אנא בכח: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{בעבודה}}
'''אנא בכח''' היא תפילה הנאמרת בזמנים מיוחדים בהם מתבצעת עליה רוחנית של הנשמה לדרגה גבוהה יותר. בתפילה זו יש 42 תיבות, כשראשי התיבות מרכיבות את [[שם מ"ב]] שכפי המבואר בתורת ה[[קבלה]] וה[[חסידות]] כל עליה רוחנית ממהות למהות נעשית על ידי שם קדוש זה.
תפילת '''אנא בכח''' היא תפילה מיוחדת הנאמרת בזמנים מיוחדים בהם מתבצעת עליה של הנשמה לדרגה גבוהה יותר. בתפילה זו ישנם 42 תיבות, ראשי התיבות מרמזות ל[[שם מ"ב]] שכפי המבואר בתורת הקבלה כל עליה רוחנית שהיא נעשית על ידי שם קדוש זה.
{{חלונית
{{חלונית
|כותרת=אָנָּא בְּכֹחַ
|כותרת=אָנָּא בְּכֹחַ
שורה 21: שורה 20:
|מקור=
|מקור=
|ניקוד=כן}}
|ניקוד=כן}}
==מבנה התפילה==
==מבנה התפילה==
תפילת אנא בכח מורכבת משבעה משפטים כשבכל משפט שש מילים. ראשי התיבות של התפילה הם השם בן מ"ב האותיות, ובחלק מן הסידורים הוא מופיע בצד שורות התפילה: אב"ג ית"ץ וכן הלאה.
תפילת אנא בכח מורכבת משבעה משפטים כשבכל משפט שש מילים. ראשי התיבות של התפילה הם השם בן מ"ב האותיות, ובחלק מן הסידורים הוא מופיע בצד שורות התפילה: אב"ג ית"ץ וכן הלאה.


בסיום התפילה אומרים את הפסוק "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" כפי שאומרים אותו אחרי כל הזכרת השם, היות שתפילת אנא בכח נחשבת כשם ה'.
בסיום התפילה אומרים את הפסוק "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" הנאמר אחרי כל הזכרת שם ה', היות שתפילת אנא בכח נחשבת כהזכרת השם.


==מנהגים באמירת התפילה==
==מנהגים באמירת התפילה==
באמירת אנא בכח צריך לראות - או לצייר במחשבה - השמות, שהם הר"ת, אבל לא לאמרם{{הערה|לוח היום יום כד אדר ב}}.
"באמירת אנא בכח צריך לראות - או לצייר במחשבה - השמות, שהם הר"ת, אבל לא לאמרם{{הערה|לוח היום יום כד אדר ב}}".
 
תפילת אנא בכח שבקבלת שבת, נאמרת בלחש{{הערה|לוח היום יום ב' סיון}}.


==עניינה==
יש הנוהגים לומר תפילה זו בעמידה מפני קדושתה.
בתורת ה[[קבלה]] מדובר הרבה על 'שם' קדוש בן 42 אותיות "[[שם מ"ב]]". וקיים כלל הקובע שכל עליה רוחנית, נעשית בכחו של 'שם' זה. זו בעצם הסגולה המיוחדת של תפלת 'אנא בכח גדולת ימינך', שיש בה ארבעים ושתים מלים, ולכן בהרבה מצבים שבהם אנו נדרשים לעליה רוחנית אומרים 'אנא בכח' (לדוגמא: ב'קבלת שבת', כאשר מתעלים מאוירת החולין ומתעלים לקבל את קדושת השבת).


זו הסיבה לכך שהמסעות שעם ישראל הלכו במדבר בדרכם לארץ ישראל היו 42 מסעות. שכן, כל המסעות היו בכיוון של עליה. עם ישראל יצא מהשפלות של ארץ מצרים, ומשם התעלה והתרומם עוד ועוד. כל 'מסע' העלה אותם לרמה יותר גבוהה, וקירב אותם אל היעד הנכסף והגבוה מכולם – ארץ ישראל.
==עניינה בתורת הקבלה והחסידות==
בתורת ה[[קבלה]] מבואר אודות שם ה' בן 42 אותיות הנקרא "[[שם מ"ב]]". קיים כלל הקובע שכל עליה רוחנית, נעשית בכחו של 'שם' זה. זו בעצם הסגולה המיוחדת של תפילת אנא בכח, שיש בה ארבעים ושתים תיבות, ולכן בהרבה מצבים שבהם אנו נדרשים לעליה רוחנית אומרים 'אנא בכח' (לדוגמא: ב'קבלת שבת', כאשר מתעלים מאוירת החולין ומתעלים לקבל את קדושת השבת).


בחסידות מבואר{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/17/34d.htm לקוטי תורה בהעלותך לד, ב]}} שתפילת אנא בכח קשורה ל[[קריאת שמע]] שמ"ואהבת" עד "ובשעריך" הם מ"ב תיבות כנגד שם מ"ב של אנא בכח גדולת שהוא ענין ההעלאה ויש בו ז' פסוקים ובכל א' ששה תיבות. כי אמירת קריאת שמע בכל יום הוא תהליך של יציאת מצרים ברוחניות וכמו שאז היו מ"ב מסעות כך בקריאת שמע יש מ"ב תיבות ושלבים בתהליך היציאה מהמיצרים וגבולים. באמירת ואהבת האדם עולה ממדריגתו לאהבת בכל מאדך. והעליה היא על ידי שם מ"ב. עניין שם מ"ב קשורנעם הגבורה. ופרשת היה אם שמע היא כנגד שם ע"ב ויש בה עב תיבות מתחילת עד "ושמתם את" עניין והא"ש הוא חסד.
זו הסיבה לכך שהמסעות שבני ישראל הלכו ב[[מדבר]] בדרכם לארץ ישראל היו 42 מסעות. שכן, כל המסעות היו בכיוון של עליה. בני ישראל יצאו מהשפלות של ארץ [[מצרים]], ומשם התעלו והתרוממו. כל 'מסע' העלה אותם לרמה יותר גבוהה, וקירב אותם אל [[ארץ ישראל]].


וכן מקשרים עניין זה ל[[מנורה]] הטהורה, ששבעה נרותיה הם מכוונים לשבעת המדות שהם שבעת הפסוקים של אנא בכח.
בתפילת אנא בכח יש שבעה משפטים כנגד שבע ה[[ספירות]] מ[[חסד]] עד [[מלכות]]. בכל משפט מופיעים שש מילים וכל מילה היא כנגד הספירה הפרטית חסד שבחסד וכן הלאה, אך בספירה הפרטית לא מוזכרת המלכות, אותה מזכירים בראשי התיבות של המשפט שרואים או מציירים במחשבה{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/24/92b.htm לקוטי תורה פרשת מסעי צב, ב]}}.


וכמ"ש בפע"ח (שער ה' פ"ג) בענין עולת תמיד עולת אותיות תולע והוא בחי' תולעת יעקב וע"ז נאמר צו את בני ישראל כו' להקריב אותיות להרקיב כמו התולע שמכלה ומרקיב את עץ החזק כו' ולכן ר"ת אנא בכח גדולת ית"ץ גימטריא תולע שע"י התורה ימינך נאדרי בכח שממשיך בחי' ח"ע בחסד דרועא ימינא כו' ועי"ז נמשך להפריד יניקת החיצונים והוא גם כן מה שכתוב אחר כך קבל רנת עמך כו' ר"ת קר"ע שט"ן כי כן בחי' לימוד התורה בפיו כשהוא בבחי' ביטול ע"ד ואנכי תולעת כו' להרקיב ולקרוע יניקת החיצונים שמסט' דשמאלא ע"ד פרה דקבילת משמאלא וזהו ענין קרע שטן (וכמ"ש תהלים ע"א י"ג) יכלו שוטני נפשי, [ועמ"ש בפע"ח ובלק"ת פרשה תרומה כי ג"כ ר"ת שועתנו קבל ושמע צעקתנו יודע תעלומות הוא גימטריא תולעת וענין זה י"ל דקאי על דבור אותיות התפלה וכמו שארז"ל ע"פ תולעת יעקב דקאי על התפלה וא"ש ענין השלכת תולעת שני לתוך שרפת הפרה שהוא בבחינת הרצוא שהוא בחי' תפלה. כי בחי' זו דתולעת יעקב ש{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/20/57b.htm לקוטי תורה פרשת חוקת נז, ב]}}.
בתורת הקבלה והחסידות מבואר{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/17/34d.htm לקוטי תורה בהעלותך לד, ב]}} שתפילת אנא בכח קשורה ל[[קריאת שמע]] שמ"ואהבת" עד "ובשעריך" הם מ"ב תיבות כנגד שם מ"ב של אנא בכח. כי אמירת קריאת שמע בכל יום הוא תהליך של יציאת מצרים ברוחניות וכמו שאז היו מ"ב מסעות כך בקריאת שמע יש מ"ב תיבות ושלבים בתהליך היציאה מהמיצרים וגבולים. באמירת ואהבת האדם עולה ממדריגתו לאהבת בכל מאדך. והעליה היא על ידי שם מ"ב. עניין שם מ"ב קשור עם הגבורה. ופרשת היה אם שמע היא כנגד שם ע"ב ויש בה 72 תיבות מ"והיה" עד "ושמתם את" עניין שם ע"ב קשור עם החסד ולכן האהבה המדוברת בפרשת והיה אם שמוע אינה בכל מאדך אלא רק עד בכל נפשך.


והנה מ"ב מסעות הם כנגד שם מ"ב תיבות דאנא בכח גדולת כו' שהוא שבעה מדות עליונות חג"ת נה"י ומלכות וכל אחת מהן כלולה מששה בחי' חג"ת נה"י לבד לכן הוא שבעה פסוקים וכל פסוק יש בו רק ששה תיבות שבחי' השביעית שבכל מדה אינה בחשבון דשם מ"ב וצ"ל מפני מה בספירת העומר הם מ"ט ימים דהיינו שכל מדה משבעה מדות עליונות כלולה משבעה שסופרין ג"כ בחי' מלכות שבכל מדה {{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/24/92b.htm לקוטי תורה פרשת מסעי צב, ב]}}
בחסידות מקשרים את אנא בכח ל[[מנורה]] הטהורה בבית המקדש, ששבעה נרותיה הם מכוונים לשבעת המדות שהם שבעת הפסוקים של אנא בכח.


וכמו בק"ש שעל המטה שאז זמן עליי' הנשמה למקור חוצבה בג"ע הארץ והיא היתה כל היום קשורה בלבושי' צואים דנה"ב וצריכה לצאת ממאסר חומר הגופני בעלותה ע"כ או' אנא בכח כו' כדי שתוכל לעלות והוא מ"ש בידך אפקיד רוחי אותיות באר כידוע שזהו הכלל דכל העלאת תחתון לעליון ממהות למהות שצריך הפשטת ממהות הראשון צריך עזר וכח במה יוכל לעלות ואין זה אלא ע"י שם מ"ב כו' וכמו עליי' העולמות מתחתון לעליון בקבלת שבת שאו' ג"כ אנא בכח כו' וכה"ג וד"ל{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/imrei/3/49c.htm אמרי בינה שער בקריאת שמע מט, ג]}}
עוד מבואר, שראשי התיבות של "אנא בכח גדולת ימינך תתיר צרורה" - אב"ג ית"ץ הוא בגימטריה "תולע", וכן בהמשך הראשי תיבות של "שועתנו קבל ושמע צעקתנו יודע תעלומות" - שק"ו צי"ת הוא בגימטריה "תולעת". והעניין, שה"תולע" עניינו [[לימוד התורה]] מתוך [[ביטול]]. לימוד כזה פועל להכרית את יניקת החיצונים וזה מה שמוזכר באנא בכח "קר"ע שט"ן", כמו התולעת שאוכלת את העץ הקשה. ועניין ה"תולעת" הוא אותיות ה[[תפילה]] שגם כן פועלות להכרית את יניקת החיצונים{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/20/57b.htm לקוטי תורה פרשת חוקת נז, ב]}}.


==זמני אמירתה==
==זמני אמירתה==
תפילת אנא בכח נאמרת בזמנים שונים ומהם:
תפילת אנא בכח נאמרת בזמנים שונים בהם יש עלייה רוחנית ממהות למהות. ומהם:
*בסדר קריאת שמע שעל המיטה. כהשנשמה באה לעלות בסוד בידך אפקיד רוחי.
 
*לפני תפילת שחרית. לאחר אמירת סדר הקרבנות.
*'''בסדר קריאת שמע שעל המיטה''' - הסיבה לכך היא שאז הוא זמן עליית הנשמה למקור חוצבה. במשך כל היום הנשמה היתה קשורה בענייני העולם והנפש הבהמית, לכן, כדי שתוכל לעלות למעלה ולשאוב לה חיים אומרים את אנא בכח. כך יהודי מצליח לפעול את "בידך אפקיד רוחי"{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/imrei/3/49c.htm אמרי בינה שער קריאת שמע מט, ג]}}.
*בתפילת קבלת שבת. קודם אמירת הפיוט "לכה דודי". בלוח היום יום ב' סיון כותב הרבי: "אנא בכח" - דקבלת שבת - אומרים בלחש.
 
*לאחר [[ספירת העומר]] הנמשכת שבעה שבועות, כאשר שש התיבות של כל אחת משבע השורות מסמלת יום בספירה, וביום השביעי מכוונים על הראשי תיבות של השורה.
*'''בתפילת שחרית''' - לאחר אמירת סדר הקרבנות. בעלייה הרוחנית שבתפילה שהיא "סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה".
*בהלווית המת.
 
*קודם התקיעות בראש השנה - אדמו"ר הזקן לא הכניסבסידורו את אמירת אנא בכח לפני התקיעות אך על דבר עניין זה מובא בסידור עם דא"ח. {{ציטוטון|מ"ש בסידור שער הק"ש ד"ה להבין ההפרש (ע"ד ע"א) שקודם תקיעת שופר אומרים אנא בכח, פירושו: בדרך כלל הם הכוונות מהפסוקים שר"ת שלהם שם שני משם מ"ב, אמנם יש שמכונים התיבות אנא בכח כו' במחשבה, אבל אין אומרים האותיות והתיבות. והעוסק בכוונות צריך ללמוד הענינים ברור בכתהאריז"ל, ואז כוונתו רצוי'{{הערה|לוח היום יום ב' דר"ה}}}}.
*'''בתפילת קבלת שבת''' - קודם אמירת הפיוט "לכה דודי", כאשר מתעלים מאוירת החולין ומתעלים לקבל את קדושת השבת. בשבת הוא זמן עליית כל העולמות לשורשם. ועליה זו היא ממהות למהות, ונפעלת על ידי אמירת האנא בכח.
*לאחר קידוש לבנה. לא נמצא בסידור אדמו"ר הזקן, אך הרבי מתייחס לכך באגרת {{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/7/2193.htm אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק ז' ב'קצ"ג]}}
 
*'''לאחר [[ספירת העומר]]''' - ספירת העומר נמשכת שבעה שבועות, כאשר שש התיבות של כל אחת משבע השורות מסמלת יום בספירה, וביום השביעי מכוונים על הראשי תיבות של השורה. ספירת העומר בעבודה הרוחנית הוא תהליך של עליה מהמיצרים וגבולים לקבלת התורה.
 
*'''קודם התקיעות בראש השנה''' - [[אדמו"ר הזקן]] לא הכניס בסידורו את אמירת אנא בכח לפני התקיעות, אך על דבר עניין זה מובא בסידור עם דא"ח. {{ציטוטון|מ"ש בסידור שער הק"ש ד"ה להבין ההפרש (ע"ד ע"א) שקודם תקיעת שופר אומרים אנא בכח, פירושו: בדרך כלל הם הכוונות מהפסוקים שר"ת שלהם שם שני משם מ"ב, אמנם יש שמכונים התיבות אנא בכח כו' במחשבה, אבל אין אומרים האותיות והתיבות. והעוסק בכוונות צריך ללמוד הענינים ברור בכתהאריז"ל, ואז כוונתו רצוי'{{הערה|לוח היום יום ב' דר"ה}}}}.
 
*'''בקידוש לבנה''' - [[אדמו"ר הזקן]] לא הכניס בסידורו את אמירת אנא בכח בקידוש לבנה, אך הרבי מתייחס לכך באגרת{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/7/2193.htm אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק ז' ב'קצ"ג]}}.


==ראו גם==
==ראו גם==

גרסה מ־06:11, 20 ביולי 2020

אנא בכח היא תפילה הנאמרת בזמנים מיוחדים בהם מתבצעת עליה רוחנית של הנשמה לדרגה גבוהה יותר. בתפילה זו יש 42 תיבות, כשראשי התיבות מרכיבות את שם מ"ב שכפי המבואר בתורת הקבלה והחסידות כל עליה רוחנית ממהות למהות נעשית על ידי שם קדוש זה.

אָנָּא בְּכֹחַ

אָנָּא בְּכֹחַ גְּדֻלַּת יְמִינְךָ תַּתִּיר צְרוּרָה. (אב"ג ית"ץ):

קַבֵּל רִנַּת עַמְּךָ שַׂגְּבֵנוּ טַהֲרֵנוּ נוֹרָא. (קר"ע שט"ן):

נָא גִבּוֹר דּוֹרְשֵׁי יִחוּדְךָ כְּבָבַת שָׁמְרֵם. (נג"ד יכ"ש):

בָּרְכֵם טַהֲרֵם רַחֲמֵי צִדְקָתְךָ תָּמִיד גָּמְלֵם. (בט"ר צת"ג):

חֲסִין קָדוֹשׁ בְּרוֹב טוּבְךָ נַהֵל עֲדָתֶךָ. (חק"ב טנ"ע):

יָחִיד גֵּאֶה לְעַמְּךָ פְּנֵה זוֹכְרֵי קְדֻשָּׁתֶךָ. (יג"ל פז"ק):

שַׁוְעָתֵנוּ קַבֵּל וּשְׁמַע צַעֲקָתֵנוּ יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת. (שק"ו צי"ת):

בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד:

מבנה התפילה

תפילת אנא בכח מורכבת משבעה משפטים כשבכל משפט שש מילים. ראשי התיבות של התפילה הם השם בן מ"ב האותיות, ובחלק מן הסידורים הוא מופיע בצד שורות התפילה: אב"ג ית"ץ וכן הלאה.

בסיום התפילה אומרים את הפסוק "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" הנאמר אחרי כל הזכרת שם ה', היות שתפילת אנא בכח נחשבת כהזכרת השם.

מנהגים באמירת התפילה

"באמירת אנא בכח צריך לראות - או לצייר במחשבה - השמות, שהם הר"ת, אבל לא לאמרם[1]".

תפילת אנא בכח שבקבלת שבת, נאמרת בלחש[2].

יש הנוהגים לומר תפילה זו בעמידה מפני קדושתה.

עניינה בתורת הקבלה והחסידות

בתורת הקבלה מבואר אודות שם ה' בן 42 אותיות הנקרא "שם מ"ב". קיים כלל הקובע שכל עליה רוחנית, נעשית בכחו של 'שם' זה. זו בעצם הסגולה המיוחדת של תפילת אנא בכח, שיש בה ארבעים ושתים תיבות, ולכן בהרבה מצבים שבהם אנו נדרשים לעליה רוחנית אומרים 'אנא בכח' (לדוגמא: ב'קבלת שבת', כאשר מתעלים מאוירת החולין ומתעלים לקבל את קדושת השבת).

זו הסיבה לכך שהמסעות שבני ישראל הלכו במדבר בדרכם לארץ ישראל היו 42 מסעות. שכן, כל המסעות היו בכיוון של עליה. בני ישראל יצאו מהשפלות של ארץ מצרים, ומשם התעלו והתרוממו. כל 'מסע' העלה אותם לרמה יותר גבוהה, וקירב אותם אל ארץ ישראל.

בתפילת אנא בכח יש שבעה משפטים כנגד שבע הספירות מחסד עד מלכות. בכל משפט מופיעים שש מילים וכל מילה היא כנגד הספירה הפרטית חסד שבחסד וכן הלאה, אך בספירה הפרטית לא מוזכרת המלכות, אותה מזכירים בראשי התיבות של המשפט שרואים או מציירים במחשבה[3].

בתורת הקבלה והחסידות מבואר[4] שתפילת אנא בכח קשורה לקריאת שמע שמ"ואהבת" עד "ובשעריך" הם מ"ב תיבות כנגד שם מ"ב של אנא בכח. כי אמירת קריאת שמע בכל יום הוא תהליך של יציאת מצרים ברוחניות וכמו שאז היו מ"ב מסעות כך בקריאת שמע יש מ"ב תיבות ושלבים בתהליך היציאה מהמיצרים וגבולים. באמירת ואהבת האדם עולה ממדריגתו לאהבת בכל מאדך. והעליה היא על ידי שם מ"ב. עניין שם מ"ב קשור עם הגבורה. ופרשת היה אם שמע היא כנגד שם ע"ב ויש בה 72 תיבות מ"והיה" עד "ושמתם את" עניין שם ע"ב קשור עם החסד ולכן האהבה המדוברת בפרשת והיה אם שמוע אינה בכל מאדך אלא רק עד בכל נפשך.

בחסידות מקשרים את אנא בכח למנורה הטהורה בבית המקדש, ששבעה נרותיה הם מכוונים לשבעת המדות שהם שבעת הפסוקים של אנא בכח.

עוד מבואר, שראשי התיבות של "אנא בכח גדולת ימינך תתיר צרורה" - אב"ג ית"ץ הוא בגימטריה "תולע", וכן בהמשך הראשי תיבות של "שועתנו קבל ושמע צעקתנו יודע תעלומות" - שק"ו צי"ת הוא בגימטריה "תולעת". והעניין, שה"תולע" עניינו לימוד התורה מתוך ביטול. לימוד כזה פועל להכרית את יניקת החיצונים וזה מה שמוזכר באנא בכח "קר"ע שט"ן", כמו התולעת שאוכלת את העץ הקשה. ועניין ה"תולעת" הוא אותיות התפילה שגם כן פועלות להכרית את יניקת החיצונים[5].

זמני אמירתה

תפילת אנא בכח נאמרת בזמנים שונים בהם יש עלייה רוחנית ממהות למהות. ומהם:

  • בסדר קריאת שמע שעל המיטה - הסיבה לכך היא שאז הוא זמן עליית הנשמה למקור חוצבה. במשך כל היום הנשמה היתה קשורה בענייני העולם והנפש הבהמית, לכן, כדי שתוכל לעלות למעלה ולשאוב לה חיים אומרים את אנא בכח. כך יהודי מצליח לפעול את "בידך אפקיד רוחי"[6].
  • בתפילת שחרית - לאחר אמירת סדר הקרבנות. בעלייה הרוחנית שבתפילה שהיא "סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה".
  • בתפילת קבלת שבת - קודם אמירת הפיוט "לכה דודי", כאשר מתעלים מאוירת החולין ומתעלים לקבל את קדושת השבת. בשבת הוא זמן עליית כל העולמות לשורשם. ועליה זו היא ממהות למהות, ונפעלת על ידי אמירת האנא בכח.
  • לאחר ספירת העומר - ספירת העומר נמשכת שבעה שבועות, כאשר שש התיבות של כל אחת משבע השורות מסמלת יום בספירה, וביום השביעי מכוונים על הראשי תיבות של השורה. ספירת העומר בעבודה הרוחנית הוא תהליך של עליה מהמיצרים וגבולים לקבלת התורה.
  • קודם התקיעות בראש השנה - אדמו"ר הזקן לא הכניס בסידורו את אמירת אנא בכח לפני התקיעות, אך על דבר עניין זה מובא בסידור עם דא"ח. "מ"ש בסידור שער הק"ש ד"ה להבין ההפרש (ע"ד ע"א) שקודם תקיעת שופר אומרים אנא בכח, פירושו: בדרך כלל הם הכוונות מהפסוקים שר"ת שלהם שם שני משם מ"ב, אמנם יש שמכונים התיבות אנא בכח כו' במחשבה, אבל אין אומרים האותיות והתיבות. והעוסק בכוונות צריך ללמוד הענינים ברור בכתהאריז"ל, ואז כוונתו רצוי'[7]".
  • בקידוש לבנה - אדמו"ר הזקן לא הכניס בסידורו את אמירת אנא בכח בקידוש לבנה, אך הרבי מתייחס לכך באגרת[8].

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים