אנא בכח: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''אנא בכח''' היא תפילה הנאמרת בזמנים מיוחדים בהם מתבצעת עליה רוחנית של הנשמה לדרגה גבוהה יותר. בתפילה זו יש 42 תיבות, כשראשי התיבות מרכיבות את [[שם מ"ב]] שכפי המבואר בתורת ה[[קבלה]] וה[[חסידות]] כל עליה רוחנית ממהות למהות נעשית על ידי שם קדוש זה. | |||
{{חלונית | {{חלונית | ||
|כותרת=אָנָּא בְּכֹחַ | |כותרת=אָנָּא בְּכֹחַ | ||
| שורה 21: | שורה 20: | ||
|מקור= | |מקור= | ||
|ניקוד=כן}} | |ניקוד=כן}} | ||
==מבנה התפילה== | ==מבנה התפילה== | ||
תפילת אנא בכח מורכבת משבעה משפטים כשבכל משפט שש מילים. ראשי התיבות של התפילה הם השם בן מ"ב האותיות, ובחלק מן הסידורים הוא מופיע בצד שורות התפילה: אב"ג ית"ץ וכן הלאה. | תפילת אנא בכח מורכבת משבעה משפטים כשבכל משפט שש מילים. ראשי התיבות של התפילה הם השם בן מ"ב האותיות, ובחלק מן הסידורים הוא מופיע בצד שורות התפילה: אב"ג ית"ץ וכן הלאה. | ||
בסיום התפילה אומרים את הפסוק "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" | בסיום התפילה אומרים את הפסוק "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" הנאמר אחרי כל הזכרת שם ה', היות שתפילת אנא בכח נחשבת כהזכרת השם. | ||
==מנהגים באמירת התפילה== | ==מנהגים באמירת התפילה== | ||
באמירת אנא בכח צריך לראות - או לצייר במחשבה - השמות, שהם הר"ת, אבל לא לאמרם{{הערה|לוח היום יום כד אדר ב}}. | "באמירת אנא בכח צריך לראות - או לצייר במחשבה - השמות, שהם הר"ת, אבל לא לאמרם{{הערה|לוח היום יום כד אדר ב}}". | ||
תפילת אנא בכח שבקבלת שבת, נאמרת בלחש{{הערה|לוח היום יום ב' סיון}}. | |||
יש הנוהגים לומר תפילה זו בעמידה מפני קדושתה. | |||
==עניינה בתורת הקבלה והחסידות== | |||
בתורת ה[[קבלה]] מבואר אודות שם ה' בן 42 אותיות הנקרא "[[שם מ"ב]]". קיים כלל הקובע שכל עליה רוחנית, נעשית בכחו של 'שם' זה. זו בעצם הסגולה המיוחדת של תפילת אנא בכח, שיש בה ארבעים ושתים תיבות, ולכן בהרבה מצבים שבהם אנו נדרשים לעליה רוחנית אומרים 'אנא בכח' (לדוגמא: ב'קבלת שבת', כאשר מתעלים מאוירת החולין ומתעלים לקבל את קדושת השבת). | |||
זו הסיבה לכך שהמסעות שבני ישראל הלכו ב[[מדבר]] בדרכם לארץ ישראל היו 42 מסעות. שכן, כל המסעות היו בכיוון של עליה. בני ישראל יצאו מהשפלות של ארץ [[מצרים]], ומשם התעלו והתרוממו. כל 'מסע' העלה אותם לרמה יותר גבוהה, וקירב אותם אל [[ארץ ישראל]]. | |||
בתפילת אנא בכח יש שבעה משפטים כנגד שבע ה[[ספירות]] מ[[חסד]] עד [[מלכות]]. בכל משפט מופיעים שש מילים וכל מילה היא כנגד הספירה הפרטית חסד שבחסד וכן הלאה, אך בספירה הפרטית לא מוזכרת המלכות, אותה מזכירים בראשי התיבות של המשפט שרואים או מציירים במחשבה{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/24/92b.htm לקוטי תורה פרשת מסעי צב, ב]}}. | |||
בתורת הקבלה והחסידות מבואר{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/17/34d.htm לקוטי תורה בהעלותך לד, ב]}} שתפילת אנא בכח קשורה ל[[קריאת שמע]] שמ"ואהבת" עד "ובשעריך" הם מ"ב תיבות כנגד שם מ"ב של אנא בכח. כי אמירת קריאת שמע בכל יום הוא תהליך של יציאת מצרים ברוחניות וכמו שאז היו מ"ב מסעות כך בקריאת שמע יש מ"ב תיבות ושלבים בתהליך היציאה מהמיצרים וגבולים. באמירת ואהבת האדם עולה ממדריגתו לאהבת בכל מאדך. והעליה היא על ידי שם מ"ב. עניין שם מ"ב קשור עם הגבורה. ופרשת היה אם שמע היא כנגד שם ע"ב ויש בה 72 תיבות מ"והיה" עד "ושמתם את" עניין שם ע"ב קשור עם החסד ולכן האהבה המדוברת בפרשת והיה אם שמוע אינה בכל מאדך אלא רק עד בכל נפשך. | |||
בחסידות מקשרים את אנא בכח ל[[מנורה]] הטהורה בבית המקדש, ששבעה נרותיה הם מכוונים לשבעת המדות שהם שבעת הפסוקים של אנא בכח. | |||
עוד מבואר, שראשי התיבות של "אנא בכח גדולת ימינך תתיר צרורה" - אב"ג ית"ץ הוא בגימטריה "תולע", וכן בהמשך הראשי תיבות של "שועתנו קבל ושמע צעקתנו יודע תעלומות" - שק"ו צי"ת הוא בגימטריה "תולעת". והעניין, שה"תולע" עניינו [[לימוד התורה]] מתוך [[ביטול]]. לימוד כזה פועל להכרית את יניקת החיצונים וזה מה שמוזכר באנא בכח "קר"ע שט"ן", כמו התולעת שאוכלת את העץ הקשה. ועניין ה"תולעת" הוא אותיות ה[[תפילה]] שגם כן פועלות להכרית את יניקת החיצונים{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/20/57b.htm לקוטי תורה פרשת חוקת נז, ב]}}. | |||
==זמני אמירתה== | ==זמני אמירתה== | ||
תפילת אנא בכח נאמרת בזמנים שונים ומהם: | תפילת אנא בכח נאמרת בזמנים שונים בהם יש עלייה רוחנית ממהות למהות. ומהם: | ||
*בסדר קריאת שמע שעל המיטה. | |||
* | *'''בסדר קריאת שמע שעל המיטה''' - הסיבה לכך היא שאז הוא זמן עליית הנשמה למקור חוצבה. במשך כל היום הנשמה היתה קשורה בענייני העולם והנפש הבהמית, לכן, כדי שתוכל לעלות למעלה ולשאוב לה חיים אומרים את אנא בכח. כך יהודי מצליח לפעול את "בידך אפקיד רוחי"{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/imrei/3/49c.htm אמרי בינה שער קריאת שמע מט, ג]}}. | ||
*בתפילת קבלת שבת | |||
*לאחר [[ספירת העומר]] | *'''בתפילת שחרית''' - לאחר אמירת סדר הקרבנות. בעלייה הרוחנית שבתפילה שהיא "סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה". | ||
*קודם התקיעות בראש השנה - אדמו"ר הזקן לא | *'''בתפילת קבלת שבת''' - קודם אמירת הפיוט "לכה דודי", כאשר מתעלים מאוירת החולין ומתעלים לקבל את קדושת השבת. בשבת הוא זמן עליית כל העולמות לשורשם. ועליה זו היא ממהות למהות, ונפעלת על ידי אמירת האנא בכח. | ||
* | |||
*'''לאחר [[ספירת העומר]]''' - ספירת העומר נמשכת שבעה שבועות, כאשר שש התיבות של כל אחת משבע השורות מסמלת יום בספירה, וביום השביעי מכוונים על הראשי תיבות של השורה. ספירת העומר בעבודה הרוחנית הוא תהליך של עליה מהמיצרים וגבולים לקבלת התורה. | |||
*'''קודם התקיעות בראש השנה''' - [[אדמו"ר הזקן]] לא הכניס בסידורו את אמירת אנא בכח לפני התקיעות, אך על דבר עניין זה מובא בסידור עם דא"ח. {{ציטוטון|מ"ש בסידור שער הק"ש ד"ה להבין ההפרש (ע"ד ע"א) שקודם תקיעת שופר אומרים אנא בכח, פירושו: בדרך כלל הם הכוונות מהפסוקים שר"ת שלהם שם שני משם מ"ב, אמנם יש שמכונים התיבות אנא בכח כו' במחשבה, אבל אין אומרים האותיות והתיבות. והעוסק בכוונות צריך ללמוד הענינים ברור בכתהאריז"ל, ואז כוונתו רצוי'{{הערה|לוח היום יום ב' דר"ה}}}}. | |||
*'''בקידוש לבנה''' - [[אדמו"ר הזקן]] לא הכניס בסידורו את אמירת אנא בכח בקידוש לבנה, אך הרבי מתייחס לכך באגרת{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/7/2193.htm אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק ז' ב'קצ"ג]}}. | |||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
גרסה מ־06:11, 20 ביולי 2020
אנא בכח היא תפילה הנאמרת בזמנים מיוחדים בהם מתבצעת עליה רוחנית של הנשמה לדרגה גבוהה יותר. בתפילה זו יש 42 תיבות, כשראשי התיבות מרכיבות את שם מ"ב שכפי המבואר בתורת הקבלה והחסידות כל עליה רוחנית ממהות למהות נעשית על ידי שם קדוש זה.
אָנָּא בְּכֹחַ
|
|---|
|
אָנָּא בְּכֹחַ גְּדֻלַּת יְמִינְךָ תַּתִּיר צְרוּרָה. (אב"ג ית"ץ): קַבֵּל רִנַּת עַמְּךָ שַׂגְּבֵנוּ טַהֲרֵנוּ נוֹרָא. (קר"ע שט"ן): נָא גִבּוֹר דּוֹרְשֵׁי יִחוּדְךָ כְּבָבַת שָׁמְרֵם. (נג"ד יכ"ש): בָּרְכֵם טַהֲרֵם רַחֲמֵי צִדְקָתְךָ תָּמִיד גָּמְלֵם. (בט"ר צת"ג): חֲסִין קָדוֹשׁ בְּרוֹב טוּבְךָ נַהֵל עֲדָתֶךָ. (חק"ב טנ"ע): יָחִיד גֵּאֶה לְעַמְּךָ פְּנֵה זוֹכְרֵי קְדֻשָּׁתֶךָ. (יג"ל פז"ק): שַׁוְעָתֵנוּ קַבֵּל וּשְׁמַע צַעֲקָתֵנוּ יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת. (שק"ו צי"ת): בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד: |
מבנה התפילה
תפילת אנא בכח מורכבת משבעה משפטים כשבכל משפט שש מילים. ראשי התיבות של התפילה הם השם בן מ"ב האותיות, ובחלק מן הסידורים הוא מופיע בצד שורות התפילה: אב"ג ית"ץ וכן הלאה.
בסיום התפילה אומרים את הפסוק "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" הנאמר אחרי כל הזכרת שם ה', היות שתפילת אנא בכח נחשבת כהזכרת השם.
מנהגים באמירת התפילה
"באמירת אנא בכח צריך לראות - או לצייר במחשבה - השמות, שהם הר"ת, אבל לא לאמרם[1]".
תפילת אנא בכח שבקבלת שבת, נאמרת בלחש[2].
יש הנוהגים לומר תפילה זו בעמידה מפני קדושתה.
עניינה בתורת הקבלה והחסידות
בתורת הקבלה מבואר אודות שם ה' בן 42 אותיות הנקרא "שם מ"ב". קיים כלל הקובע שכל עליה רוחנית, נעשית בכחו של 'שם' זה. זו בעצם הסגולה המיוחדת של תפילת אנא בכח, שיש בה ארבעים ושתים תיבות, ולכן בהרבה מצבים שבהם אנו נדרשים לעליה רוחנית אומרים 'אנא בכח' (לדוגמא: ב'קבלת שבת', כאשר מתעלים מאוירת החולין ומתעלים לקבל את קדושת השבת).
זו הסיבה לכך שהמסעות שבני ישראל הלכו במדבר בדרכם לארץ ישראל היו 42 מסעות. שכן, כל המסעות היו בכיוון של עליה. בני ישראל יצאו מהשפלות של ארץ מצרים, ומשם התעלו והתרוממו. כל 'מסע' העלה אותם לרמה יותר גבוהה, וקירב אותם אל ארץ ישראל.
בתפילת אנא בכח יש שבעה משפטים כנגד שבע הספירות מחסד עד מלכות. בכל משפט מופיעים שש מילים וכל מילה היא כנגד הספירה הפרטית חסד שבחסד וכן הלאה, אך בספירה הפרטית לא מוזכרת המלכות, אותה מזכירים בראשי התיבות של המשפט שרואים או מציירים במחשבה[3].
בתורת הקבלה והחסידות מבואר[4] שתפילת אנא בכח קשורה לקריאת שמע שמ"ואהבת" עד "ובשעריך" הם מ"ב תיבות כנגד שם מ"ב של אנא בכח. כי אמירת קריאת שמע בכל יום הוא תהליך של יציאת מצרים ברוחניות וכמו שאז היו מ"ב מסעות כך בקריאת שמע יש מ"ב תיבות ושלבים בתהליך היציאה מהמיצרים וגבולים. באמירת ואהבת האדם עולה ממדריגתו לאהבת בכל מאדך. והעליה היא על ידי שם מ"ב. עניין שם מ"ב קשור עם הגבורה. ופרשת היה אם שמע היא כנגד שם ע"ב ויש בה 72 תיבות מ"והיה" עד "ושמתם את" עניין שם ע"ב קשור עם החסד ולכן האהבה המדוברת בפרשת והיה אם שמוע אינה בכל מאדך אלא רק עד בכל נפשך.
בחסידות מקשרים את אנא בכח למנורה הטהורה בבית המקדש, ששבעה נרותיה הם מכוונים לשבעת המדות שהם שבעת הפסוקים של אנא בכח.
עוד מבואר, שראשי התיבות של "אנא בכח גדולת ימינך תתיר צרורה" - אב"ג ית"ץ הוא בגימטריה "תולע", וכן בהמשך הראשי תיבות של "שועתנו קבל ושמע צעקתנו יודע תעלומות" - שק"ו צי"ת הוא בגימטריה "תולעת". והעניין, שה"תולע" עניינו לימוד התורה מתוך ביטול. לימוד כזה פועל להכרית את יניקת החיצונים וזה מה שמוזכר באנא בכח "קר"ע שט"ן", כמו התולעת שאוכלת את העץ הקשה. ועניין ה"תולעת" הוא אותיות התפילה שגם כן פועלות להכרית את יניקת החיצונים[5].
זמני אמירתה
תפילת אנא בכח נאמרת בזמנים שונים בהם יש עלייה רוחנית ממהות למהות. ומהם:
- בסדר קריאת שמע שעל המיטה - הסיבה לכך היא שאז הוא זמן עליית הנשמה למקור חוצבה. במשך כל היום הנשמה היתה קשורה בענייני העולם והנפש הבהמית, לכן, כדי שתוכל לעלות למעלה ולשאוב לה חיים אומרים את אנא בכח. כך יהודי מצליח לפעול את "בידך אפקיד רוחי"[6].
- בתפילת שחרית - לאחר אמירת סדר הקרבנות. בעלייה הרוחנית שבתפילה שהיא "סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה".
- בתפילת קבלת שבת - קודם אמירת הפיוט "לכה דודי", כאשר מתעלים מאוירת החולין ומתעלים לקבל את קדושת השבת. בשבת הוא זמן עליית כל העולמות לשורשם. ועליה זו היא ממהות למהות, ונפעלת על ידי אמירת האנא בכח.
- לאחר ספירת העומר - ספירת העומר נמשכת שבעה שבועות, כאשר שש התיבות של כל אחת משבע השורות מסמלת יום בספירה, וביום השביעי מכוונים על הראשי תיבות של השורה. ספירת העומר בעבודה הרוחנית הוא תהליך של עליה מהמיצרים וגבולים לקבלת התורה.
- קודם התקיעות בראש השנה - אדמו"ר הזקן לא הכניס בסידורו את אמירת אנא בכח לפני התקיעות, אך על דבר עניין זה מובא בסידור עם דא"ח. "מ"ש בסידור שער הק"ש ד"ה להבין ההפרש (ע"ד ע"א) שקודם תקיעת שופר אומרים אנא בכח, פירושו: בדרך כלל הם הכוונות מהפסוקים שר"ת שלהם שם שני משם מ"ב, אמנם יש שמכונים התיבות אנא בכח כו' במחשבה, אבל אין אומרים האותיות והתיבות. והעוסק בכוונות צריך ללמוד הענינים ברור בכתהאריז"ל, ואז כוונתו רצוי'[7]".
- בקידוש לבנה - אדמו"ר הזקן לא הכניס בסידורו את אמירת אנא בכח בקידוש לבנה, אך הרבי מתייחס לכך באגרת[8].
ראו גם
קישורים חיצוניים
- הכח המיוחד של תפילת אנא בכח חב"ד אורג
הערות שוליים
- ↑ לוח היום יום כד אדר ב
- ↑ לוח היום יום ב' סיון
- ↑ לקוטי תורה פרשת מסעי צב, ב
- ↑ לקוטי תורה בהעלותך לד, ב
- ↑ לקוטי תורה פרשת חוקת נז, ב
- ↑ אמרי בינה שער קריאת שמע מט, ג
- ↑ לוח היום יום ב' דר"ה
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק ז' ב'קצ"ג