פלשתים – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – "([^א-ת])עפ"י" ב־"$1על פי" |
מ החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה" תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
מושבם של הפלשתים היה בסביבת מגורם של ראשי משפחת בני חם.{{הערה|רמב"ן בראשית י, יג.}} והוא באזור דרום מזרח ים התיכון בין ארץ מצרים לארץ כנען.{{הבהרה|יש להרחיב את שמות הערים}} עיר בירתם היא העיר גרר.{{הערה|רמב"ן בראשית כא, לג.}} בקשר לעיר [[באר שבע]] חלוקים המפרשים אם הייתה חלק מארצם. [[הרמב"ן]] טוען שכן, אולם אחרים חולקים עליו.{{הערה|ספורנו בראשית כא, לג.}} | מושבם של הפלשתים היה בסביבת מגורם של ראשי משפחת בני חם.{{הערה|רמב"ן בראשית י, יג.}} והוא באזור דרום מזרח ים התיכון בין ארץ מצרים לארץ כנען.{{הבהרה|יש להרחיב את שמות הערים}} עיר בירתם היא העיר גרר.{{הערה|רמב"ן בראשית כא, לג.}} בקשר לעיר [[באר שבע]] חלוקים המפרשים אם הייתה חלק מארצם. [[הרמב"ן]] טוען שכן, אולם אחרים חולקים עליו.{{הערה|ספורנו בראשית כא, לג.}} | ||
במשך שנים רבות התגוררו [[האבות]] [[אברהם]] ו[[יצחק]] בארץ פלשתים. בשהותם שם סבלו מסכסוכים רבים שהובילו פעמים מספר להסכמים ומשא ומתן. אברהם אבינו התגורר בארץ פלשתים עשרים ושש שנה,{{הערה|בראשית כא, לד. בראשית רבה נד, ח.}} מגיל 99 עד 125.{{הערה|על פי ביאור [[רש"י]] שם, בשם סדר עולם.}} בעת שהותו שם נחטפה אשתו [[שרה]] עבור מלכם [[אבימלך]]. היא הוחזרה רק אחרי אזהרת ה' ועונשו. בשהותו שם גזלו ממנו הפלשתים את בארותיו. לבסוף, נשבעו אברהם ואבימלך ועשו ברית שלום ביניהם. ולמרות זאת לאחר מותו סתמו הפלשתים את בארותיו. לדעת [[הרמב"ן]] שעיר באר שבע | במשך שנים רבות התגוררו [[האבות]] [[אברהם]] ו[[יצחק]] בארץ פלשתים. בשהותם שם סבלו מסכסוכים רבים שהובילו פעמים מספר להסכמים ומשא ומתן. אברהם אבינו התגורר בארץ פלשתים עשרים ושש שנה,{{הערה|בראשית כא, לד. בראשית רבה נד, ח.}} מגיל 99 עד 125.{{הערה|על פי ביאור [[רש"י]] שם, בשם סדר עולם.}} בעת שהותו שם נחטפה אשתו [[שרה]] עבור מלכם [[אבימלך]]. היא הוחזרה רק אחרי אזהרת ה' ועונשו. בשהותו שם גזלו ממנו הפלשתים את בארותיו. לבסוף, נשבעו אברהם ואבימלך ועשו ברית שלום ביניהם. ולמרות זאת לאחר מותו סתמו הפלשתים את בארותיו. לדעת [[הרמב"ן]] שעיר באר שבע הייתה חלק מארץ פלשת גם הצווי על [[עקידת יצחק]] היה בשהותו בארץ פלשת.{{מקור|קיים דיון ברמב"ן על כך (כמדומה שלדעת [[רש"י]] היה בחברון}} לאחר מות אברהם בשנת ב'קכג{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46817&st=&pgnum=65 סדר הדורות כרך א ע' 42].}} התגורר יצחק בנו בארץ פלשתים וגם הוא כאביו סבל מהצקות. בתחילה בקשר לאשתו [[רבקה]], עד שהוצרך לאזהרה מאת אבימלך לאנשי העיר. לאחר מכן מתוך קנאה בהצלחתו הרבה גורש מהעיר והתיישב בנחל גרר קרוב לעיר. אולם גם שם סבל ממחלוקות עם רועי העיר אודות בארותיו. | ||
חז"ל{{הערה|שם=ברא"ר}} אומרים שבטבעם היו גיבורים ונקראו פלשתים שהיו "גיבורים מפולשים ומפורסמים"{{הערה|ביאור המתנות כהונה ועץ יוסף שם.}} כמו כן אמרו חז"ל{{הערה|מסכת עבודה זרה יט, א.}}: "פלשתים [[ליצנות|ליצנים]] היו". המפרשים דנים אם מטבעם היו פרוצים בעריות יותר מאנשי כנען שלכן בעת שבא אברהם למחיצתם חשש יותר משהותו בארץ כנען. | חז"ל{{הערה|שם=ברא"ר}} אומרים שבטבעם היו גיבורים ונקראו פלשתים שהיו "גיבורים מפולשים ומפורסמים"{{הערה|ביאור המתנות כהונה ועץ יוסף שם.}} כמו כן אמרו חז"ל{{הערה|מסכת עבודה זרה יט, א.}}: "פלשתים [[ליצנות|ליצנים]] היו". המפרשים דנים אם מטבעם היו פרוצים בעריות יותר מאנשי כנען שלכן בעת שבא אברהם למחיצתם חשש יותר משהותו בארץ כנען. | ||
==עניינם על פי החסידות== | ==עניינם על פי החסידות== | ||
אודות תכונת הליצנות | אודות תכונת הליצנות שהייתה בהם מבואר בחסידות,{{הערה|תורה אור תחילת פרשת תולדות, תורת חיים בראשית קמג, ג ועוד.}} ששמם הוא מלשון פלשת כדבר הפתוח מכל צד כ"מבוי המפולש"{{הערה|משנה עירובין סוף פרק ט.}} וכנקב המפולש שחודר מעבר לעבר. והוא לפי שהליצנות עניינה השמחה הנובעת מתוך פתיחת הנפש ופיזורה ביותר. | ||
יניקתם של קליפת פלשתים הוא מהמשכת והתפשטות חסד של קדושה מטה מטה עד שבאפשרותם לקבל יניקה ממנו. "כי זה לעומת זה עשה האלקים"{{הערה|קהלת ז, יד. וראה [[תניא]] פרק ו.}} שכשם שישנו בקדושה מידת החסד, כך ישנו במידות של קליפה מידה החסד דקליפה. גם בעבודת האדם ישנם שני העניינים: מידת האהבה והשמחה בדבקות בה' בפילוש ובהתרחבות ביותר (ודרגה זו היא בחינת פלשתים בקדושה{{הערה|שם=בשלח|תורה אור [http://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/15/61d.htm בשלח סא, ד].}}). וכן ישנו מידה זו כפי שהיא בקליפה ההוללות והליצנות שמתבטא גם ב"הרחבת פיו כרצונו לדבר מה שלבו חפץ והיא שמחה של הוללות ואין מעצור לרוחו". | יניקתם של קליפת פלשתים הוא מהמשכת והתפשטות חסד של קדושה מטה מטה עד שבאפשרותם לקבל יניקה ממנו. "כי זה לעומת זה עשה האלקים"{{הערה|קהלת ז, יד. וראה [[תניא]] פרק ו.}} שכשם שישנו בקדושה מידת החסד, כך ישנו במידות של קליפה מידה החסד דקליפה. גם בעבודת האדם ישנם שני העניינים: מידת האהבה והשמחה בדבקות בה' בפילוש ובהתרחבות ביותר (ודרגה זו היא בחינת פלשתים בקדושה{{הערה|שם=בשלח|תורה אור [http://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/15/61d.htm בשלח סא, ד].}}). וכן ישנו מידה זו כפי שהיא בקליפה ההוללות והליצנות שמתבטא גם ב"הרחבת פיו כרצונו לדבר מה שלבו חפץ והיא שמחה של הוללות ואין מעצור לרוחו". | ||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
==שרש יניקתם== | ==שרש יניקתם== | ||
העבודה זרה של פלשתים הוא דגון{{הערה|שמואל-א ה, ב.}} על שם דג. משום שקליפת פלשתים שרשם בקליפת מצרים, לכן כשם שעבודה זרה של מצרים הוא תנין,{{הערה|שפרעה מכונה:"תנין הרובץ בתוך יאוריו" (יחזקאל כט, ג).}} כך עבודה זרה שלהם הוא דג. ושרש יניקתם ב[[נשמה|נשמות]] ישראל בזמנם | העבודה זרה של פלשתים הוא דגון{{הערה|שמואל-א ה, ב.}} על שם דג. משום שקליפת פלשתים שרשם בקליפת מצרים, לכן כשם שעבודה זרה של מצרים הוא תנין,{{הערה|שפרעה מכונה:"תנין הרובץ בתוך יאוריו" (יחזקאל כט, ג).}} כך עבודה זרה שלהם הוא דג. ושרש יניקתם ב[[נשמה|נשמות]] ישראל בזמנם הייתה בנשמת [[שמשון הגבור]] שהוא משבט [[דן]] שנמשל לנחש "יהי דן נחש"{{הערה|ויחי מט, יז}}.{{הערה|[http://www.chabadlibrary.org/books/magid/ot/13/77.htm אור תורה עמוד עז].}} | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||