אופנים: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
(בעריכה) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מלאכים}}'''אופנים''' הוא שמם של ה[[מלאכים]] ב[[עולם העשיה]]. | {{מלאכים}} | ||
'''אופנים''' הוא שמם של [[מלאכים]] המוזכרים ב[[מרכבת יחזקאל]]. ב[[קבלה]] וב[[חסידות]] מבואר כי ה[[מלאכים]] ב[[עולם העשיה]]. | |||
==ענינם== | ==ענינם== | ||
ענין עבודת האופנים הוא בציור העגולים הסובבים ומשתחווים, שפירוש אופן הוא כמו גלגל. שאופנים הם בעולם העשיה, ש[[אופן מקננא בעשיה]], הוא רק מבחינת [[נה"י]] שהוא רק בחינת הודאה. אבל אעפ"כ סובבים הם ומשתחוים מפני הארת כח [[חכמה]] המאיר בהם, ומשום כך נקראים בשם אופני הקודש. עבודת האופנים היא בבחינת עיגולים, לעומת עבודת ה[[שרפים]] שעבודתם הוא בבחינת יושר. | ה[[מלאכים]] שהם בבחינת אופנים הם כאמור ב[[מרכבת יחזקאל]] (יחזקאל א, טז): "מראה האופנים ומעשיהם כעין תרשיש ודמות אחד לארבעתן ומראיהם ומעשיהם כאשר יהיה האופן בתוך האופן". שדמות המרכבה. ב[[קבלה]] וב[[חסידות]] מבואר כי בכללות [[חיות הקודש]] הם המלאכים בעולם ה[[יצירה]], והאופנים הם המלאכים של [[עולם העשיה]]. | ||
על האופנים נאמר כי "מעשיהם כאשר יהיה האופן בתוך האופן", ומבואר הענין כי כמו שאופן קטן בתוך אופן גדול, שאופן הגדול הסובב את הקטן למעלה הוא גבוה מן אופן הקטן, ולמטה בתחתית אופן הקטן הוא למעלה מן אופן הגדול. והענין הוא שהרוח באופנים הוא ממקום גבוה מאוד שמעלה ומטה שוין בפניו כי מה שהוא יותר עליון יכול להתפשט יותר למטה. וזהו מה שנאמר שם (פסוק טז): "כי רוח החיה באופנים", שנאמר רוח החיה ולא רוח החיות, שהכוונה הוא לכללות הארבע [[חיות]] שהוא בחינת ה[[אדם]] שעל הכסא. שחיות הקודש נחלקות לפני אריה אל הימין ופני שור אל השמאל מה שאין כן בחינת אדם שאין בו ימין ושמאל. | |||
==עבודתם ומעלתם== | |||
ענין עבודת האופנים הוא בציור העגולים הסובבים ומשתחווים, שפירוש אופן הוא כמו גלגל. שאופנים הם בעולם העשיה, ש[[אופן מקננא בעשיה]], הוא רק מבחינת [[נה"י]] שהוא רק בחינת הודאה. אבל אעפ"כ סובבים הם ומשתחוים מפני הארת כח [[חכמה]] המאיר בהם, ומשום כך נקראים בשם אופני הקודש. עבודת האופנים היא בבחינת [[עיגולים]], לעומת עבודת ה[[שרפים]] שעבודתם הוא בבחינת [[יושר]]. | |||
[[חיות הקודש]], שהם המלאכים ב[[עולם היצירה]], אהבתם היא בבחינת טעם ודעת, מחמת השגתם איך שהקב"ה הוא קדוש ומובדל מן העולמות. ואף שהשגת [[חיות הקודש]] הוא נמוך יותר מהשגת ה[[שרפים]] העומדים ב[[עולם הבריאה]], הרי שאף על פי כן "[[שית ספירן מקננין ביצירה]]" והן הם בחינת ששה סדרי משנה שהם בבחינת טעם ודעת. אבל האופנים הם בבחינת [[עשיה]], שאין להם בחינת טעם ודעת והשגה גדולה באור א"ס ב"ה כ[[חיות הקדש]], ואף על פי כן הם מרעישים מחמת אהבה טבעית שלהם. | [[חיות הקודש]], שהם המלאכים ב[[עולם היצירה]], אהבתם היא בבחינת טעם ודעת, מחמת השגתם איך שהקב"ה הוא קדוש ומובדל מן העולמות. ואף שהשגת [[חיות הקודש]] הוא נמוך יותר מהשגת ה[[שרפים]] העומדים ב[[עולם הבריאה]], הרי שאף על פי כן "[[שית ספירן מקננין ביצירה]]" והן הם בחינת ששה סדרי משנה שהם בבחינת טעם ודעת. אבל האופנים הם בבחינת [[עשיה]], שאין להם בחינת טעם ודעת והשגה גדולה באור א"ס ב"ה כ[[חיות הקדש]], ואף על פי כן הם מרעישים מחמת אהבה טבעית שלהם. | ||
==עבודתם== | |||
העבודה של האופנים ושל [[חיות הקודש]] ה | |||
==מקומם== | ==מקומם== | ||
ה[[אופנים]] מקבלים את שפעם מ[[מלכות דמלכות]] של [[עולם העשיה]]. | ה[[אופנים]] מקבלים את שפעם מ[[מלכות דמלכות]] של [[עולם העשיה]]. מן [[שמרי האופנים]] שהוא הדרגה האחרונה והפסולת שבהם, נמשך ל[[ע' שרים]], ומהם נשפע ל[[מזלות]], ומהם נמשכת הנהגת [[עולם העשיה הגשמי]]. | ||
[[קטגוריה:מלאכים]] | [[קטגוריה:מלאכים]] | ||
גרסה מ־22:32, 11 בנובמבר 2009
| מלאכים |
|---|
| סוגי מלאכים |
| אופנים · חיות הקודש · שרפים |
| מושגים שונים |
| מטי ולא מטי · רצוא ושוב · קדוש קדוש קדוש · ברוך כבוד ה' ממקומו · קדוש וברוך |
אופנים הוא שמם של מלאכים המוזכרים במרכבת יחזקאל. בקבלה ובחסידות מבואר כי המלאכים בעולם העשיה.
ענינם
המלאכים שהם בבחינת אופנים הם כאמור במרכבת יחזקאל (יחזקאל א, טז): "מראה האופנים ומעשיהם כעין תרשיש ודמות אחד לארבעתן ומראיהם ומעשיהם כאשר יהיה האופן בתוך האופן". שדמות המרכבה. בקבלה ובחסידות מבואר כי בכללות חיות הקודש הם המלאכים בעולם היצירה, והאופנים הם המלאכים של עולם העשיה.
על האופנים נאמר כי "מעשיהם כאשר יהיה האופן בתוך האופן", ומבואר הענין כי כמו שאופן קטן בתוך אופן גדול, שאופן הגדול הסובב את הקטן למעלה הוא גבוה מן אופן הקטן, ולמטה בתחתית אופן הקטן הוא למעלה מן אופן הגדול. והענין הוא שהרוח באופנים הוא ממקום גבוה מאוד שמעלה ומטה שוין בפניו כי מה שהוא יותר עליון יכול להתפשט יותר למטה. וזהו מה שנאמר שם (פסוק טז): "כי רוח החיה באופנים", שנאמר רוח החיה ולא רוח החיות, שהכוונה הוא לכללות הארבע חיות שהוא בחינת האדם שעל הכסא. שחיות הקודש נחלקות לפני אריה אל הימין ופני שור אל השמאל מה שאין כן בחינת אדם שאין בו ימין ושמאל.
עבודתם ומעלתם
ענין עבודת האופנים הוא בציור העגולים הסובבים ומשתחווים, שפירוש אופן הוא כמו גלגל. שאופנים הם בעולם העשיה, שאופן מקננא בעשיה, הוא רק מבחינת נה"י שהוא רק בחינת הודאה. אבל אעפ"כ סובבים הם ומשתחוים מפני הארת כח חכמה המאיר בהם, ומשום כך נקראים בשם אופני הקודש. עבודת האופנים היא בבחינת עיגולים, לעומת עבודת השרפים שעבודתם הוא בבחינת יושר.
חיות הקודש, שהם המלאכים בעולם היצירה, אהבתם היא בבחינת טעם ודעת, מחמת השגתם איך שהקב"ה הוא קדוש ומובדל מן העולמות. ואף שהשגת חיות הקודש הוא נמוך יותר מהשגת השרפים העומדים בעולם הבריאה, הרי שאף על פי כן "שית ספירן מקננין ביצירה" והן הם בחינת ששה סדרי משנה שהם בבחינת טעם ודעת. אבל האופנים הם בבחינת עשיה, שאין להם בחינת טעם ודעת והשגה גדולה באור א"ס ב"ה כחיות הקדש, ואף על פי כן הם מרעישים מחמת אהבה טבעית שלהם.
עבודתם
העבודה של האופנים ושל חיות הקודש ה
מקומם
האופנים מקבלים את שפעם ממלכות דמלכות של עולם העשיה. מן שמרי האופנים שהוא הדרגה האחרונה והפסולת שבהם, נמשך לע' שרים, ומהם נשפע למזלות, ומהם נמשכת הנהגת עולם העשיה הגשמי.