חטא עץ הדעת: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
'''חטא עץ הדעת''' הוא החטא שחטא בו [[אדם הראשון]], ובעקבותיו גורש מ[[גן עדן]]. שהקב"ה ציווה את האדם לאכול מכל עץ הגן, אבל לא מ[[עץ הדעת]], ו[[חוה]] תחילה עברה על איסור זה, בעקבות פתיונו של ה[[נחש הקדמוני|נחש]], ואחר כך חטא בו גם [[אדם הראשון]].
'''חטא עץ הדעת''' הוא החטא שחטא בו [[אדם הראשון]], ובעקבותיו גורש מ[[גן עדן]]. שהקב"ה ציווה את האדם לאכול מכל עץ הגן, אבל לא מ[[עץ הדעת]], ו[[חוה]] תחילה עברה על איסור זה, בעקבות פתיונו של ה[[נחש הקדמוני|נחש]], ואחר כך חטא בו גם [[אדם הראשון]].


==ענינו==
על ידי החטא הסתלקה השכינה מהארץ לרקיע הראשון.
מבואר כי חטא עץ הדעת היה בענין ההרגשה, וכמו שנאמר "ותרא האשה כי טוב העץ למאכל וכי תאוה הוא לעינים ונחמד העץ להשכיל", שהחטא היה בזה שכל הענינים יהיו בהרגשה. ש[[אדם הראשון]] רצה כי האלוקות תהיה באופן מורגש, שאף שלפני החטא היה אצלו השכלה, אך זה היה שכל אלוקי בלבד בלי הרגש, והחטא היה בזה שרצה שהשכל יהיה במורגש. ומשום כך אחרי חטא עץ הדעת אי אפשר שיהיה ה[[שמחה]] ב[[עבודת ה']] בשלמות בכל אחד ואחד, משום שישנו ענין ההרגש, ומזה אפשר שתהיה יניקת ה[[חיצונים]].
 
==משמעותו הפנימית==
 
על ידי החטא פגם [[אדם הראשון]] ב"הרגשה", זאת אומרת, גם לפני החטא היה לאדם את שלימות ההשכלה ב[[רוחניות]] וב[[אלוקות]] אך הבעיה היתה שהוא רצה שזה יהיה מורגש במשהו ממשי וגשמי, ולכן רצה לאכול מ[[עץ הדעת]] (שכשמו כן הוא דעת והשכלה) וכמו שכתוב{{הערה|[[בראשית]] ג,ד}} "ותרא האשה כי טוב העץ למאכל וכי '''תאוה''' הוא לעינים ו'''נחמד העץ להשכיל'''" דהיינו שהעץ ממחיש ונותן את ההשכלה הרוחנית, בגשמיות. ובכך פגם גם לדורות בכללות ענין ה-רגש, שלא יוכל להיות ב[[עבודת ה']] רגש ותענוג מושלמת ונקיה מיניקה של רגש ותאווה לענינים שלילים גם.{{הערה|שיחת שבת פרשת חיי שרה תשי"ב}}
 
הסיבה לגירושו של האדם מ[[גן עדן]] לאחר החטא מוסבר ב[[חסידות]] במקומות רבים הוא מכיון שב[[גן עדן]] לא שיך מציאות וקיום ל-[[רע]] וב[[חטא]]ו המשיך אדם הראשון עליו רע.


==תיקונו==
==תיקונו==
מבואר כי תיקון חטא עץ הדעת הוא בפרט על ידי מצוות [[ערלה]]. שאדם הראשון נצטווה שלא לאכול מפרי עץ הדעת, ונצטווה בשעה התשיעית, ובשעה העשירית עבר, ואילו היה מחכה שלוש שעות עד שבת היה כל פריו קודש. וכנגד זה אנו מצווים לחכות שלוש שנים בנטיעה להיות פירות העץ אסורים באיסור [[ערלה]].
מבואר כי תיקון חטא עץ הדעת הוא בפרט על ידי מצוות [[ערלה]]. שאדם הראשון נצטווה שלא לאכול מפרי עץ הדעת, ונצטווה בשעה התשיעית, ובשעה העשירית עבר, ואילו היה מחכה שלוש שעות עד שבת היה כל פריו קודש. וכנגד זה אנו מצווים לחכות שלוש שנים בנטיעה להיות פירות העץ אסורים באיסור [[ערלה]].


[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]
{{הערות שוליים}}

גרסה מ־23:16, 23 באפריל 2014

חטא עץ הדעת הוא החטא שחטא בו אדם הראשון, ובעקבותיו גורש מגן עדן. שהקב"ה ציווה את האדם לאכול מכל עץ הגן, אבל לא מעץ הדעת, וחוה תחילה עברה על איסור זה, בעקבות פתיונו של הנחש, ואחר כך חטא בו גם אדם הראשון.

על ידי החטא הסתלקה השכינה מהארץ לרקיע הראשון.

משמעותו הפנימית

על ידי החטא פגם אדם הראשון ב"הרגשה", זאת אומרת, גם לפני החטא היה לאדם את שלימות ההשכלה ברוחניות ובאלוקות אך הבעיה היתה שהוא רצה שזה יהיה מורגש במשהו ממשי וגשמי, ולכן רצה לאכול מעץ הדעת (שכשמו כן הוא דעת והשכלה) וכמו שכתוב[1] "ותרא האשה כי טוב העץ למאכל וכי תאוה הוא לעינים ונחמד העץ להשכיל" דהיינו שהעץ ממחיש ונותן את ההשכלה הרוחנית, בגשמיות. ובכך פגם גם לדורות בכללות ענין ה-רגש, שלא יוכל להיות בעבודת ה' רגש ותענוג מושלמת ונקיה מיניקה של רגש ותאווה לענינים שלילים גם.[2]

הסיבה לגירושו של האדם מגן עדן לאחר החטא מוסבר בחסידות במקומות רבים הוא מכיון שבגן עדן לא שיך מציאות וקיום ל-רע ובחטאו המשיך אדם הראשון עליו רע.

תיקונו

מבואר כי תיקון חטא עץ הדעת הוא בפרט על ידי מצוות ערלה. שאדם הראשון נצטווה שלא לאכול מפרי עץ הדעת, ונצטווה בשעה התשיעית, ובשעה העשירית עבר, ואילו היה מחכה שלוש שעות עד שבת היה כל פריו קודש. וכנגד זה אנו מצווים לחכות שלוש שנים בנטיעה להיות פירות העץ אסורים באיסור ערלה.

הערות שוליים

  1. בראשית ג,ד
  2. שיחת שבת פרשת חיי שרה תשי"ב