ספר החינוך – הבדלי גרסאות

אליהו ב. (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
אליהו ב. (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 3: שורה 3:
'''ספר החינוך''' הוא ספר המונה ומבאר את כל ה[[תרי"ג מצוות]] על פי מניינו של המחבר, לפי סדר פרשיות התורה.
'''ספר החינוך''' הוא ספר המונה ומבאר את כל ה[[תרי"ג מצוות]] על פי מניינו של המחבר, לפי סדר פרשיות התורה.


הספר נכתב בהמשך לחיבוריהם של מוני המצוות, כמו [[ספר המצוות לרמב"ם]], [[ספר מצוות גדול]] ו[[ספר מצוות קטן]]. אך בשונה מהם, בעל הספר כתב גם את טעמי המצוות (בלשונו: "שורשי המצוות"), דיניהם, העונשים המוטלים על העובר על המצוות ופרטים נוספים.  
הספר נכתב בהמשך לחיבוריהם של מוני המצוות, כמו [[ספר המצוות לרמב"ם]], [[ספר מצוות גדול]] ו[[ספר מצוות קטן]]. אך בשונה מהם, בעל הספר כתב גם את טעמי המצוות, דיניהם, העונשים המוטלים על העובר על המצוות ופרטים נוספים.  


מצויות כמה שיטות בין ה[[ראשונים]] מוני המצוות להגדרת ה"מצוות" בין כל ציוויי התורה. בחיבורו מתבסס ספר החינוך על דעת הרמב"ם בספר המצוות למעט במקומות מסויימים שנוטה לדעת ה[[רמב"ן]].
מצויות כמה שיטות בין ה[[ראשונים]] מוני המצוות להגדרת ה"מצוות" בין כל ציוויי התורה. בחיבורו מתבסס ספר החינוך על דעת הרמב"ם בספר המצוות למעט במקומות מסויימים שנוטה לדעת ה[[רמב"ן]].
שורה 15: שורה 15:
וממשיך, שישנם 369 מצוות הנוהגות בזמן הזה. 270 מהם חייב בהם כל אדם מישראל. 99 מהם אדם יכול להתחייב בהם בסיבת מעשיו (המגרש אשתו וכיוצא בזה). חיובים של מצוות אלו תלוי בזמן או במועד. אך ישנם שש מצוות שחיובן תמידי כ[[אמונה]] בה', מצוות [[אהבת ה']] ו[[יראת ה']] וכדומה.
וממשיך, שישנם 369 מצוות הנוהגות בזמן הזה. 270 מהם חייב בהם כל אדם מישראל. 99 מהם אדם יכול להתחייב בהם בסיבת מעשיו (המגרש אשתו וכיוצא בזה). חיובים של מצוות אלו תלוי בזמן או במועד. אך ישנם שש מצוות שחיובן תמידי כ[[אמונה]] בה', מצוות [[אהבת ה']] ו[[יראת ה']] וכדומה.


[[הרבי]] מצטט באגרותיו פעמים רבות לדברים אלו אודות ששת המצוות שחיובם תמידי, וכותב שקיומם המלא הוא על ידי לימוד תורת החסידות{{הערה|.
[[הרבי]] מצטט באגרותיו פעמים רבות לדברים אלו אודות ששת המצוות שחיובם תמידי, וכותב שקיומם המלא הוא על ידי לימוד תורת החסידות{{הערה|1=
[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/7/1902.htm?q=%D7%A1%D7%A4%D7%A8%20%D7%94%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9A אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק ז' אגרת א'תתקב]}}..


===הקדמת המחבר===
===הקדמת המחבר===
שורה 39: שורה 40:
במצווה ש"ל, כותב בעל ספר החינוך את המניין לשנות השמיטה, ועל פיו ניתן לקבוע כי הספר נכתב ב-[[1257]] או ב-[[1258]]. מניין זה אינו מסתדר עם העובדה שה[[רמב"ן]], שנפטר יותר מעשר שנים מאוחר יותר, מוזכר בספר כמי שכבר עבר מן העולם. קושי זה יכול להתיישב בכך שמאוחר יותר הוסיפו לשמו של הרמב"ן את ברכת המתים.
במצווה ש"ל, כותב בעל ספר החינוך את המניין לשנות השמיטה, ועל פיו ניתן לקבוע כי הספר נכתב ב-[[1257]] או ב-[[1258]]. מניין זה אינו מסתדר עם העובדה שה[[רמב"ן]], שנפטר יותר מעשר שנים מאוחר יותר, מוזכר בספר כמי שכבר עבר מן העולם. קושי זה יכול להתיישב בכך שמאוחר יותר הוסיפו לשמו של הרמב"ן את ברכת המתים.


== זהות המחבר ==
==זהות מחבר הספר==
כאמור, מחבר הספר רמז המחבר את שמו "איש יהודי מבית לוי ברצלוני". בנוסף, בדבריו במצווה שט"ו, יש רמז לכך שכתב פירוש על [[מסכת ביצה]], אך לא נמצא חיבור מעין זה.  
כאמור, מחבר הספר רמז בהקדמתו את שמו "איש יהודי מבית לוי ברצלוני". בנוסף, בדבריו במצווה שט"ו, יש רמז לכך שכתב פירוש על [[מסכת ביצה]], אך לא נמצא חיבור מעין זה.  


בשער של מהדורת הדפוס הראשונה של הספר{{הערה|דפוס ונציה, רפ"ג}} נכתב שמחברו היה "הרב רבי אהרן זלה"ה". המסורת הרווחת מייחסת את הספר לרבי [[אהרן הלוי]] (הרא"ה) מ[[ספרד]]{{הערה|לפי דעת [[דוד רוזין]], הראשון ששיער כך הוא רבי [[גדליה אבן יחיא (שלשלת הקבלה)|גדליה אבן יחיא]] שכתב בספרו "שלשלת הקבלה" על אהרון הלוי "ואני אומר שאולי זהו שחבר ספר החינוך". השערה זאת הפכה לוודאות בדברי [[דוד קונפרטי]] שכתב על הרא"ה: "עשה ספר החינוך על הפרשיות". הראשון שערער על קביעה זאת הוא [[החיד"א]] בספרו [[שם הגדולים]]. ראה David Rosin, Ein Compendium der juedischen Gesetzeskunde, [[ברלאוו]] [[1871]], עמודים 86-87}}, וכך נכתב ברוב המהדורות של ספר החינוך, אך אין לכך ראיות מכריעות. במחקר מקובל כיום שייחוס זה מוטעה (סתירות רבות בין ספרו של הרא"ה 'בדק הבית' לתוכן ספר החינוך, הרא"ה, שהיה תלמיד מובהק של [[הרמב"ן]], לא מוסיף שום תוארי כבוד לשם הרמב"ן כשמזכירו ועוד).
בשער של מהדורת הדפוס הראשונה של הספר{{הערה|דפוס ונציה, רפ"ג}} נכתב שמחברו היה "הרב רבי אהרן זלה"ה". המסורת הרווחת מייחסת את הספר לרבי [[אהרן הלוי]] (הרא"ה) מ[[ספרד]].


ב[[שו"ת צמח צדק]] מופיע כמה פעמים הלשון "ספר החינוך להרא"ה".
ואכן ב[[שו"ת צמח צדק]] מופיע כמה פעמים הלשון "ספר החינוך להרא"ה".


==המצווה הנוספת==
==המצווה הנוספת==
שורה 56: שורה 57:


== מנחת חינוך ==
== מנחת חינוך ==
{{הפניה לערך מורחב|מנחת חינוך}}
על ספר החינוך נכתב פירוש בשם [[מנחת חינוך]]. הספר נכתב על ידי רבי [[יוסף באב"ד]] ([[1800]]–[[1874]]), [[אב בית דין]] ב[[טרנופול]], ויצא לאור בשנת [[ה'תרכ"ט]]). שם הספר שאול משמו של ה[[קורבן]] שהיה מקריב כל [[כהן]] ב[[בית המקדש]] עם כניסתו לעבודה. בספר, לאחר מצווה ל"ב, כלול קונטרס בשם "מוסך השבת" העוסק ב[[ל"ט אבות מלאכה]] האסורות ב[[שבת]], ובסוף הספר - הערות על ל"ב המצוות שהוסיף הרמב"ן על מנינם של הרמב"ם ובעל ספר החינוך.
על ספר החינוך נכתב פירוש בשם מנחת חינוך. הספר נכתב על ידי רבי [[יוסף באב"ד]] ([[1800]]–[[1874]]), [[אב בית דין]] ב[[טרנופול]], ויצא לאור בשנת [[ה'תרכ"ט]] ([[1869]]). שם הספר שאול משמו של ה[[קורבן]] שהיה מקריב כל [[כהן]] ב[[בית המקדש]] עם כניסתו לעבודה. בספר, לאחר מצווה ל"ב, כלול קונטרס בשם "מוסך השבת" העוסק ב[[ל"ט אבות מלאכה]] האסורות ב[[שבת]], ובסוף הספר - הערות על ל"ב המצוות שהוסיף הרמב"ן על מנינם של הרמב"ם ובעל ספר החינוך.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
* ספר החינוך מהדורת חיים דוב שעוועל, [http://hebrewbooks.org/40631 ספר החינוך ירושלים – תש”ך], גרסה סרוקה באתר [[היברו בוקס]]
*[http://hebrewbooks.org/40631 ספר החינוך מהדורת חיים דוב שעוועל] ירושלים תש"ך, באתר [[היברו בוקס]]


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}