חסידות חב"ד - ניעז'ין: הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
שורה 2: שורה 2:


==היסטוריה==
==היסטוריה==
בשנת [[תרכ"ו]] הסתלק [[אדמו"ר הצמח צדק]], בצוואתו כתב הצמח צדק שכל בניו ישמשו כאדמו"רים ויאמרו מאמרי חסידות משלהם ב[[ליובאוויטש]], וכך אכן היה בתחילה, אך מספר שבועות לאחר התסלקותו החלה תעמולה מצד מעריציו של בנו השני של הצ"צ, [[המהרי"ל|המהרי"ל מקאפוסט]] שיכתירו אותו כממשיך דרכו של אביו הצ"צ. אך לאחר ש
בשנת [[תרכ"ו]] הסתלק [[אדמו"ר הצמח צדק]], בצוואתו כתב הצמח צדק שכל בניו ישמשו כאדמו"רים ויאמרו מאמרי חסידות משלהם ב[[ליובאוויטש]], וכך אכן היה בתחילה, אך מספר שבועות לאחר התסלקותו החלה תעמולה מצד מעריציו של בנו השני של הצ"צ, [[המהרי"ל|המהרי"ל מקאפוסט]] שיכתירו אותו כממשיך דרכו של אביו הצ"צ. ולאחר שעשו בית דין מיוחד שדן את מי להכתיר כממשיך דרכו החיליט הבית דין ש[[אדמו"R המר"ש]] שהיה מעיר הבנים, ישמש כמששיך דרכו ורבי החדש של [[חסידות חב"ד]].
{{להשלים}}
 
אך לא כולם קבלו את החלטת הבית דין, וכל החלה [[הפיצול בחב"ד (תרכ"ו)|חב"ד להתפצל]]. האדמו"ר רבי [[ישראל נח שניאורסון]] נשאר כשנתיים בעיירה [[ליובאוויטש]], ולאחר כשנתיים בשנת [[תרכ"ח]] לבקשת חסידים עבר לשמש כרב בעיירה ניעז'ין. ובהמשך נהפך אף לאדמו"ר לחסידי חב"ד שהיו בעיירה ובסביבותיה, החסידות נקראה '''חב"ד ניעז'ין''' על שם העיירה שבה כיהן רבי ישראל נח כאדמו"ר.
 
החסידות התקיימה במשך כ15 שנים, משנת [[תרכ"ח]] ועד להסתלקותו של האדמו"ר בשנת [[תרמ"ג]]. לאחר שנפתר האדמו"ר [[ישראל נח שניאורסון]] עברו רוב חסידיו ל[[חב"ד קאפוסט]].
12,904

עריכות