אתחלתא דגאולה: הבדלים בין גרסאות בדף
מאין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''אתחלתא דגאולה''' פירושו התחלת ה[[גאולה]]. במונח זה השתשמה רבות הציונות הדתית, כהגדרה להקמת מדינת ישראל, ולהקמת שלטון היהודים ב[[ארץ ישראל]]. הרבי מתנגד לתפיסה זו, כיון שמדינת ישראל לא הוקמה על בסיס [[תורה]] ו[[מצוות]] היא אינה יכולה להוות התחלה לגאולה. הרבי ציין מספר רב של פעמים שהתחלת הגאולה על פי הלכה היא אך ורק על ידי [[מלך המשיח]] שהינו בשר ודם. | |||
'''אתחלתא דגאולה''' פירושו התחלת ה[[גאולה]]. במונח זה השתשמה רבות הציונות הדתית, כהגדרה להקמת מדינת ישראל, ולהקמת שלטון היהודים | |||
== המדרש וההלכה == | == המדרש וההלכה == | ||
מכמה מדרשים ומאגדות הגמרא נראה שחידוש היישוב היהודי בארץ ישראל הינו התחלת הגאולה. בגמרא בסנהדרין מובא על פריחת הצומח בארץ ישראל, אין לך [[קץ]] מגולה מזה. | מכמה מדרשים ומאגדות הגמרא ב[[תלמוד בבלי]] ו[[ירושלמי]] נראה שחידוש היישוב היהודי בארץ ישראל הינו התחלת הגאולה. בגמרא בסנהדרין מובא על פריחת הצומח בארץ ישראל, "אין לך [[קץ]] מגולה מזה". | ||
תפיסת היסוד | תפיסת היסוד של הרבי היא כי אי אפשר להסמך על מדרשים וגמרות ולקבוע מהם הלכה, ההלכה נקבעה ברמב"ם שהוא הפוסק היחיד בענין הגאולה, ובמקום שלא חלקו עליו סימן הוא, כי הסכימו לדבריו, הרמב"ם כותב בהלכות מלכים פרק י"א על הסדר בגאולה: "יעמוד מלך מבית דוד [[הוגה בתורה]] ו[[עוסק במצוות]] כדוד אביו ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה", כלומר הגאולה תתחיל בביאת ה[[מלך המשיח]]. רק לאחר מכן יהיה השלב של [[קיבוץ גלויות]]. | ||
גם את המדרשים אפשר לפרש בצורה שונה, מכיון שהשם 'גאולה' הוא שם כללי, כל גאולה של יחיד או רבים מצרה קרוי גאולה, לכן ייתכן שהמדרש והגמרא מדברים על גאולה, אך לא על הגאולה המיוחלת. | |||
ישנם (בודדים - כמובן) שרצו לומר שמדברי הגמ' בסנהדרין: שהקב"ה מקים 'דוד אחר' שהוא יהי' מלך המשיח, הכוונה לדוד בן גוריון. טענה מגוחכת ומבהילה זו דחה הרבי, כפי המובן בפשטות שמלך המשיח תפקידו לכוף את ישראל לקיים תורה ומצוות ולהחזיר את שלימות התורה לעם ישראל, ממילא מובן שדוד בן גוריון לא שייך שיהיה מלך המשיח... | |||
== חומרת הטעות בזה == | == חומרת הטעות בזה == | ||
במכתבים רבים הרבי שלל בחומרה את הטוענים שכעת כבר התחילה הגאולה. המצב בארץ ישראל מהבחינה של קיום תורה ומצוות לא נעשה טוב יותר על ידי הקמת מדינת ישראל, ולהיפך, ממילא לא ייתכן שזוהי התחלת הגאולה, שמטרתה שלימות התורה ומצוות. | |||
הרבי אמר כי טענות אלו מביאים לקולות בתורה ובמצוות (מכיון שמסתכלים על שלטון שאינו מאמין בתורה ובמצוות כתחילת הגאולה). | |||
הרבי אמר שאמירה זו היא שימת חושך לאור, ואור לחושך. | |||
ביטוי חריף (יוצא דופן בסגנון הכתיבה של הרבי) על אמירה זו כתב הרבי (אגרת ט'תקס"ב): "הכרזת 'אתחלתא דגאולה' - ענין של סכנה, כי זהו הביאור היחיד ש(לע"ע) מצאתי על ענין הקרבנות והחללים באה"ק ת"ו וביניהם אפילו כאלו שניצולו מהשואה וראו ניסים גלויים בזה, ובכל זה נפלו בארץ הקודש ת"ו, וג"ג באופן בלתי טבעי כנ"ל, הי"ד". | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
* ספר [[אגרות קודש בעניני גאולה ומשיח]] פרק אתחלתא דגאולה. | |||
*הרב [[שלום דובער הלוי וולפא]], '''[[בין אור לחושך]]''', יחס [[הרבי]] מליובאוויטש ל[[ציונות]] ול[[מדינת ישראל]], הוצאת המחבר, [[קרית גת]] [[חשון]] [[תשס"ו]]. | *הרב [[שלום דובער הלוי וולפא]], '''[[בין אור לחושך]]''', יחס [[הרבי]] מליובאוויטש ל[[ציונות]] ול[[מדינת ישראל]], הוצאת המחבר, [[קרית גת]] [[חשון]] [[תשס"ו]]. | ||
[[קטגוריה:גאולה ומשיח]] | |||
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]] | [[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]] | ||
גרסה מ־22:55, 30 בדצמבר 2009
אתחלתא דגאולה פירושו התחלת הגאולה. במונח זה השתשמה רבות הציונות הדתית, כהגדרה להקמת מדינת ישראל, ולהקמת שלטון היהודים בארץ ישראל. הרבי מתנגד לתפיסה זו, כיון שמדינת ישראל לא הוקמה על בסיס תורה ומצוות היא אינה יכולה להוות התחלה לגאולה. הרבי ציין מספר רב של פעמים שהתחלת הגאולה על פי הלכה היא אך ורק על ידי מלך המשיח שהינו בשר ודם.
המדרש וההלכה
מכמה מדרשים ומאגדות הגמרא בתלמוד בבלי וירושלמי נראה שחידוש היישוב היהודי בארץ ישראל הינו התחלת הגאולה. בגמרא בסנהדרין מובא על פריחת הצומח בארץ ישראל, "אין לך קץ מגולה מזה".
תפיסת היסוד של הרבי היא כי אי אפשר להסמך על מדרשים וגמרות ולקבוע מהם הלכה, ההלכה נקבעה ברמב"ם שהוא הפוסק היחיד בענין הגאולה, ובמקום שלא חלקו עליו סימן הוא, כי הסכימו לדבריו, הרמב"ם כותב בהלכות מלכים פרק י"א על הסדר בגאולה: "יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצוות כדוד אביו ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה", כלומר הגאולה תתחיל בביאת המלך המשיח. רק לאחר מכן יהיה השלב של קיבוץ גלויות.
גם את המדרשים אפשר לפרש בצורה שונה, מכיון שהשם 'גאולה' הוא שם כללי, כל גאולה של יחיד או רבים מצרה קרוי גאולה, לכן ייתכן שהמדרש והגמרא מדברים על גאולה, אך לא על הגאולה המיוחלת.
ישנם (בודדים - כמובן) שרצו לומר שמדברי הגמ' בסנהדרין: שהקב"ה מקים 'דוד אחר' שהוא יהי' מלך המשיח, הכוונה לדוד בן גוריון. טענה מגוחכת ומבהילה זו דחה הרבי, כפי המובן בפשטות שמלך המשיח תפקידו לכוף את ישראל לקיים תורה ומצוות ולהחזיר את שלימות התורה לעם ישראל, ממילא מובן שדוד בן גוריון לא שייך שיהיה מלך המשיח...
חומרת הטעות בזה
במכתבים רבים הרבי שלל בחומרה את הטוענים שכעת כבר התחילה הגאולה. המצב בארץ ישראל מהבחינה של קיום תורה ומצוות לא נעשה טוב יותר על ידי הקמת מדינת ישראל, ולהיפך, ממילא לא ייתכן שזוהי התחלת הגאולה, שמטרתה שלימות התורה ומצוות.
הרבי אמר כי טענות אלו מביאים לקולות בתורה ובמצוות (מכיון שמסתכלים על שלטון שאינו מאמין בתורה ובמצוות כתחילת הגאולה). הרבי אמר שאמירה זו היא שימת חושך לאור, ואור לחושך.
ביטוי חריף (יוצא דופן בסגנון הכתיבה של הרבי) על אמירה זו כתב הרבי (אגרת ט'תקס"ב): "הכרזת 'אתחלתא דגאולה' - ענין של סכנה, כי זהו הביאור היחיד ש(לע"ע) מצאתי על ענין הקרבנות והחללים באה"ק ת"ו וביניהם אפילו כאלו שניצולו מהשואה וראו ניסים גלויים בזה, ובכל זה נפלו בארץ הקודש ת"ו, וג"ג באופן בלתי טבעי כנ"ל, הי"ד".
לקריאה נוספת
- ספר אגרות קודש בעניני גאולה ומשיח פרק אתחלתא דגאולה.
- הרב שלום דובער הלוי וולפא, בין אור לחושך, יחס הרבי מליובאוויטש לציונות ולמדינת ישראל, הוצאת המחבר, קרית גת חשון תשס"ו.