כפל: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 4: שורה 4:
"כפל" שייך ומורה על ענין ה[[גאולה]], כמובא במדרש{{הערה|ילקוט שמעוני ריש פרשת לך לך (רמ"ז ס"ד)}} {{ציטוטון|חמש אותיות נכפלו וכולן לשון גאולה. '''ך"ך''' שבו נגאל [[אברהם אבינו]] מ[[אור כשדים]], שנאמר{{הערה|בראשית י"ב א'}}: '''לך לך''' מארצך. '''ם"ם''' בו נגאל [[יצחק אבינו]] מיד [[פלשתים]], שנאמר{{הערה|בראשית כ"ו ט"ז}}: לך מעמנו כי עצמת '''ממ'''נו מאד. '''ן"ן''' בו נגאל [[יעקב אבינו]] מיד [[עשו]], שנאמר{{הערה|בראשית ל"ב י"ב}}: הציל'''ני נא'''. '''ף"ף''' בו נגאלו ישראל מ[[מצרים]], שנאמר{{הערה|שמות ג' ט"ז}}: '''פ'''קד '''פ'''קדתי. '''ץ"ץ''' בו עתיד הקב"ה לגאול לישראל בסוף מלכות רביעית, שנאמר{{הערה|זכריה ו י"ב}}: איש '''צ'''מח שמו ותחתיו י'''צ'''מח}}.
"כפל" שייך ומורה על ענין ה[[גאולה]], כמובא במדרש{{הערה|ילקוט שמעוני ריש פרשת לך לך (רמ"ז ס"ד)}} {{ציטוטון|חמש אותיות נכפלו וכולן לשון גאולה. '''ך"ך''' שבו נגאל [[אברהם אבינו]] מ[[אור כשדים]], שנאמר{{הערה|בראשית י"ב א'}}: '''לך לך''' מארצך. '''ם"ם''' בו נגאל [[יצחק אבינו]] מיד [[פלשתים]], שנאמר{{הערה|בראשית כ"ו ט"ז}}: לך מעמנו כי עצמת '''ממ'''נו מאד. '''ן"ן''' בו נגאל [[יעקב אבינו]] מיד [[עשו]], שנאמר{{הערה|בראשית ל"ב י"ב}}: הציל'''ני נא'''. '''ף"ף''' בו נגאלו ישראל מ[[מצרים]], שנאמר{{הערה|שמות ג' ט"ז}}: '''פ'''קד '''פ'''קדתי. '''ץ"ץ''' בו עתיד הקב"ה לגאול לישראל בסוף מלכות רביעית, שנאמר{{הערה|זכריה ו י"ב}}: איש '''צ'''מח שמו ותחתיו י'''צ'''מח}}.


וכן זה מרומז{{הערה|שם=ואתחנן|דבר מלכות פרשת ואתחנן אות ג' ואילך}} גם בלשון הכתוב{{הערה|איוב י"א ו'}}: "כפלים לתושי'" – "תושי'" גם מלשון ישועה = גאולה, שמורה על ה[[תורה חדשה מאתי תצא]] הבלי גבולית שתהיה בגאולה.
וכן זה מרומז{{הערה|שם=ואתחנן|דבר מלכות פרשת ואתחנן אות ג' ואילך}} גם בלשון הכתוב{{הערה|איוב י"א ו'}}: "כפלים לתושי'" – "תושי'" גם מלשון ישועה = גאולה, שמורה על ה[[תורה חדשה מאתי תצא]] הבלי גבולית שתהיה בגאולה{{הערה|מאמר שמחת תורה תש"מ ד"ה ביום השמיני}}.


הרבי מבאר{{הערה|שם=ואתחנן}} מה הקשר בין כפל לגאולה: כפל הוא ריבוי של איזה דבר פעמים מספר, פעמים רבות, ועד ל'''[[בלי גבול]]'''. ולכן ענין הכפל שייך ל[[גאולה]] כי אז יתגלה [[אור אין סוף]] ה[[בלי גבול]].
הרבי מבאר{{הערה|שם=ואתחנן}} מה הקשר בין כפל לגאולה: כפל הוא ריבוי של איזה דבר פעמים מספר, פעמים רבות, ועד ל'''[[בלי גבול]]'''. ולכן ענין הכפל שייך ל[[גאולה]] כי אז יתגלה [[אור אין סוף]] ה[[בלי גבול]].

גרסה מ־02:07, 28 באוגוסט 2020

כפל הוא שדבר מסוים חוזר על עצמו מספר פעמים, זה יכול להיות מספר, עצם, או ברכה. הכפל יכול להיות במספר פעמים, ועד לבלי גבול[1].

הקשר עם הגאולה

"כפל" שייך ומורה על ענין הגאולה, כמובא במדרש[2] "חמש אותיות נכפלו וכולן לשון גאולה. ך"ך שבו נגאל אברהם אבינו מאור כשדים, שנאמר[3]: לך לך מארצך. ם"ם בו נגאל יצחק אבינו מיד פלשתים, שנאמר[4]: לך מעמנו כי עצמת ממנו מאד. ן"ן בו נגאל יעקב אבינו מיד עשו, שנאמר[5]: הצילני נא. ף"ף בו נגאלו ישראל ממצרים, שנאמר[6]: פקד פקדתי. ץ"ץ בו עתיד הקב"ה לגאול לישראל בסוף מלכות רביעית, שנאמר[7]: איש צמח שמו ותחתיו יצמח".

וכן זה מרומז[1] גם בלשון הכתוב[8]: "כפלים לתושי'" – "תושי'" גם מלשון ישועה = גאולה, שמורה על התורה חדשה מאתי תצא הבלי גבולית שתהיה בגאולה[9].

הרבי מבאר[1] מה הקשר בין כפל לגאולה: כפל הוא ריבוי של איזה דבר פעמים מספר, פעמים רבות, ועד לבלי גבול. ולכן ענין הכפל שייך לגאולה כי אז יתגלה אור אין סוף הבלי גבול.

עוד ביאור[10]: כפל הוא בחינת הבינה שהוא בחינת סובב כל עלמין, ששם אין אחיזה ויניקה לחיצונים, ובמילא זוהי בחינה של גאולה.

הערות שוליים

  1. 1.0 1.1 1.2 דבר מלכות פרשת ואתחנן אות ג' ואילך
  2. ילקוט שמעוני ריש פרשת לך לך (רמ"ז ס"ד)
  3. בראשית י"ב א'
  4. בראשית כ"ו ט"ז
  5. בראשית ל"ב י"ב
  6. שמות ג' ט"ז
  7. זכריה ו י"ב
  8. איוב י"א ו'
  9. מאמר שמחת תורה תש"מ ד"ה ביום השמיני
  10. תורת שמואל תרכ"ז לך לך יד