אלוקות: הבדלים בין גרסאות בדף

'''אלוקות''' הינה התגלות של [[הקדוש ברוך הוא]] ל[[עולם|עולמות]] ולנמצאים שבהם. "גילוי אלוקות" - זו ההגדרה בה משתמשים ב[[תורת החסידות]] כדי לבטא את התגלותו של [[הקדוש ברוך הוא]] בעולם, באופן שה[[נברא|נבראים]] שבו יוכלו לחוש ולהרגיש בזה.

בתורת ה[[קבלה]], דרגת האלוקות שבערך לעולם שייכת לששת ה[[מדות]] שמ[[חסד]] ועד [[יסוד]] ("[[ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ]]" - ששת המדות בהם נברא העולם ועל ידם הוא מונהג). דרגת האלוקות שלמעלה מהעולמות שייכת לשלשת ה[[מוחין]]: [[חכמה]], [[בינה]] ו[[דעת]] (חכמת התורה שלמעלה מהעולם). באופן כללי יותר, עשרת ה[[ספירות]] (כולל ג' המוחין) שייכים ל[[סדר השתלשלות]] העולמות, ונקראים בחינת 'עשר'. לעומת בחינת ה[[כתר]] - עד ל[[עצמות ומהות|עצמות]] ומהות - שלמעלה מהשתלשלות העולמות, ונקראת בחינת 'אחד עשר'.  

חלק האלוקות שבתורה ובמצוות, הוא ההכרה וההרגשה שהתורה אינה שכל רגיל והמצוות אינן חוקים רגילים, כי אם שבהם מלובש רצונו וחכמתו של הקב"ה. על כך הייתה מלחמת היונים הייתה "להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך" וכמאמר (בראשית רבא פרק ט"ז) כתבו כו' שאין לכם חלק באלקי ישראל. כל המלחמה הייתה נגד [[אלקות]], זאל מען לערנען תורה, זאל מען מקיים זיין [[מצות]] ה[[משפטים]] וה[[עדות]], רק שלא להזכיר שהיא תורת ה' ושהמצות הם חקי רצונו יתברך, ניט דערמאנען אין תורה ומצוות דעם ענין פון ג-טלכקייט (='''תרגום ה[[אידיש]]''': שילמדו [[תורה]], שיקיימו [[מצוות]] ה[[משפטים]] וה[[עדות]] . . לא להזכיר את עניין האלוקות שבתורה ומצוות){{הערה|[[תבנית:היום יום/ב' טבת]]}}.