שמואל (אמורא): הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|")
(עריכה)
שורה 1: שורה 1:
'''שמואל ירחינאה''' היה חבירו ובר הפלוגתא של רב, ושימש גם כרופאו האישי של [[רבי יהודה הנשיא]]. במחלוקות שבין רב ושמואל, ההלכה היא כרב בהלכות הנוגעות לאיסורים, מכיון שהוא היה עוסק בכך כל ימיו, וכשמואל בדיני חושן משפט., כי היה בקיא יותר בדינים אלו ובהם היה עוסק תמיד{{הערה|רא"ש בב"ק.}}
'''שמואל ירחינאה''' היה חבירו ובר הפלוגתא של רב, ושימש גם כרופאו האישי של [[רבי יהודה הנשיא]]. במחלוקות שבין רב ושמואל, ההלכה היא כרב בהלכות הנוגעות לאיסורים, מכיון שהוא היה עוסק בכך כל ימיו, וכשמואל בדיני חושן משפט., כי היה בקיא יותר בדינים אלו ובהם היה עוסק תמיד{{הערה|רא"ש בב"ק.}}
<br>
חיבר ברייתא בשם תנא דבי שמואל שאינה מצויה בידינו<ref>רש″י ברכות כ' עמוד ב'. פסקים מחיבור זה הובאו במספר מקומות בתלמוד</ref>.


עד זמנו של רבי יוחנן, [[רב]] ו[[שמואל]], היה גילוי [[אור החכמה]]{{הערה|1=[[אדמו"ר מוהרש"ב]] המשך תער"ב חלק שלישי, המשך בכתב, שלא נאמר א'שפה.}}.
עד זמנו של רבי יוחנן, [[רב]] ו[[שמואל]], היה גילוי [[אור החכמה]]{{הערה|1=[[אדמו"ר מוהרש"ב]] המשך תער"ב חלק שלישי, המשך בכתב, שלא נאמר א'שפה.}}.

גרסה מ־01:46, 3 בדצמבר 2020

שמואל ירחינאה היה חבירו ובר הפלוגתא של רב, ושימש גם כרופאו האישי של רבי יהודה הנשיא. במחלוקות שבין רב ושמואל, ההלכה היא כרב בהלכות הנוגעות לאיסורים, מכיון שהוא היה עוסק בכך כל ימיו, וכשמואל בדיני חושן משפט., כי היה בקיא יותר בדינים אלו ובהם היה עוסק תמיד[1]
חיבר ברייתא בשם תנא דבי שמואל שאינה מצויה בידינו[2].

עד זמנו של רבי יוחנן, רב ושמואל, היה גילוי אור החכמה[3].

שמואל ואדמו"ר המהר"ש

אדמו"ר הריי"צ סיפר[4]. שלאדמו"ר מהר"ש היה ידע רב בחכמת הרפואה, והי' כותב בעצמו "רעצעפטן" (מרשמים) לתרופות, ושולח לבית-המרקחת. - ב"אותו מקום" היה לו מדף עם ספרים בלטינית, וכשנפנה לשם, היה מעיין בהם, וכך למד חכמת הרפואה.

ולהעיר, שמצינו דוגמתו בנוגע לשמואל (שבשם זה נקרא גם אדמו"ר מהר"ש) - ש"אסיא דרבי הוה"[5] משום שהי' יודע בחכמת הרפואה, והעיד על עצמו שלא עסק בענינים אלה "אלא בשעה שהייתי פנוי מן התורה, אימתי, כשהייתי נכנס לבית המים"[6].

הערות שוליים

  1. רא"ש בב"ק.
  2. רש″י ברכות כ' עמוד ב'. פסקים מחיבור זה הובאו במספר מקומות בתלמוד
  3. אדמו"ר מוהרש"ב המשך תער"ב חלק שלישי, המשך בכתב, שלא נאמר א'שפה.
  4. מובא בתורת מנחם שנת תשי"ב חלק ראשון שבת פרשת האזינו, י"ג תשרי ה'תשי"ב.
  5. ב"מ פה, סע"ב.
  6. דב"ר פ"ח, ו.