ניגון כאיל תערוג (אדמו"ר הזקן): הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "[[תמונה:" ב־"[[קובץ:") |
(הוספתי שאלה אך יש רבים וטובים ממני שיכתבו את הביאור בצורה מתומצתת חושבני שהביאור בין תחילת מילות השיר לסופן הוא מהותו של הניגון) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
שורה 10: | שורה 10: | ||
אותו זקן היה עיור בנערותו ואביו הביאו ל[[אדמו"ר הזקן]] שירפאהו. פתח [[אדמו"ר הזקן]] את [[ספר הזוהר]] וציווה לילד לקרוא מתוכו. בתחילה ראה הילד רק אותיות מטושטשות ואז גער בו [[אדמו"ר הזקן]] "קרא בקול רם!" ונפקחו עיניו והתחיל לקרוא כאחד האדם. אביו השאיר את ילדו ב[[ליאזנא]] אצל [[אדמו"ר הזקן]] ולהיות הילד בעל כשרון בשירה וזמרה הוספח הילד לקבוצת המנגנים של אדמו"ר הזקן. | אותו זקן היה עיור בנערותו ואביו הביאו ל[[אדמו"ר הזקן]] שירפאהו. פתח [[אדמו"ר הזקן]] את [[ספר הזוהר]] וציווה לילד לקרוא מתוכו. בתחילה ראה הילד רק אותיות מטושטשות ואז גער בו [[אדמו"ר הזקן]] "קרא בקול רם!" ונפקחו עיניו והתחיל לקרוא כאחד האדם. אביו השאיר את ילדו ב[[ליאזנא]] אצל [[אדמו"ר הזקן]] ולהיות הילד בעל כשרון בשירה וזמרה הוספח הילד לקבוצת המנגנים של אדמו"ר הזקן. | ||
'''הקשר בין תחילת מילות השיר לסופן''' | |||
==מילות הניגון ומשמעותם== | ==מילות הניגון ומשמעותם== |
גרסה מ־09:18, 26 באוקטובר 2020
כאיל תערוג | |
---|---|
כאיל תערוג | |
תווי הניגון | |
מילות הניגון | כְּאַיָּל תַּעֲרֹג עַל אֲפִיקֵי מָיִם;
וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ |
מחבר | אדמו"ר הזקן |
את הניגון כאיל תערוג שמע החסיד הרב שמואל גרונם אסתרמן מזקן מופלג שהיה בקבוצת המנגנים אצל אדמו"ר הזקן. ניגון זה היה אדמו"ר הזקן מנגן לפרקים קרובים, בדביקות גדולה.
אותו זקן היה עיור בנערותו ואביו הביאו לאדמו"ר הזקן שירפאהו. פתח אדמו"ר הזקן את ספר הזוהר וציווה לילד לקרוא מתוכו. בתחילה ראה הילד רק אותיות מטושטשות ואז גער בו אדמו"ר הזקן "קרא בקול רם!" ונפקחו עיניו והתחיל לקרוא כאחד האדם. אביו השאיר את ילדו בליאזנא אצל אדמו"ר הזקן ולהיות הילד בעל כשרון בשירה וזמרה הוספח הילד לקבוצת המנגנים של אדמו"ר הזקן.
הקשר בין תחילת מילות השיר לסופן
מילות הניגון ומשמעותם
הניגון מורכב מתיבות המופיעות בשתי פסוקים שונים שבמבט שטחי אין כל קשר ביניהם:
כְּאַיָּל תַּעֲרֹג עַל אֲפִיקֵי מָיִם; וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ
— תהלים מב, ב. דברים ו, ח
החסיד ר' שמואל גרונם אסתרמן ביאר את משמעותו הפנימית של הניגון:
כאיל תערוג - הוא ענין רצוא, משיכת הנפש לאלוקות.
והיו לטוטפות - הוא ענין השוב, המשכת האלוקות למטה בקיום התורה והמצוות.
ניגון זה הוא ניגון ב' בספר הניגונים.
קישורים חיצוניים
- ביצועים ועיבודים שונים