נטע רובינאוו מפאהאר: הבדלים בין גרסאות בדף
מאין תקציר עריכה |
(הרחבה) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
ר' '''נתן נטע רובינאוו''' היה [[רב]] בעירה פאהאר ב[[רוסיה]], מהתמימים בליובאוויטש | ר' '''נתן נטע רובינאוו''' היה [[רב]] בעירה פאהאר ב[[רוסיה]], מהתמימים בליובאוויטש ובעל מנגן מופלא. מחסידיו המקושרים של [[אדמו"ר הרש"ב]]. | ||
== קבלתו לליובאוויטש == | |||
כאשר הגיע ללמוד ב[[תומכי תמימים]] בליובאוויטש בשנת [[תרס"ב]], בתחילה המשגיח לא רצה לקבלו. כששמע שלא התקבל לישיבה, הוא היה במרירות גדולה, [[הלך לחדר שני]] והחל לנגן את ניגונו הידוע. <br> | |||
כיוון שהיה לו קול ייחודי לנגינה, שמעו אותו באולם הגדול. שם ישבו כל הבחורים ולמדו, והגיעו לחדר שני לשמוע את הניגון. עד שהתקבצו בחורים רבים סביבו, והמשגיח הבחין שמתרחש דבר מה לא רגיל.<br> | |||
כשראה המשגיח מה שקורה, זה פעל עליו רושם גדול והוא החליט לקבל את ר' נתן לתומכי תמימים. | |||
== ראש קבוצת המנגנים == | |||
לאחר שהתקבל לישיבה, נהיה ראש קבוצת המנגנים שהוקמה בעקבות הוראתו של אדמו"ר הרש"ב, שהיו נוהגים לנגן [[ניגונים]] שונים בכל שבת קודם ה[[מאמר]]. אדמו"ר הרש"ב מאוד נהנה מקבוצה זו, שכן ענינה להשליט סדר בניגונים, וכך היא דרכו של [[פנימי]] להיות מסודר. | |||
[[אדמו"ר הריי"צ]] העיד עליו שהיה לו [[קול]] ערב וחוש נעלה בשיר ובמנגינותיו יקח לבבות. | [[אדמו"ר הריי"צ]] העיד עליו שהיה לו [[קול]] ערב וחוש נעלה בשיר ובמנגינותיו יקח לבבות. | ||
חיבר [[וואלאך לר' נטע מפאהאר|וואלח מיוחד]], ניגון געגועים מספר [[ניגון ש"ג|ש"ג]] בספר הניגונים, ונוסח נוסף מובא ב[[ניגון קל"ד]]. אותו ניגן בחגיגת [[י"ט כסלו]] [[תרס"ג]]. לאחר שנים ביקש ממנו ה[[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[התוועדות]] "נטע, זינג מיר דער סמ"ך גימ"ל'דיקן" (תנגן לי את הניגון של ס"ג). | חיבר [[וואלאך לר' נטע מפאהאר|וואלח מיוחד]], ניגון געגועים מספר [[ניגון ש"ג|ש"ג]] בספר הניגונים, ונוסח נוסף מובא ב[[ניגון קל"ד]]. אותו ניגן בחגיגת [[י"ט כסלו]] [[תרס"ג]]. לאחר שנים ביקש ממנו ה[[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[התוועדות]] "נטע, זינג מיר דער סמ"ך גימ"ל'דיקן" (תנגן לי את הניגון של ס"ג). | ||
גרסה מ־20:28, 1 באפריל 2021
ר' נתן נטע רובינאוו היה רב בעירה פאהאר ברוסיה, מהתמימים בליובאוויטש ובעל מנגן מופלא. מחסידיו המקושרים של אדמו"ר הרש"ב.
קבלתו לליובאוויטש
כאשר הגיע ללמוד בתומכי תמימים בליובאוויטש בשנת תרס"ב, בתחילה המשגיח לא רצה לקבלו. כששמע שלא התקבל לישיבה, הוא היה במרירות גדולה, הלך לחדר שני והחל לנגן את ניגונו הידוע.
כיוון שהיה לו קול ייחודי לנגינה, שמעו אותו באולם הגדול. שם ישבו כל הבחורים ולמדו, והגיעו לחדר שני לשמוע את הניגון. עד שהתקבצו בחורים רבים סביבו, והמשגיח הבחין שמתרחש דבר מה לא רגיל.
כשראה המשגיח מה שקורה, זה פעל עליו רושם גדול והוא החליט לקבל את ר' נתן לתומכי תמימים.
ראש קבוצת המנגנים
לאחר שהתקבל לישיבה, נהיה ראש קבוצת המנגנים שהוקמה בעקבות הוראתו של אדמו"ר הרש"ב, שהיו נוהגים לנגן ניגונים שונים בכל שבת קודם המאמר. אדמו"ר הרש"ב מאוד נהנה מקבוצה זו, שכן ענינה להשליט סדר בניגונים, וכך היא דרכו של פנימי להיות מסודר.
אדמו"ר הריי"צ העיד עליו שהיה לו קול ערב וחוש נעלה בשיר ובמנגינותיו יקח לבבות.
חיבר וואלח מיוחד, ניגון געגועים מספר ש"ג בספר הניגונים, ונוסח נוסף מובא בניגון קל"ד. אותו ניגן בחגיגת י"ט כסלו תרס"ג. לאחר שנים ביקש ממנו האדמו"ר הריי"צ בהתוועדות "נטע, זינג מיר דער סמ"ך גימ"ל'דיקן" (תנגן לי את הניגון של ס"ג). \