אנא בכח – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 34: / שורה 34: @@
 זו הסיבה לכך שהמסעות שעם ישראל הלכו במדבר בדרכם לארץ ישראל היו 42 מסעות. שכן, כל המסעות היו בכיוון של עליה. עם ישראל יצא מהשפלות של ארץ מצרים, ומשם התעלה והתרומם עוד ועוד. כל 'מסע' העלה אותם לרמה יותר גבוהה, וקירב אותם אל היעד הנכסף והגבוה מכולם – ארץ ישראל.
+בחסידות מבואר{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/17/34d.htm לקוטי תורה בהעלותך לד, ב]}} שתפילת אנא בכח קשורה ל[[קריאת שמע]] שמ"ואהבת" עד "ובשעריך" הם מ"ב תיבות כנגד שם מ"ב של אנא בכח גדולת שהוא ענין ההעלאה ויש בו ז' פסוקים ובכל א' ששה תיבות. כי אמירת קריאת שמע בכל יום הוא תהליך של יציאת מצרים ברוחניות וכמו שאז היו מ"ב מסעות כך בקריאת שמע יש מ"ב תיבות ושלבים בתהליך היציאה מהמיצרים וגבולים. באמירת ואהבת האדם עולה ממדריגתו לאהבת בכל מאדך. והעליה היא על ידי שם מ"ב. עניין שם מ"ב קשורנעם הגבורה. ופרשת היה אם שמע היא כנגד שם ע"ב ויש בה עב תיבות מתחילת עד "ושמתם את" עניין והא"ש הוא חסד.
+וכן מקשרים עניין זה ל[[מנורה]] הטהורה, ששבעה נרותיה הם מכוונים לשבעת המדות שהם שבעת הפסוקים של אנא בכח.
+וכמ"ש בפע"ח (שער ה' פ"ג) בענין עולת תמיד עולת אותיות תולע והוא בחי' תולעת יעקב וע"ז נאמר צו את בני ישראל כו' להקריב אותיות להרקיב כמו התולע שמכלה ומרקיב את עץ החזק כו' ולכן ר"ת אנא בכח גדולת ית"ץ גימטריא תולע שע"י התורה ימינך נאדרי בכח שממשיך בחי' ח"ע בחסד דרועא ימינא כו' ועי"ז נמשך להפריד יניקת החיצונים והוא גם כן מה שכתוב אחר כך קבל רנת עמך כו' ר"ת קר"ע שט"ן כי כן בחי' לימוד התורה בפיו כשהוא בבחי' ביטול ע"ד ואנכי תולעת כו' להרקיב ולקרוע יניקת החיצונים שמסט' דשמאלא ע"ד פרה דקבילת משמאלא וזהו ענין קרע שטן (וכמ"ש תהלים ע"א י"ג) יכלו שוטני נפשי, [ועמ"ש בפע"ח ובלק"ת פרשה תרומה כי ג"כ ר"ת שועתנו קבל ושמע צעקתנו יודע תעלומות הוא גימטריא תולעת וענין זה י"ל דקאי על דבור אותיות התפלה וכמו שארז"ל ע"פ תולעת יעקב דקאי על התפלה וא"ש ענין השלכת תולעת שני לתוך שרפת הפרה שהוא בבחינת הרצוא שהוא בחי' תפלה. כי בחי' זו דתולעת יעקב ש{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/20/57b.htm לקוטי תורה פרשת חוקת נז, ב]}}.
+והנה מ"ב מסעות הם כנגד שם מ"ב תיבות דאנא בכח גדולת כו' שהוא שבעה מדות עליונות חג"ת נה"י ומלכות וכל אחת מהן כלולה מששה בחי' חג"ת נה"י לבד לכן הוא שבעה פסוקים וכל פסוק יש בו רק ששה תיבות שבחי' השביעית שבכל מדה אינה בחשבון דשם מ"ב וצ"ל מפני מה בספירת העומר הם מ"ט ימים דהיינו שכל מדה משבעה מדות עליונות כלולה משבעה שסופרין ג"כ בחי' מלכות שבכל מדה {{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/24/92b.htm לקוטי תורה פרשת מסעי צב, ב]}}
+וכמו בק"ש שעל המטה שאז זמן עליי' הנשמה למקור חוצבה בג"ע הארץ והיא היתה כל היום קשורה בלבושי' צואים דנה"ב וצריכה לצאת ממאסר חומר הגופני בעלותה ע"כ או' אנא בכח כו' כדי שתוכל לעלות והוא מ"ש בידך אפקיד רוחי אותיות באר כידוע שזהו הכלל דכל העלאת תחתון לעליון ממהות למהות שצריך הפשטת ממהות הראשון צריך עזר וכח במה יוכל לעלות ואין זה אלא ע"י שם מ"ב כו' וכמו עליי' העולמות מתחתון לעליון בקבלת שבת שאו' ג"כ אנא בכח כו' וכה"ג וד"ל{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/imrei/3/49c.htm אמרי בינה שער בקריאת שמע מט, ג]}}
 ==זמני אמירתה==
@@ שורה 43: / שורה 53: @@
 *בהלווית המת.
 *קודם התקיעות בראש השנה - אדמו"ר הזקן לא הכניסבסידורו את אמירת אנא בכח לפני התקיעות אך על דבר עניין זה מובא בסידור עם דא"ח.  {{ציטוטון|מ"ש בסידור שער הק"ש ד"ה להבין ההפרש (ע"ד ע"א) שקודם תקיעת שופר אומרים אנא בכח, פירושו: בדרך כלל הם הכוונות מהפסוקים שר"ת שלהם שם שני משם מ"ב, אמנם יש שמכונים התיבות אנא בכח כו' במחשבה, אבל אין אומרים האותיות והתיבות. והעוסק בכוונות צריך ללמוד הענינים ברור בכתהאריז"ל, ואז כוונתו רצוי'{{הערה|לוח היום יום ב' דר"ה}}}}.
+*לאחר קידוש לבנה. לא נמצא בסידור אדמו"ר הזקן, אך הרבי מתייחס לכך באגרת {{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/7/2193.htm אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק ז' ב'קצ"ג]}}
 ==ראו גם==