חודש מנחם אב: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 17: שורה 17:


שלושה ענינים הם:
שלושה ענינים הם:
1
# [[חודש אב]] - שלילי (חורבן).
) [[חודש אב]] - שלילי (חורבן).
# [[מנחם אב]] - נחמה על מצב שלילי.
2
# אב - חיובי (רחמים).
) [[מנחם אב]] - נחמה על מצב שלילי.
3
) אב - חיובי (רחמים).


וכך הוא סדר הענינים מלמטה למעלה;
וכך הוא סדר הענינים מלמטה למעלה;
שורה 52: שורה 49:


===[[הסתלקות|נסתלקו]]===
===[[הסתלקות|נסתלקו]]===
* [[א']] [[ר"ח]] [[מנחם אב]]- [[אהרון הכהן]].
* [[ראש חודש מנחם אב]]- [[אהרון הכהן]].
*[[ה' מנחם אב]] - [[האר"י]] הקדוש.
*[[ה' מנחם אב]] - [[האר"י]] הקדוש.
*[[י"א במנחם אב]] [[תרכ"ד]] - רבי [[הלל מפאריטש]], חסידם של [[אדמו"ר הזקן]], [[אדמו"ר האמצעי]] ו[[אדמו"ר הצמח צדק]].
*[[י"א במנחם אב]] [[תרכ"ד]] - רבי [[הלל מפאריטש]], חסידם של [[אדמו"ר הזקן]], [[אדמו"ר האמצעי]] ו[[אדמו"ר הצמח צדק]].

גרסה מ־05:11, 24 באוגוסט 2020

<< >> חודש מנחם אב

א ב ג ד ה ו ז ח ט י
יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ
כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל

תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט · אדר
ניסן · אייר · סיוון · תמוז · מנחם אב · אלול

חודש מנחם-אב הוא החודש החמישי לחדשי השנה, לפי הלוח העברי מאז יציאת מצרים, על פי הנאמר בתורה על חודש ניסן "החודש הזה לכם ראש חדשים".

בימיו הראשונים של החודש נוהגים מנהגי אבילות ומציינים בהם את חורבן בית המקדש, ואילו המשכו נחשב לימים שמחים[1].

שם החודש ומזלו

מזלו של החודש הוא אריה, ואף על פי שאין ישראל נשלטים על ידי המזלות, אבל מכיון שישראל שולטים במזלות, לכן משתמשים בהם, והשימוש הוא לעניני קדושה.

חודש אב מסמל מצב שלילי - חורבן המקדש. ולכן מבקשים אנו - מנחם-אב, שהקב"ה ינחם אותנו על-אף הצרות שפקדונו בחודש אב.

אולם השם אב כשלעצמו אף על פי שהוא מלשון כשדים, הריהו מבטא גם מצב חיובי ביותר בלשון הקודש, טוב יותר אפילו ממנחם. וכמארז"ל: דרכו של אב לרחם וכו' ודרכה של אם לנחם וכו' שורש הענין ברוחניות הוא, שהרחמים נובעים מבחינת אב - ספירת החכמה, ואילו הנחמה נובעת מבחינת אם - ספירת הבינה, שלמטה מהחכמה.

ההבדל בין רחמים לניחומים, שבעוד הניחומים מתייחסים לצרה קיימת, כמו ניחום אבלים ר"ל, שהנחמה אינה מבטלת את האבל. ולעומת זאת הנה הרחמים מבטלים את הצרה מעיקרה, והחיסרון מתמלא. ולכן מקור הרחמים הוא אב - חכמה, שלגבה כל הבריאה בטלה במציאות, וכאין ואפס, על כל מגבלותיה וצרותיה. ואילו ספירת הבינה - אם, שלגבה הנבראים קיימים כמציאות - היא מקור הנחמה המתייחסת גם אל הצרות כמציאות קיימת.

שלושה ענינים הם:

  1. חודש אב - שלילי (חורבן).
  2. מנחם אב - נחמה על מצב שלילי.
  3. אב - חיובי (רחמים).

וכך הוא סדר הענינים מלמטה למעלה;

בתחילה -קודם עבודת האדם - הרי "משנכנס אב ממעטין וכו'" - לגריעותא. ואחר-כך על ידי עבודת האדם נעשה החודש מקור לנחמה, על-אף הצרות שבו, על ידי כח הבינה - "אם". ולבסוף מגיע האדם לבחינת אב - חכמה, ענין הרחמים, שמבטל את הצרה והופכה לצהר.

ומכל מקום נשאר השם מנחם אב גם לעתיד לבוא, אף על פי שאז לא יהיה אפילו זכר לצרה, שתתהפך לטוב מוחלט, ומה צורך יהיה בנחמה?!

אלא מכיון שמצד עוצם גילוי החכמה העליונה אפשר שיגרם ביטול ושבירת מציאות הבריאה ח"ו, וזה מנוגד לכונה העליונה, כי ה' חפץ בקיומה של הבריאה, כדי להיות לו יתברך דירה בתחתונים. לכן צריכה החכמה להתיחד עם ספירת הבינה כדי שהנבראים ישארו במציאותם המוגדרת, ועם זאת יהיו חדורים באור החכמה שלמעלה מסדר השתלשלות - מנחם-אב.

זה שהוא החודש החמישי מרמז אף הוא על הגאולה הנצחית, שכן שלוש הוא תוקף הקשור עם הטבע, וארבע שלמעלה מהטבע; אך חמש הוא לגמרי למעלה מהטבע, כיון ש"היד החמישית לפרעה" "דאתפרעיהו מיניה כל נהורין".

ימי חב"ד

נולדו

נסתלקו

קישורים חיצונים

חודשי השנה

תשרי | חשוון | כסלו | טבת | שבט | אדר | ניסן | אייר | סיוון | תמוז | מנחם אב | אלול

  1. ראו במכתב שנדפס כהוספה לקובץ 'התוועדות' שבת פרשת בלק תשע"ח בהוצאת ועד הנחות בלה"ק, שהרבי כינה ימים אלו בשם "ימים השמחים".