משתמש:פולע/מולד הלבנה: הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירת דף עם התוכן "{{בעבודה}} מולד הלבנה הינו הזמן בו עומדת הלבנה בקו ישר בין השמש לבין כדור הארץ. במולד...") |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{בעבודה}} | {{בעבודה}} | ||
מולד הלבנה הינו הזמן בו עומדת הלבנה בקו ישר בין ה[[שמש]] לבין [[כדור הארץ]]. במולד הלבנה [[קידוש החודש|מקדשים]] את ה[[חודש]]. | מולד הלבנה הינו הזמן בו עומדת הלבנה בקו ישר בין ה[[שמש]] לבין [[כדור הארץ]]. במולד הלבנה [[קידוש החודש|מקדשים]] את ה[[חודש]]. על מולד הלבנה נהוג להכריז מדי [[שבת מברכים]], בעת הכרזת מועד ה[[ראש חודש]]. | ||
==עניינה== | |||
אדמו"ר הזקן מביא במאמר להבין מאמר הזהר פ' וישב ר"ש פתח אך אל הפרוכת, את מעלתה ועניינה של מולד הלבנה. | |||
והנה כדי להבין מאמר זה תחלה י"ל מהו ענין מולד הלבנה ומיעוטה ומילואה בכל חדש כו'. וילה"ק תחלה ענין מ"נ ומ"ד הנז' בכ"מ. בהיות ידוע ענין התהו והתיקון שבחי' עגולים דתהו יצא האור בבחי' נפש לבד והוא בחי' מל' כמו מל' דחכ' מל' דבינה כו' וע"כ יצאו האורות דתהו זת"ז דהיינו מפורדי' כמ"ש וימלוך2 תחתיו כו'. וביאור הדברים הנה בחי' מל' ידוע ענינו שהוא בחי' ההתגלות של כל איזה מציאות ומהות דבר מה וע"כ בחי' ההתגלות בכלל וכל ההשתלשלות נק' בשם בחי' מל' כידוע, ובד"פ בחי' הגילוי של כל מציאות פרטי נק' בשם מל'. וע"כ מצינו כמה שמות לבחי' מל' דאצי' דלפעמים נק' בשם עפר או אבן ולפעמים בשם אתרוג או שושנה ולפעמים בשם קול או דבור או כח וכיוצא. וזהו מפני שיש בכלל ד' מדרגות ארמ"ע3 והן ד"י גשמיי' לנגד ד' עולמות אבי"ע ובפרט הם דצח"מ שבכל עולם ועולם ובכל בחי' מד' חלקים הללו יש בחי' המל' וכמו בחלק הדומם בחי' המל' הוא עפר או אבן דוקא ולא מתכת וכיוצא, והטעם מבואר בפרד"ס בשער המציאות ע"ש, ובחלק הצומח בחי' המל' הוא אתרוג או שושנה דוקא וכיוצא ובחלק החי בהמה דוקא ובחלק המדבר בחי' דבור או קול וכיוצא והכלל הוא רק מפני שכל אלה הוא בחי' ההתגלות שבכל חלק מד' חלקים דדצח"מ וארמ"ע כו'. ומזה יובן בדוגמא גם למעלה מעלה והיינו בבחי' ענין ז' מלכים דתהו דכתי' בהו וימלוך תחתיו וימת כו' דהענין הוא בחי' ההתגלות מה שנראה ליש וניכר לדבר מה מורגש במציאות כו'. | והנה כדי להבין מאמר זה תחלה י"ל מהו ענין מולד הלבנה ומיעוטה ומילואה בכל חדש כו'. וילה"ק תחלה ענין מ"נ ומ"ד הנז' בכ"מ. בהיות ידוע ענין התהו והתיקון שבחי' עגולים דתהו יצא האור בבחי' נפש לבד והוא בחי' מל' כמו מל' דחכ' מל' דבינה כו' וע"כ יצאו האורות דתהו זת"ז דהיינו מפורדי' כמ"ש וימלוך2 תחתיו כו'. וביאור הדברים הנה בחי' מל' ידוע ענינו שהוא בחי' ההתגלות של כל איזה מציאות ומהות דבר מה וע"כ בחי' ההתגלות בכלל וכל ההשתלשלות נק' בשם בחי' מל' כידוע, ובד"פ בחי' הגילוי של כל מציאות פרטי נק' בשם מל'. וע"כ מצינו כמה שמות לבחי' מל' דאצי' דלפעמים נק' בשם עפר או אבן ולפעמים בשם אתרוג או שושנה ולפעמים בשם קול או דבור או כח וכיוצא. וזהו מפני שיש בכלל ד' מדרגות ארמ"ע3 והן ד"י גשמיי' לנגד ד' עולמות אבי"ע ובפרט הם דצח"מ שבכל עולם ועולם ובכל בחי' מד' חלקים הללו יש בחי' המל' וכמו בחלק הדומם בחי' המל' הוא עפר או אבן דוקא ולא מתכת וכיוצא, והטעם מבואר בפרד"ס בשער המציאות ע"ש, ובחלק הצומח בחי' המל' הוא אתרוג או שושנה דוקא וכיוצא ובחלק החי בהמה דוקא ובחלק המדבר בחי' דבור או קול וכיוצא והכלל הוא רק מפני שכל אלה הוא בחי' ההתגלות שבכל חלק מד' חלקים דדצח"מ וארמ"ע כו'. ומזה יובן בדוגמא גם למעלה מעלה והיינו בבחי' ענין ז' מלכים דתהו דכתי' בהו וימלוך תחתיו וימת כו' דהענין הוא בחי' ההתגלות מה שנראה ליש וניכר לדבר מה מורגש במציאות כו'. | ||
וביאור הדבר יובן ע"ד דוגמא ממה שאנו רואים למטה באיש חכם כשנראה וניכרת חכמתו ליש ודבר מה היינו כשמרגיש ויודע היטב איך שהוא חכם ביותר שהרגשה זאת שמרגיש בחכמתו הוא בחי' היש והגילוי יתירה מאמיתי' מהות חכמתו ועליו אמר ראית4 איש חכם בעיניו תקוה לכסיל ממנו שהכסיל טוב הימנו או שיש תקוה ויניקה לכסיל ממנו, כי בחי' השרש יניקה לסכלות הוא בא מסיבת הרגשת החכ' בבחי' יש ודבר מאד והוא כשהאיש החכם בעיניו כו', משא"כ כשאינו מרגיש כלל מחכמתו וא"י ממנה כ"כ עד שתהא נחשבת בעיניו לדבר מה אזי אין בחי' יש בחכמתו שיוכל להסתעף ממנו הסכלות לכסיל כו'. וכך הדוגמא למעלה בע"ס דתהו כמו בחי' מל' שבחכ' לפי שניכר ונגלה אור החכ' מן המאציל בבחי' יש ודבר מה כו' ע"כ נאמר וימלוך וימת שנפל בבחי' מיתה ושבירה למטה להיות מסתעף מזה בחי' נפרד ויש גמור הנק' כסיל העליון והוא בחי' נוגה דבי"ע כידוע וד"ל. וע"כ יצאו האורות דתהו בבחי' פירוד זת"ז כמ"ש וימלוך תחתיו כו' והוא ג"כ מזה הטעם לפי | וביאור הדבר יובן ע"ד דוגמא ממה שאנו רואים למטה באיש חכם כשנראה וניכרת חכמתו ליש ודבר מה היינו כשמרגיש ויודע היטב איך שהוא חכם ביותר שהרגשה זאת שמרגיש בחכמתו הוא בחי' היש והגילוי יתירה מאמיתי' מהות חכמתו ועליו אמר ראית4 איש חכם בעיניו תקוה לכסיל ממנו שהכסיל טוב הימנו או שיש תקוה ויניקה לכסיל ממנו, כי בחי' השרש יניקה לסכלות הוא בא מסיבת הרגשת החכ' בבחי' יש ודבר מאד והוא כשהאיש החכם בעיניו כו', משא"כ כשאינו מרגיש כלל מחכמתו וא"י ממנה כ"כ עד שתהא נחשבת בעיניו לדבר מה אזי אין בחי' יש בחכמתו שיוכל להסתעף ממנו הסכלות לכסיל כו'. וכך הדוגמא למעלה בע"ס דתהו כמו בחי' מל' שבחכ' לפי שניכר ונגלה אור החכ' מן המאציל בבחי' יש ודבר מה כו' ע"כ נאמר וימלוך וימת שנפל בבחי' מיתה ושבירה למטה להיות מסתעף מזה בחי' נפרד ויש גמור הנק' כסיל העליון והוא בחי' נוגה דבי"ע כידוע וד"ל. וע"כ יצאו האורות דתהו בבחי' פירוד זת"ז כמ"ש וימלוך תחתיו כו' והוא ג"כ מזה הטעם לפי | ||
גרסה מ־15:40, 29 בדצמבר 2020
|
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
| אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. | |||
מולד הלבנה הינו הזמן בו עומדת הלבנה בקו ישר בין השמש לבין כדור הארץ. במולד הלבנה מקדשים את החודש. על מולד הלבנה נהוג להכריז מדי שבת מברכים, בעת הכרזת מועד הראש חודש.
עניינה
אדמו"ר הזקן מביא במאמר להבין מאמר הזהר פ' וישב ר"ש פתח אך אל הפרוכת, את מעלתה ועניינה של מולד הלבנה.
והנה כדי להבין מאמר זה תחלה י"ל מהו ענין מולד הלבנה ומיעוטה ומילואה בכל חדש כו'. וילה"ק תחלה ענין מ"נ ומ"ד הנז' בכ"מ. בהיות ידוע ענין התהו והתיקון שבחי' עגולים דתהו יצא האור בבחי' נפש לבד והוא בחי' מל' כמו מל' דחכ' מל' דבינה כו' וע"כ יצאו האורות דתהו זת"ז דהיינו מפורדי' כמ"ש וימלוך2 תחתיו כו'. וביאור הדברים הנה בחי' מל' ידוע ענינו שהוא בחי' ההתגלות של כל איזה מציאות ומהות דבר מה וע"כ בחי' ההתגלות בכלל וכל ההשתלשלות נק' בשם בחי' מל' כידוע, ובד"פ בחי' הגילוי של כל מציאות פרטי נק' בשם מל'. וע"כ מצינו כמה שמות לבחי' מל' דאצי' דלפעמים נק' בשם עפר או אבן ולפעמים בשם אתרוג או שושנה ולפעמים בשם קול או דבור או כח וכיוצא. וזהו מפני שיש בכלל ד' מדרגות ארמ"ע3 והן ד"י גשמיי' לנגד ד' עולמות אבי"ע ובפרט הם דצח"מ שבכל עולם ועולם ובכל בחי' מד' חלקים הללו יש בחי' המל' וכמו בחלק הדומם בחי' המל' הוא עפר או אבן דוקא ולא מתכת וכיוצא, והטעם מבואר בפרד"ס בשער המציאות ע"ש, ובחלק הצומח בחי' המל' הוא אתרוג או שושנה דוקא וכיוצא ובחלק החי בהמה דוקא ובחלק המדבר בחי' דבור או קול וכיוצא והכלל הוא רק מפני שכל אלה הוא בחי' ההתגלות שבכל חלק מד' חלקים דדצח"מ וארמ"ע כו'. ומזה יובן בדוגמא גם למעלה מעלה והיינו בבחי' ענין ז' מלכים דתהו דכתי' בהו וימלוך תחתיו וימת כו' דהענין הוא בחי' ההתגלות מה שנראה ליש וניכר לדבר מה מורגש במציאות כו'. וביאור הדבר יובן ע"ד דוגמא ממה שאנו רואים למטה באיש חכם כשנראה וניכרת חכמתו ליש ודבר מה היינו כשמרגיש ויודע היטב איך שהוא חכם ביותר שהרגשה זאת שמרגיש בחכמתו הוא בחי' היש והגילוי יתירה מאמיתי' מהות חכמתו ועליו אמר ראית4 איש חכם בעיניו תקוה לכסיל ממנו שהכסיל טוב הימנו או שיש תקוה ויניקה לכסיל ממנו, כי בחי' השרש יניקה לסכלות הוא בא מסיבת הרגשת החכ' בבחי' יש ודבר מאד והוא כשהאיש החכם בעיניו כו', משא"כ כשאינו מרגיש כלל מחכמתו וא"י ממנה כ"כ עד שתהא נחשבת בעיניו לדבר מה אזי אין בחי' יש בחכמתו שיוכל להסתעף ממנו הסכלות לכסיל כו'. וכך הדוגמא למעלה בע"ס דתהו כמו בחי' מל' שבחכ' לפי שניכר ונגלה אור החכ' מן המאציל בבחי' יש ודבר מה כו' ע"כ נאמר וימלוך וימת שנפל בבחי' מיתה ושבירה למטה להיות מסתעף מזה בחי' נפרד ויש גמור הנק' כסיל העליון והוא בחי' נוגה דבי"ע כידוע וד"ל. וע"כ יצאו האורות דתהו בבחי' פירוד זת"ז כמ"ש וימלוך תחתיו כו' והוא ג"כ מזה הטעם לפי