התייסדות קהילת חב"ד בארץ ישראל

		הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
		אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.	שיחה

עליית החסידים לארץ הקודש

ערך מורחב – עליית החסידים

רבי מנחם מנדל מויטבסק נחשב עד עלייתו לארץ, לרבם של חסידים בבלארוס ובליטא. בשנת תקל"ז עלה לארץ ישראל בראשות שיירה שמנתה מעל 300 איש שבגרעינה קבוצה מחסידיו, עלייה זו היוותה חמשה אחוזים מכלל (6000) היהודים בארץ ישראל. בתחילה אדמו"ר הזקן הצטרף אליהם אך בדרך, ליד נהר הדניעפר שוכנע על ידי רבי מנחם מענדל ורבי אברהם מקאליסק להישאר על מנת להנהיג את החסידים ברוסיה הלבנה וליטא, הוא נשאר שנה אחת בעיר ולאחר מכן חזר לרוסיה.

אחת מהקבוצות של השיירה הקדימה להפליג בעונה שטרם הייתה בטוחה להפלגה. הספינה אליה הצטרפו טבעה באזור חצי האי קרים. מתוך 83 יהודים שהיו בספינה זו ניצלו רק כ-30 חלקם שבו על עקבותיהם וחלקם המשיכו בנחישות לארץ ישראל.

עלייה זו פגשה בארץ עלייה נוספת של כ-130 יהודים מצפון אפריקה, כנראה מתוניס אף הם הגיעו באותה תקופה והתיישבו בגליל.

בעת שהגיעו לארץ הקודש ביקשו מהם ראשי הקהילות בכל הארץ לבוא לגור בעיריים אולם הם בסוף בחרו בצפת.

אולם בעת שהגיעו לצפת הם היו צריכים לשלם מס למושל ובגלל שלא יכלו לשלם , עבר ר' מנחם מענדל מויטבסק לטבריה בשנת תק"מ.

מקצת חסידים נשארו בצפת.

קופת המעות של ארה"ק

ערך מורחב – קופת מעות ארץ הקודש

עם הגעת תלמיד המגיד הגיע גם רבי ישראל מפולוצק לארץ, ר' ישראל מפולוצוק החל לשמש כשד"ר לארץ הקודש והיה נוסע מידי פעם לרוסיה בשביל להשיג כסף ליהודי ארץ ישראל, באותם נסיעות הוא היה גם נפגש עם אדמו"ר הזקן.

ככול הנראה בשנת תקמ"א כבר היה קופה קבועה של תרומה ליהודי ארץ ישראל שבראשה עמדו כשלושה תלמידי חכמים.

בין השנים תקמ"ב לתקמ"ד נפטר רבי ישראל מפולוצוק , לפיכך התמנה אדמו"ר הזקן לנשיא קופת המעות של ארה"ק, אדמו"ר הזקן החל לשלוח מאז שדרי"ם לארץ הקודש שיביאו את המעות שנאספו עבורם.

השדרים

• רבי שלמה זלמן הכהן מוילנה
• רבי אליעזר זוסמן
• רבי אהרון
• רבי צבי הירש בעשט
• רבי צבי הירש סגל
• רבי מאיר ישן

בשנת תקנ"ד יסד רבי אברהם מקאליסק כולל ליהודי ארץ הקודש מתרומות שהגיעו יהודי פולין.

יסוד כולל נפרד בארה"ק

בשנת תקנ"ז החל ויכוח בין אדמו"ר הזקן לרבי אברהם מקאליסק מה שגרם לחסידי חב"ד בארץ הקודש לסבול משאר החסידים עד שנאלצו לעבוד מטבריה לצפת.

לפיכך הקים להם אדמו"ר הזקן קופה נפרדת.

יסוד ישוב חב"ד בחברון

בשנת תקפ"א הוחלט להעביר את היישוב החבד"י מצפת ולקובעו בחברון. עד אז, מהעליה הגדולה של החסידים לארץ הקודש עם הרב מנחם מענדל מויטבסק בחודש אדר תקל"ז, הייתה קהילת חב"ד הגדולה חיה בעיר צפת. בשנת תק"מ החלה ההגירה הגדולה לטבריה שעל שפת הכינרת. בודדים ובתוכם כמה מחסידי חב"ד, נותרו בצפת. בשנת תק"מ חזרו חסידי חב"ד שהיגרו לטבריה והתאחדו עם אחיהם בצפת - עד לשנת תקפ"א, אז הייתה ההגירה הגדולה שהביאה לכינון היישוב החבד"י בחברון.

ניתן לומר שבין השנים תקפ"א-תקפ"ג החל היישוב החבד"י להתבסס בחברון. בשנים אלו נשלחו שני שדרי"ם מאנשי חברון לגייס כסף עבור היישוב. אחד השדרי"ם, הרב שמעון שמרלינג, נקט בשיטה מעניינת לגביית כספים: הוא נהג להסתובב במושבות היהודים בחוץ לארץ ולהכריז שמי שרוצה לקנות ארבע אמות של נחלה בחברון - שיתרום סכום נכבד. שיטתו נחלה הצלחה והיא הגיעה לשיאה כאשר האדמו"ר האמצעי המליץ לחסידי חב"ד לקנות נחלה בחברון והבטיח שמי שיקנה ד' אמות בחברון - ינצל מחיבוט הקבר.

הרבנית מנוחה רחל עלתה בשנת תר"ה לחברון יחד עם בניה מה שתרם רבות לישוב היהודי בחברון ובמיוחד לקהילת חב"ד.

הדברים נכתבו בגליון מיוחד שהדפיס רב העדה האשכנזית בחברון, הרב שמעון מנשה חייקין בשנת תרמ"ח:

מעיד אני מה שראיתי בעיני המכתב יד קדשו, שכתב האדמו"ר האמצעי נבג"מ, לאנ"ש דפה עיה"ק בשנת תקפ"ג בעת שנתיסד הישוב של אנ"ש בחברון ת"ו. וכתב בזה"ל: מצאתי כתוב בשם הרדב"ז, שכל מי שיש לו אחוזת נחלה בעיה"ק חברון ת"ו יהיה ניצול מחיבוט הקבר, ואדמו"ר בעצמו קנה פה עיר הקודש את הבית הכנסת הקטנה (הנקראת בפי כל בית הכנסת אברהם אבינו, כמובא הסיפור על זה בספר עמק המלך בהקדמתו פ' עשירי יעו"ש נפלאות) על שמו, כדי שיהיה לו אחוזת נחלה בעה"ק חברון ת"ו.

.

הסכם בין עדת החסידים לעדת הספרדים

החל מקיץ תקפ"ה החלו לדון עדת חסידי חב"ד עם עדת הספרדים אודות שותפות יחד בקניית שטחים בחברון.

בחודש תמוז תקפ"ה נחתם ההסכם הראשון ביניהם.

בשנת תק"צ בר"ח אלול נחתם ההסכם השני בין חב"ד לספרדים אודות השותפות.

בשנת תר"ב נחתם ההסכם השלישי ביניהם.

בשנת תרס"ו נכתב ההסכם הרביעי והאחרון .

בראש ההסכם נכתב:

מודעת זאת בכל הארץ שזה שנים כאשר באו מעלת חכמי ורבני ויחידי האשכנזים ק"ק חב"ד לשכון כבוד בארצנו על נחלת אבותנו קרית הארבע היא חברון ת"ו, בו בפרק נתפשרנו יחד חו"ר ומנהיגי כו[ולל] ק"ק הספרדים הי"ו עפ"י התנאיים העשויים בינינו ונכתב ונחתם שטר הפשר עשוי בכל תוקף וחוזק כראוי, ועפ"י התנאים שנתבארו בשטר הנז' נתישבנו על הארץ הטובה.

אותו הסכם גם כלל שדרו"ת משותפת בין השנים, בקיץ תקפ"ז נשלח החסיד רבי יצחק אשכנזי כשד"ר משותף של שני העדות.

פרעות תקצ"ד

בשנת תקצ"ד החל מרד בין מושלי הגליל מה שגרם לפרעות רבות אצל היהודים וכן אצל קהילת חב"ד, וכן לאחר מכן גם היה רעידת אדמה שהחריבה את צפת, בעקבות כך פנו קהילת חב"ד בפנייה לאדמו"ר הצמח צדק שיעזור להם ויתרום להם כסף.

ראש עדת החסידים כתב מכתב אל אדמו"ר הצמח צדק בעקבות כך:

יתבשרו אדונינו משלומינו הטוב ושלום כל אנ"ש שי' כל הכתוב לחיים אחרי רוב הצרות וההרפתקאות שעברו עלינו על ראשינו מים הזידונים בזה הקיץ כמו שהודענו לכ"ק, אך חשש אולי לא הגיע לידי כ"ק ועלינו מוטל הדבר חובה להודיע צערא דרבים ברבים. הנה ביום א' ט' אייר העבר מרדו הגוים אנשי עיר הזאת עם כל הכפרים אשר סביבותינו על המשנה שר צבא של מצרים יר"ה אשר הוא בכאן כמו מלך ממש, והרגו כמה מאנ"ח שעמדו בכאן והנשארים בערך ארבעה מאות אנשים נסגרו במבצר הנק' כלא בלשונם, עד שמשך כמה שבועות מחמת שכלה אצלם מזון ומשתה הוכרחו להמסר בידם. גם התפארו עלינו לסכן אותנו במיתות אחזריות ומשונות, רק בחמלת ה' עלינו וע"י הוצאות רבותו שהוכרחנו ליתן להשרים יושבי עה"ק אשר בכל יום ויום צווחו הב הב עד אין מספר, וב"ה אשר יד השרים היתה להצילנו מת"י. גם אנ"ח שבתוך המבצר התפארו עלינו שע"י הפולווער שיש אתם הרבה מאד ידלקו וישרפו את כל העיר, ובכל יום ויום היינו מסוכנים משני הצדדים, ואימות מות נפלה עלינו.. ובכל יום ויום היינו מצפים על ביאת השר עם חילו אך אוי ואבוי זה היום שקיווינוהו מצאנו ראינו רעה. ביום ב' כ"ח תמוז בא לכאן המשנה עם חילו וכבש את העיר ונהפך עלינו בלהות קיווינו לאור ושמה לצלמות כי עלה מות בחלונינו. אוי נא לנו כי חטאנו וניתן רשות למשחית לשלול ולבוז אותנו ואת בתינו שרפו באש והחריבו חפשו אחר מטמונים וכל אשר בתוכם לקחו עד אשר לא השאירו לנו שריד שמן זית שפכו והכלים שברו ולא נשאר חרש לחתות אש מיקוד ולאסוף מים מגבא. נשים רבות עינו וטמאו ס"ת מחמדי עינינו מהם שרפו מהם קרעוהו פרעוהו גזרוהו לגזרים ופשטום על הארץ ועינו משים עליהם ס"ת מגוללות בדם הרוגים שתי נשים וילד אחד השופך בבה"כ שלנו. גם חכמי הספרדים נהרגו בביתם, מעי מעי על חלליהם עיני עיני על חלליהם ה' ינקם דם עבדיו ונקם ישיב לצריו. וכלי הקודש לקחו בידם ולא נשאר בבה"כ לא פרוכת ולא מפה לכסות בה השולחן ולא מטפחת לנגב בה הידים ונשארו בערום ובחוסר כל.

בעקבות כך נשלח השד"ר רבי נתן עמרם בשביל לגייס כסף, בין השנים תקצ"ד - תר" עבד רבי נתן עמרם כשד"ר עד שהפסיק.

קישורים חיצוניים

תולדות חב"ד בארץ הקודש