ירוחם ליינר: הבדלים בין גרסאות בדף
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) מ (החלפת טקסט – "אדמורו"ת" ב־"אדמו"רות") |
מ (החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|") |
||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
לפני [[מלחמת העולם השניה]] בא ללונדון וכיהן שם באדמו"רות עשר שנים. בשנת [[תש"ז]] בא ל[[ארה"ב]] ונתיישב בברוקלין. | לפני [[מלחמת העולם השניה]] בא ללונדון וכיהן שם באדמו"רות עשר שנים. בשנת [[תש"ז]] בא ל[[ארה"ב]] ונתיישב בברוקלין. | ||
נודע בקשריו המיוחדים עם הרבי עוד בלונדון{{מקור}}. הקשר התהדק בארה"ב, ואף כאן התכתב עמו במכתבים ארוכים מלאים גאונות{{ | נודע בקשריו המיוחדים עם הרבי עוד בלונדון{{מקור}}. הקשר התהדק בארה"ב, ואף כאן התכתב עמו במכתבים ארוכים מלאים גאונות{{הערה|1=ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15907&hilite=041d3535-9728-47ef-bc80-93844c11af6d&st=%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%97%D7%9D+%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%A2%D7%A8&pgnum=17 אגרות קודש תש"ה - תש"ח] שני מכתבים משנת תש"ה.}}. | ||
הוא נודע במיוחד בעולם התורה בזכות ספריו המצונים ומאמריו שהתפרסמו בכתבי העת מתוך גאונות מפליאה. ספריו: "הערות על הירושלמי", "הערות על הזוהר", "[[הגר"א]] איש הנגלה והנסתר", "זכרון לראשונים". | הוא נודע במיוחד בעולם התורה בזכות ספריו המצונים ומאמריו שהתפרסמו בכתבי העת מתוך גאונות מפליאה. ספריו: "הערות על הירושלמי", "הערות על הזוהר", "[[הגר"א]] איש הנגלה והנסתר", "זכרון לראשונים". | ||
גרסה מ־05:32, 24 באוגוסט 2020
רבי ירוחם ליינר (תרמ"ח - כ' באב תשכ"ד) שימש כאדמו"ר מראדזין בארצות הברית.
תולדות חייו
נולד לאביו רבי אברהם יהושע העשיל, מחבר הספר ליקוטי דברי תורה (נפטר כ"ז שבט תר"פ) ואחיו של רבי גרשון חנוך העניך בעל "סדרי טהרות" בעל התכלת, ששימש כאדמו"ר בחלם אחר פטירת אחיו.
בהגיעו לפרקו נשא את נכדת רבי אביש מפרנפורט, הפני יהושע ורבי הערשלע מהלברשטאט.
מעודו ניכר בכשרונותיו העצומים, ואף התכתב עם הגאון מברעזאן, ותשובה אליו אף מופיעה בספר שו"ת מהרש"ם (ח"ג סימן רע"ב.)
לפני מלחמת העולם השניה בא ללונדון וכיהן שם באדמו"רות עשר שנים. בשנת תש"ז בא לארה"ב ונתיישב בברוקלין.
נודע בקשריו המיוחדים עם הרבי עוד בלונדון[דרוש מקור]. הקשר התהדק בארה"ב, ואף כאן התכתב עמו במכתבים ארוכים מלאים גאונות[1].
הוא נודע במיוחד בעולם התורה בזכות ספריו המצונים ומאמריו שהתפרסמו בכתבי העת מתוך גאונות מפליאה. ספריו: "הערות על הירושלמי", "הערות על הזוהר", "הגר"א איש הנגלה והנסתר", "זכרון לראשונים".
לאחר פטירתו נדפסו חלק מדברי תורתו בספר תפארת ירוחם, ולאחרונה נדפס הספר מחדש ברוב פאר והדר.
הערות שוליים
- ↑ ראה אגרות קודש תש"ה - תש"ח שני מכתבים משנת תש"ה.