סוכר – הבדלי גרסאות

מסופר כי רבי משה הורינשטיין, כשנעשה גיסו של אדמו"ר [מוהרש"ב] נ"ע, ונודע לו שאדמו"ר הרש"ב אינו משתמש בצוקער בפסח, לא הבין זה מדוע, כי לו היה בית-חרושת של צוקער וידע שאין בסוכר שום חשש. אף על פי כן חשב שיקח כלים חדשים, ובעצמו ישגיח על כל דבר באופן שלא יהיה מקום לחשוש אפילו חשש רחוק. וכן עשה. והביא הסוכר לגיסו אדמו"ר הרש"ב בערב-פסח [אחר חצות היום], ומקודם ביאר לו אופן עשיית הסוכר שאין שום חשש בזה כנ"ל, והוסיף שאף על פי כן התנהג בסוכר הזה בזהירות יתירה. ובעת דברו הבחין בפני כ"ק אדמו"ר נ"ע שכל מה שמסביר לו יותר שאין מה לחשוש בזה, נעשו פניו הק' יותר רציניים [ויותר ויותר ניכרה בהם הבעת אי-שביעות רצון]. ולבסוף שם על השלחן את הסוכר, אדמו"ר נ"ע לקח חתיכה אחת ושבר אותה, והנה פלא נפלא: מתוך הסוכר נפלה חיטה{{הערה|שמועות-וסיפורים, א, עמ' קה, כפי ששמע מר' מאיר בליזינסקי ע"ה, ששמע בעצמו באטוואצק מפי ר"מ הארינשטיין [והמוסגר בין אריחיים הוא ממה ששמעתי אני הכותב מפי ר"מ בליזינסקי ע"ה. ועוד הוסיף, שקודם שהתחיל ר"מ הארינשטיין לספר, קרא לזוגתו - מרת חיה מושקא, בת מוהר"ש - שתשמע בעצמה איך שמספר בלא גוזמא כו', כי גם היא הייתה נוכחת אז בשעה שאירע המעשה}}.

[[קטגוריה:מאכלים ומשקאות]]