דברים בטלים – הבדלי גרסאות

בדברי חז"ל ורבותינו הראשונים, מכונה העיסוק בדברים בטלים בשמות שונים: 'דברים בטלים' ו'שיחה בטלה'{{הערה|גרסת המאירי ביומא יט, ב. מדרש תהלים לט, ד. רמב"ם הלכות דעות פרק ב' הלכה ד'. }}, 'דברים אחרים'{{הערה|לפי הגירסא הנפוצה בגמרא מסכת יומא שבהערה הקודמת.}}, ו'שיחת חולין'{{הערה|סוכה כח, א.}}. הדוגמאות שנותן הרמב"ם ל'שיחה בטלה' הם חשבונות כמה סאים תבואה היו לנו בשנה פלונית, כמה דינרים הוציא בחתונת בנו, וכיוצא באלו, ונקראים 'שיחה בטלה' מכיון שאין בהן צורך ותועלת{{הערה|רמב"ם הלכות שבת כג, יח.}}.

אף שיש צדדים להתיר דברים בטלים, הקובע עצמו תמיד לשיחה בטלה ודברים בטלים הוא מכת לצים{{הערה|שערי תשובה לרבנו יונה קעז.}}, ובבית הכנסת אין לדבר בהם כלל, היות ונכללים בגדר של קלות ראש{{הערה|רמב"ם תפלה יא ו; טוש"ע או"ח קנא א.}}, ולא ידבר בהם קודם התפילה{{הערה|ברכות לא, א; רמב"ם תפלה ד יח; טוש"ע או"ח צג ב.}}, ורבותינו נשיאינו ביקשו לעורר שלא ידברו בדברים בטלים בבית הכנסת, ובפרט בזמן התפילה{{הערה|1=[ https://chabadlibrary.org/books/adhaz/igrot/2/80.htm קונטרס אחרון שבתניא אגרת ט]. שיחת ש"פ נצבים תשכ"ח – תורת מנחם חלק נג עמוד 466: אגרות-קודש אדמו"ר מוהרש"ב ח"א עמוד קעז ואילך.}}.

דיבורים בטלים מגיעים מ[[יסוד הרוח]] שבנפש, ובדוגמת הרוח - אין להם ממשות ותועלת{{הערה|1=[[לקוטי אמרים פרק א']].}}, ומגיעים לאדם מצד [[פריקת עול]], ומביאים אותו ל[[מחשבות זרות]] ועד להרהורי עבירה, היות ובכח הדיבור לפעול על הנפש ולמשוך אותה לענינים שבה מדברים{{הערה|1=[ https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/maamarei/692/1/4/53.htm ספר המאמרים תרצ"ב מוצאי יום כיפור, עמוד נג].}}, וכן מגשמים את הנפש שלא תהיה לה שייכות לרוחניות ולא תוכל לחוש בעדינות של הענינים הרוחניים{{הערה|1=[ https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/14/30/270.htm שיחת שבת פרשת ראה תשט"ו].}}.

[[אדמו"ר הצמח צדק]] מסביר{{הערה|1=[ http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16082&hilite=5a35c6cc-7bc7-4d5d-91d2-78973e41d7f9&st=%D7%A0%D7%96%D7%99%D7%A8&pgnum=218 דרך מצוותיך, מצוות תגלת מצורע]. עד"ז ב[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/pirush/17/38b.htm פירוש המילות לאדמו"ר האמצעי, לדוד בשנותו, לח, ב].}} שהדיבורים בטלים מגיעים מ'מותרי המוחין', ולכן – תלמידי חכמים שמוחם מלא ושקוע בעניני קדושה, גם ה'שיחת חולין' והדברים בטלים' שלהם – צריכים לימוד, והם בחינת [[חכמה עילאה]] ממש, אך אצל שאר האנשים, אפילו שהם אנשים כשרים ויראי שמים, מותרי המוחין שלהם אינם תורה, ולכן הדברים בטלים שלהם אסורים ומטמאים את הנפש{{הערה|וייתכן שזהו הביאור גם להיתר שנוהגים ב[[חסידישע דברים בטלים]].}}.  

 

באחת היחידות למשפיע ר' [[ניסן נמנוב]] התבטא בפניו הרבי שמה שהוא לא משער שהחסידים יקיימו לפחות ב-50% הוא אינו תובע כלל, היות ואז זה נכנס בגדר 'דברים בטלים'{{הערה|1=[ http://www.yomanim.com/index.php?title=%D7%AA%D7%A9%D7%A8%D7%99_%D7%AA%D7%A9%D7%9E%22%D7%91_-_%D7%A8%27_%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F_%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%98 יומן ר' אהרון קורנט, תשרי תשמ"ב].}}.

הרבי הדריך פעמים רבות, שבדורנו עיקר ה[[אתכפיא]] אינה בהימנעות מאכילה ושתיה, כי אם ההימנעות מדברים בטלים וכדומה{{הערה|1=[ https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/12/4196.htm אגרות קודש חלק י"ב אגרת 'קצו]. וכך מסופר על אדמו"ר הרש"ב שאמר לאחד הבחורים שנכנסו ליחידות שכפי ש[[שד"ר]] שנוסע לגייס כספים את עיקר הכסף הוא אוסף דווקא מה'עשירים', כך גם באיברים ישנם אברים 'עשירים' שפועלים הרבה ואברים שפועלים מעט זמן במשך היום, ועיקר ה'גביה' של ה'אתכפיא' צריכה להיות דווקא מהאיברים ה'עשירים', דוגמת הפה שמדבר הרבה והעיניים והאוזניים שרואות ושומעות כל המזן, ולא כל כך מהאכילה והשתיה שהם האברים ה'עניים'.}}.

[[אדמו"ר המהר"ש]] התבטא על דיבורים אלו, שהם בדוגמת דברי חז"ל: "מה שאסר לנו הקב"ה, התיר לנו כמותו"{{הערה|1=[ https://tablet.otzar.org/book/book.php?book=26275&width=-17&scroll=0&udid=16009757039239222&fs=6422%2C6442%2C6443%3B6431%2C6442%2C6443%3B6441%2C6442%2C6443&pagenum=22 ספר השיחות תרצ"ו עמוד 14].}}.