבי התבטא על כך שהיה כדאי היות ובזכות כך יש לו כתובה בכתב ידו של חמיו.
  2. שיחת שבת פרשת שלח תשי"ג.
  3. נכון לשנת תשפ"א, שווה ערך לכ-8,000 ש"ח.
  4. רות ד, יא.