שם ועבר: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|") |
(←הערות שוליים: שם לא היה סבא של אברהם. נחור היה סבא של אברהם. אברהם היה מצאצאיו של שם אחרי 8 דורות) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
בישיבה זו נפסקו [[הלכה|הלכות]] שונות, ואף האיסור לבת ישראל להתחתן עם עכו"ם נאסר על ידי שם{{הערה|1=[[מסכת עבודה זרה]] לו, ב. ועיי"ש שהכוונה על ביאה ללא נישואין.}}, ושם פסקו את דינה של תמר, כלת יהודה למיתה, מפני שחשבו שנישאה עם גוי. | בישיבה זו נפסקו [[הלכה|הלכות]] שונות, ואף האיסור לבת ישראל להתחתן עם עכו"ם נאסר על ידי שם{{הערה|1=[[מסכת עבודה זרה]] לו, ב. ועיי"ש שהכוונה על ביאה ללא נישואין.}}, ושם פסקו את דינה של תמר, כלת יהודה למיתה, מפני שחשבו שנישאה עם גוי. | ||
'''שם''' היה מבניו של [[נח]] | '''שם''' היה מבניו של [[נח]] ו[[אברהם אבינו]] היה מצאצאיו של שם, ועל כך כתוב "יפת אלוקים ליפת", אבל "וישכון באהלי שם", הרומז על כך שה[[שכינה]] תשרה בחלקם של ישראל צאצאיהם של שם. הוא היה גם מלך ירושלים, וכמוזכר בפסוק "ומלכי צדק מלך שלם", ועל פי המדרש מדובר בשם. | ||
שם היה גם כהן, כמוזכר שם "והוא כהן לקל עליון". | שם היה גם כהן, כמוזכר שם "והוא כהן לקל עליון". | ||
גרסה מ־14:28, 27 בנובמבר 2020
שם ועבר היו מהיחידים שהכירו את הקדוש ברוך הוא לפני אברהם אבינו[1] ואף הקימו ישיבה משלהם בבאר שבע, ושם למד יעקב אבינו תורה י"ד שנה.
בישיבה זו נפסקו הלכות שונות, ואף האיסור לבת ישראל להתחתן עם עכו"ם נאסר על ידי שם[2], ושם פסקו את דינה של תמר, כלת יהודה למיתה, מפני שחשבו שנישאה עם גוי.
שם היה מבניו של נח ואברהם אבינו היה מצאצאיו של שם, ועל כך כתוב "יפת אלוקים ליפת", אבל "וישכון באהלי שם", הרומז על כך שהשכינה תשרה בחלקם של ישראל צאצאיהם של שם. הוא היה גם מלך ירושלים, וכמוזכר בפסוק "ומלכי צדק מלך שלם", ועל פי המדרש מדובר בשם.
שם היה גם כהן, כמוזכר שם "והוא כהן לקל עליון".
על פי תורת החסידות שם מרמז לתורה שבכתב נגלה שהיא שמותיו של הקדוש ברוך הוא, ואילו עבר רומז לתורה שבעל פה - ככתוב והוא עבר לפניהם, שהרי תורה שבעל פה היא הגילוי וההמשכה של התורה[3] יעקב אבינו היה "יושב אוהלים" והמשיך את תורה שבכתב הרמוז בשם בתורה שבעל פה הרמוז בעבר[4].
הערות שוליים
- ↑ רמב"ם.
- ↑ מסכת עבודה זרה לו, ב. ועיי"ש שהכוונה על ביאה ללא נישואין.
- ↑ אגרות קודש.
- ↑ שיחות קודש תשי"ב.