הבדלים בין גרסאות בדף "שמואל (נכד המהר"ל)"
| שורה 6: | שורה 6: | ||
שמואל חונן בכשרונות מבורכים, אך יחד עם זה לא היה לו חשק רב ללימודים. מאידך, הצטיין בכתב יד יפה ובכישרון אמנותי לציור ולעבודת יד, במיוחד למלאכת-יד במתכות שונות, כגון זהב, כסף ונחושת. | שמואל חונן בכשרונות מבורכים, אך יחד עם זה לא היה לו חשק רב ללימודים. מאידך, הצטיין בכתב יד יפה ובכישרון אמנותי לציור ולעבודת יד, במיוחד למלאכת-יד במתכות שונות, כגון זהב, כסף ונחושת. | ||
| + | ===ספר התורה=== | ||
בגיל שש-עשרה שנה, כשלמד בישיבת אביו, כתב על קלף ספר-תורה שאורכו היה כ-12 ס"מ ורחבו פחות מ-8 ס"מ. הכתב היה ברור ותאם את ההלכה, אך בדרך כלל נזקקו לזכוכית מגדלת כדי לקרוא אותו. | בגיל שש-עשרה שנה, כשלמד בישיבת אביו, כתב על קלף ספר-תורה שאורכו היה כ-12 ס"מ ורחבו פחות מ-8 ס"מ. הכתב היה ברור ותאם את ההלכה, אך בדרך כלל נזקקו לזכוכית מגדלת כדי לקרוא אותו. | ||
| − | שמואל התקין לספר תורה זה "עצי חיים" זעירים שהיו עשויים מעשי אמן, והיו חרותים עליהם הפסוקים הבאים: "וזאת | + | שמואל התקין לספר תורה זה "עצי חיים" זעירים שהיו עשויים מעשי אמן, והיו חרותים עליהם הפסוקים הבאים: "וזאת התורה אשר שם משה וכו'", "עץ חיים היא וכו'", "דרכיה דרכי נועם וכו'", "אורך ימים בימינה וכו'", "ה' חפץ למען צדקו וכו'", "תורה ציווה לנו משה, מורשה קהילת יעקב". |
| − | + | ||
| + | כן התקין שמואל "יד" לספר תורה זה, מותאמת לגודלו, ועליה חרת פסוקים אחרים וציור של קריעת ים סוף. הוא גם יצק "כתר" לספר התורה, ובו ובו ציור מעמד קבלת התורה בהר סיני. כישרון מיוחד גילה ר' שמואל בהתקנת ארון-קודש זעיר משנהב, מקורי לספר תורה זה. על הדופן המערבי של ארון הקודש הזה, חרת ציור של בית המקדש. על הדופן הדרומי - ציור מזבח הנחושת, על הדופן הצפוני - השולחן ולחם הפנים, ואילו על שתי הדלתות הזעירות, ממזרח חרת את הארון והלוחות מבחוץ, ואת המנורה ומזבח הזהב מבפנים. | ||
| + | |||
| + | האמן הצעיר, ר' שמואל, לא הסתפק בכך, כי אם גם לקח אבן שיש גדולה מקוטרו של הארון וחצב בה חלל, שבו ניתן להכניס את ארון הקודש הזעיר עשוי השנהב. | ||
| + | |||
| + | ==לקריאה נוספת:== | ||
| + | *[[ספר הזיכרונות]] חלק ב’, פרק פ"ו - משפחת [[מהר"ל מפראג]]. | ||
גרסה מ־22:00, 10 בפברואר 2021
ר’ שמואל היה נכד המהר"ל מפראג.
=תולדות חיים
ר' שמואל נולד לאביו ר’ בצלאל חריף, בן המהר"ל מפראג.
שמואל חונן בכשרונות מבורכים, אך יחד עם זה לא היה לו חשק רב ללימודים. מאידך, הצטיין בכתב יד יפה ובכישרון אמנותי לציור ולעבודת יד, במיוחד למלאכת-יד במתכות שונות, כגון זהב, כסף ונחושת.
ספר התורה
בגיל שש-עשרה שנה, כשלמד בישיבת אביו, כתב על קלף ספר-תורה שאורכו היה כ-12 ס"מ ורחבו פחות מ-8 ס"מ. הכתב היה ברור ותאם את ההלכה, אך בדרך כלל נזקקו לזכוכית מגדלת כדי לקרוא אותו.
שמואל התקין לספר תורה זה "עצי חיים" זעירים שהיו עשויים מעשי אמן, והיו חרותים עליהם הפסוקים הבאים: "וזאת התורה אשר שם משה וכו'", "עץ חיים היא וכו'", "דרכיה דרכי נועם וכו'", "אורך ימים בימינה וכו'", "ה' חפץ למען צדקו וכו'", "תורה ציווה לנו משה, מורשה קהילת יעקב".
כן התקין שמואל "יד" לספר תורה זה, מותאמת לגודלו, ועליה חרת פסוקים אחרים וציור של קריעת ים סוף. הוא גם יצק "כתר" לספר התורה, ובו ובו ציור מעמד קבלת התורה בהר סיני. כישרון מיוחד גילה ר' שמואל בהתקנת ארון-קודש זעיר משנהב, מקורי לספר תורה זה. על הדופן המערבי של ארון הקודש הזה, חרת ציור של בית המקדש. על הדופן הדרומי - ציור מזבח הנחושת, על הדופן הצפוני - השולחן ולחם הפנים, ואילו על שתי הדלתות הזעירות, ממזרח חרת את הארון והלוחות מבחוץ, ואת המנורה ומזבח הזהב מבפנים.
האמן הצעיר, ר' שמואל, לא הסתפק בכך, כי אם גם לקח אבן שיש גדולה מקוטרו של הארון וחצב בה חלל, שבו ניתן להכניס את ארון הקודש הזעיר עשוי השנהב.
לקריאה נוספת:
- ספר הזיכרונות חלק ב’, פרק פ"ו - משפחת מהר"ל מפראג.
