איסר בער גילרסון: הבדלים בין גרסאות בדף
תלמוד בבלי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{חשיבות|ט"ז אדר א'. דמות דמיוניות מבקשת ערך?}} | |||
'''איסר בער גילרסון''', המכונה '''הרב ממאלינסק''', היה רב העיירה [[סטארדוב]], יש אומרים שהיא דמות בדיונית-ספרותית מספרו של [[פישל שניאורסון]] '[[כוחה של סנגוריה]]'. | '''איסר בער גילרסון''', המכונה '''הרב ממאלינסק''', היה רב העיירה [[סטארדוב]], יש אומרים שהיא דמות בדיונית-ספרותית מספרו של [[פישל שניאורסון]] '[[כוחה של סנגוריה]]'. | ||
גרסה מ־19:53, 17 בפברואר 2022
|
חשיבותו האנציקלופדית של הערך אינה מובהרת בו, לדעת מניח תבנית זו. אתם מוזמנים להרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, או להסביר את חשיבותו בדף השיחה שלו. | ||
| מקובל להקצות לדיון פרק זמן של שבוע. אם במהלכו לא תובע תמיכה מנומקת בהשארת הערך, הערך יימחק (התבנית הוצבה ב-ט"ז אדר א'. דמות דמיוניות מבקשת ערך?). | |||
איסר בער גילרסון, המכונה הרב ממאלינסק, היה רב העיירה סטארדוב, יש אומרים שהיא דמות בדיונית-ספרותית מספרו של פישל שניאורסון 'כוחה של סנגוריה'.
תולדות חיים
נולד למשפחה חב"דית מחסידי אדמו"ר האמצעי. בצעירותו הסתופף בצל אדמו"ר הצמח צדק יחד עם ידידו הרב חיים משולם זלמן ניימרק, והיה לאחד מהחוזרים הגדולים.
לאחר כמה שנים, נסע לעיירה קטנה להיות שם רב. שני סוחרים שנקלעו לשם כחצי שנה אחרי בואו, ביקשו שיעשה ביניהם דין תורה בשל סכסוך שהיה ביניהם. הם כל-כך התלהבו מאופן שפיטתו ביניהם, שהותירה את שניהם מרוצים, עד שעשו מאמצים ומינו אותו לרב בעירם, מאלינסק שהייתה אחת הערים החשובות ברוסיה (ואף שכנה מחוץ לתחום המושב).
הוא קשר קשרים עם כל המושלים והשרים החשובים. על כן היה הוא שליח רבותינו נשיאנו לפטרבורג להשתדל בשביל ענייני הכלל.
היה ממקימי וראשי חברת תחיית המתים בנשיאות אדמו"ר הצמח צדק, שפעלה להצלת ילדי ישראל בזמן גזירת הקנטוניסטים.
לאחר פטירת הצמח צדק בשנת תרכ"ו היה לחסידו של רבי יהודה לייב המהרי"ל מקאפוסט. אמנם לאחר פטירתו בחודש חשוון תרכ"ז חזר לליובאוויטש והיה לחסידו של אדמו"ר המהר"ש, לחוזר שלו ולהשליח הנודד ומפיץ את תורתו בין העיירות. כן היה שליחו למען ענייני הכלל, ושליחו המיוחד לעניין משפטם של שמונים ושניים היהודים בעיירה סטארדוב.
הרב ממאלינסק נפטר בין השנים תר"נ - תרנ"ה.
יש אומרים כי הדמות היא דמיונית והיא מבוססת על דמותו של רבה של סטארדוב איסר תומרקין.[דרושה הבהרה][דרוש מקור]
לקריאה נוספת
- את אחי אנוכי מבקש ויום ההילולה, בתוך "כוחה של סנגוריה - סיפור המלשינות על חסידי חב"ד" מאת הפרופסור פישל שניאורסאהן, הוצאת יבנה, תל אביב, תשכ"ז, עמ' 102-133.