אשר מסטולין: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{דמות | |||
|שם=רבי אשר מסטולין | |||
|תאריך לידה=[[תק"כ]] | |||
|תאריך פטירה=[[כ"ו תשרי]] [[תקפ"ז]] | |||
|תפקידים נוספים=האדמו"ר השלישי ל[[חסידות קרלין]] | |||
}} | |||
רבי '''אשר מסטולין''' ([[תק"כ]] - [[כ"ו תשרי]] [[תקפ"ז]]) הינו האדמו"ר השלישי ב[[חסידות קרלין]]. | רבי '''אשר מסטולין''' ([[תק"כ]] - [[כ"ו תשרי]] [[תקפ"ז]]) הינו האדמו"ר השלישי ב[[חסידות קרלין]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
| שורה 5: | שורה 11: | ||
לאחר פטירת רבי [[שלמה מקרלין]] בשנת [[תקנ"ב]] הוא מונה לאדמו"ר השלישי ל[[חסידות קרלין]], בתחילה הוא התגורר ב[[קרלין]] אולם לאחר מכן עבר לסטולין. | לאחר פטירת רבי [[שלמה מקרלין]] בשנת [[תקנ"ב]] הוא מונה לאדמו"ר השלישי ל[[חסידות קרלין]], בתחילה הוא התגורר ב[[קרלין]] אולם לאחר מכן עבר לסטולין. | ||
עמד בקשרים עם [[אדמו"ר הזקן]] ורבי [[אברהם מקאליסק]] בנוגע ל"קופת מעות ארץ הקודש"{{הערה|תולדות חב"ד בארה"ק, ד, ייסוד כולל וואהלין}} | עמד בקשרים עם [[אדמו"ר הזקן]] ורבי [[אברהם מקאליסק]] בנוגע ל"קופת מעות ארץ הקודש",{{הערה|תולדות חב"ד בארה"ק, ד, ייסוד כולל וואהלין}} בשנת [[תקנ"ט]] בעת שנאסר [[אדמו"ר הזקן]] נאסר יחד איתו רבי אשר מסטולין ורבי [[מרדכי מלכוויץ]] ששחררו ב[[נר חמישי של חנוכה]]. | ||
בשנת [[תקנ"ז]] [[התפצלות החסידות (תקנ"ז)|עם פרוץ המחלוקת]] בין [[אדמו"ר הזקן]] לרבי [[אברהם מקאליסק]], עמד רבי אשר לצד רבי [[אברהם מקאליסק]]{{הערה|בית רבי, עמ' 120 - 132}}. | בשנת [[תקנ"ז]] [[התפצלות החסידות (תקנ"ז)|עם פרוץ המחלוקת]] בין [[אדמו"ר הזקן]] לרבי [[אברהם מקאליסק]], עמד רבי אשר לצד רבי [[אברהם מקאליסק]].{{הערה|בית רבי, עמ' 120 - 132}} | ||
בלט במיוחד בתפילותיו , ואף רבי [[דוד מסטפין]] התבטא שב[[ביאת משיח]] יתנו לרבי אשר מסטולין לעמוד [[חזן]] בפני {{מונחון|"שבעת הרועים"|אברהם, יצחק, יעקב, משה, אהרון, יוסף ובנימין}}.{{הערה| אלטר אברהם שוורץ, מאורי אש, מכון משנת אברהם, ביתר עילית, עמ' קע ועמ' קעב}} | |||
נפטר ב[[כ"ו תשרי]] [[תקפ"ז]]. | נפטר ב[[כ"ו תשרי]] [[תקפ"ז]]. | ||
רבי [[שלום שכנא]] חותנו של [[אדמו"ר הזקן]], לאחר פטירת אשתו, שידך אותו [[אדמו"ר הזקן]] עם אחותו של רבי אשר מסטולין.{{הערה|קונטרס צדי"ק למלך חלק ז' עמ' 363}} | רבי [[שלום שכנא]] חותנו של [[אדמו"ר הזקן]], לאחר פטירת אשתו, שידך אותו [[אדמו"ר הזקן]] עם אחותו של רבי אשר מסטולין.{{הערה|קונטרס צדי"ק למלך חלק ז' עמ' 363}} | ||
{{סדרה|הקודם= | ==משפחתו== | ||
*בנו, רבי [[אהרן מקרלין (השני)]] בנו וממלא מקומו. | |||
*בתו, פערל אשתו רבי אהרן יפה מלכוויץ, בנו של רבי [[מרדכי מלכוויץ]]. | |||
{{סדרה|הקודם=רבי [[שלמה מקרלין]]|רשימה=אדמו"רי [[קרלין]]|שנה=? - ?|הבא=רבי [[אהרן מקרלין (השני)]]}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה מ־14:48, 11 בינואר 2021
{דמות |שם=רבי אשר מסטולין |תאריך לידה=תק"כ |תאריך פטירה=כ"ו תשרי תקפ"ז |תפקידים נוספים=האדמו"ר השלישי לחסידות קרלין }} רבי אשר מסטולין (תק"כ - כ"ו תשרי תקפ"ז) הינו האדמו"ר השלישי בחסידות קרלין.
תולדות חיים
נולד בשנת תק"כ לאביו רבי אהרן מקרלין מייסד חסידות קרלין, בשנת תקל"ב נפטר אביו והוא גדל אצל רבי שלמה מקרלין.
לאחר פטירת רבי שלמה מקרלין בשנת תקנ"ב הוא מונה לאדמו"ר השלישי לחסידות קרלין, בתחילה הוא התגורר בקרלין אולם לאחר מכן עבר לסטולין.
עמד בקשרים עם אדמו"ר הזקן ורבי אברהם מקאליסק בנוגע ל"קופת מעות ארץ הקודש",[1] בשנת תקנ"ט בעת שנאסר אדמו"ר הזקן נאסר יחד איתו רבי אשר מסטולין ורבי מרדכי מלכוויץ ששחררו בנר חמישי של חנוכה.
בשנת תקנ"ז עם פרוץ המחלוקת בין אדמו"ר הזקן לרבי אברהם מקאליסק, עמד רבי אשר לצד רבי אברהם מקאליסק.[2]
בלט במיוחד בתפילותיו , ואף רבי דוד מסטפין התבטא שבביאת משיח יתנו לרבי אשר מסטולין לעמוד חזן בפני
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין "שבעת הרועים".[3]
רבי שלום שכנא חותנו של אדמו"ר הזקן, לאחר פטירת אשתו, שידך אותו אדמו"ר הזקן עם אחותו של רבי אשר מסטולין.[4]
משפחתו
- בנו, רבי אהרן מקרלין (השני) בנו וממלא מקומו.
- בתו, פערל אשתו רבי אהרן יפה מלכוויץ, בנו של רבי מרדכי מלכוויץ.
| הקודם: רבי שלמה מקרלין |
אדמו"רי קרלין ? - ? |
הבא: רבי אהרן מקרלין (השני) |