ווארט (לחיים): הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־04:56, 4 ביוני 2020

ווארט (מכונה גם סעודת אירוסין, סעודת קישורי התנאים, או לחיים) הינה מסיבה חגיגית בתחום המשפחה המצומצם המציינת את הסכמת הצדדים של החתן והכלה להשתדך ביניהם.

מקור שמה של החגיגה הוא בשפת האידיש, ופירושה הוא 'מילה', והיא נקראת כך על שם התוכן שלה - שהצדדים נותנים את דברם ומחליטים לקיים את החתונה.

אצל חסידי חב"ד נושאת המסיבה ברובה אופי של התוועדות, ונהוג לעשות קנין סודר באמצעות הגבהת חפץ (גארטל, כיפה וכדומה) על ידי החתן והכלה והוריהם, בנוגע לחתונה^[1].

הווארט

אין לקרוא לווארט בשם "אירוסין" אלא "ווארט", או "תנאים", או "חגיגת שידוכים" וכדומה, שכן ב"ווארט" נעשה אך ורק הסכם בעניינים הגשמיים, ועד החתונה אין שום עניין של אירוסין וקידושין^[2].

סעודת הווארט

לאחר ההחלטה על השידוך מתאספים יחד שתי המשפחות, משפחת החתן ומשפחת הכלה, יחד עם חברים וידידים, ועושים מסיבה והתוועדות של שמחה. את מסיבת הווארט יש לערוך בצורה צנועה ומצוצמצת בגשמיות, עם מעט מוזמנים, ואין לעשות מסיבה המונית הכרוכה בהוצאות רבות^[3].

לדעת אדמו"ר הזקן זו סעודת מצווה, שניתן לצאת ידי חובה במזונות בלבד.

נהוג שהחתן חוזר על מאמר חסידות^[4].

יש עניין לשלם דמי שדכנות בווארט, ועל כל פנים לא יאוחר מזמן החתונה.

קניין

בעת המסיבה נוהגים לעשות "קנין", על העניינים הגשמיים שבשידוך, כלומר החתן וכן הכלה, כל אחד ואחת לחוד, מרימים סודר, כגון מטפחת הניתנת על ידי הרב אל מול עדי הראיה, אך ההסכם נעשה רק בעל־פה – "מילה" (תרגום של "ווארט" מיידיש), ואין עושים תנאים ואין כותבים שטר^[5].

זה שהתחייבויות ההורים חלים על אף שרק סיכמו את ההתחייבויות בפיהם בלבד ללא מעשה קניין, הוא רק כאשר אחרי זה אכן 'עמדו וקידשו' כדברי הגמרא; אך גם טרם שעמדו וקידשו, נהגו לערוך לאחר הדין ודברים בין הצדדים מעשה קניין שמטרתו להביע שהדין ודברים היה רציני ושאכן בכוונת הצדדים להינשא.

מנהג זה מוזכר לראשונה ב'תרומת הדשן'^[6]: "קיבלו קניין סודר שיינשאו יחד, קרוב הדבר שלא עלה על דעתם מעולם שיגמרו הקידושין על ידי חליפין, אלא קנו זה מזה שלא יחזרו בהן כמו שעושים כמה פעמים שקונים זה מזה על ידי סודר דברים שאין הקניין נתפס עליהן . . אין צריך כלום לקניין אלא עושים אותה כדי להודיע שמה שאמר וקיבל עליו לעשות אינו בדרך שחוק והיתול". וכן כתב ב'בית שמואל'^[7]: "וצריך לומר הא דעושין קנין במדינת פולין מן בעלי הדברים, אינו אלא לאמת הדברים".

שבירת צלחת

ואחר כך אם החתן ואם הכלה שוברות צלחת^[8] עטופה, ואז קוראים "מזל טוב! מזל טוב!" ובקניין זה הם מקבלים על עצמם להינשא זה לזו וקובעים זמן חתונה.

שבירת הצלחת היא על מנת לא לשכוח בשמחה הגדולה את צער חורבן בית המקדש. וכמו כן לרמז, כשם ששבירת צלחת חרס היא דבר בלתי הפיך, כן גם השידוך הוא מצב קבוע שיביא בעז"ה לנישואין ולבנין עדי עד.

הערות שוליים

↑ יש להיזהר שקבלת הקנין לא תהיה על החתונה עצמה, כי אם על דברים צדיים, כגון הגעה לחתונה במקום וזמן שיקבעו, וכדומה. כדי לא לתת תוקף הלכתי לקשר בין החתן והכלה, כפי הזהירות הרבה שהרבי מדריך שיש לשמור בתקופה זו, כגון הימנעות מהענקת מתנות בעלות ערך ישירות מהחתן לכלה, הימנעות מתמונות משותפות, וכדומה.
↑ שיחת שבת פרשת תשא תשל"ט. ועוד.
↑ לקוטי שיחות, חלק יט, עמוד 510.
↑ אגרות קודש חלק יג, עמוד קלה.
↑ התקשרות, חוברת ע, ניצוצי רבי. שמחת עולם עמוד 41.
↑ סוף סימן רז.
↑ סימן נא ס"ק י.
↑ ראה הנישואין כהלכתן חלק א, עמוד קב. התקשרות ושמחת עולם שם.

[1] יש להיזהר שקבלת הקנין לא תהיה על החתונה עצמה, כי אם על דברים צדיים, כגון הגעה לחתונה במקום וזמן שיקבעו, וכדומה. כדי לא לתת תוקף הלכתי לקשר בין החתן והכלה, כפי הזהירות הרבה שהרבי מדריך שיש לשמור בתקופה זו, כגון הימנעות מהענקת מתנות בעלות ערך ישירות מהחתן לכלה, הימנעות מתמונות משותפות, וכדומה.

[2] שיחת שבת פרשת תשא תשל"ט. ועוד.

[3] לקוטי שיחות, חלק יט, עמוד 510.

[4] אגרות קודש חלק יג, עמוד קלה.

[5] התקשרות, חוברת ע, ניצוצי רבי. שמחת עולם עמוד 41.

[6] סוף סימן רז.

[7] סימן נא ס"ק י.

[8] ראה הנישואין כהלכתן חלק א, עמוד קב. התקשרות ושמחת עולם שם.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

@@ שורה 7: / שורה 7: @@
 ==הווארט==
+אין לקרוא לווארט בשם "אירוסין" אלא "ווארט", או "תנאים", או "חגיגת שידוכים" וכדומה, שכן ב"ווארט" נעשה אך ורק הסכם בעניינים הגשמיים, ועד החתונה אין שום עניין של אירוסין וקידושין{{הערה|שיחת שבת פרשת תשא תשל"ט. ועוד.}}.
+===סעודת הווארט===
 לאחר ההחלטה על השידוך מתאספים יחד שתי המשפחות, משפחת החתן ומשפחת הכלה, יחד עם חברים וידידים, ועושים מסיבה ו[[התוועדות חסידית|התוועדות]] של שמחה. את מסיבת הווארט יש לערוך בצורה צנועה ומצוצמצת בגשמיות, עם מעט מוזמנים, ואין לעשות מסיבה המונית הכרוכה בהוצאות רבות{{הערה|לקוטי שיחות, חלק יט, עמוד 510.}}.
@@ שורה 13: / שורה 16: @@
 נהוג שהחתן חוזר על [[מאמר חסידות]]{{הערה|אגרות קודש חלק יג, עמוד קלה.}}.
+יש עניין לשלם דמי שדכנות בווארט, ועל כל פנים לא יאוחר מזמן החתונה.
+===קניין===
 בעת המסיבה נוהגים לעשות "קנין", על העניינים הגשמיים שבשידוך, כלומר החתן וכן הכלה, כל אחד ואחת לחוד, מרימים סודר, כגון מטפחת הניתנת על ידי הרב אל מול עדי הראיה, אך ההסכם נעשה רק בעל־פה – "מילה" (תרגום של "ווארט" מ[[יידיש]]), ואין עושים תנאים ואין כותבים שטר{{הערה|התקשרות, חוברת ע, ניצוצי רבי. שמחת עולם עמוד 41.}}.
@@ שורה 19: / שורה 25: @@
 מנהג זה מוזכר לראשונה ב'תרומת הדשן'{{הערה|סוף סימן רז.}}: "קיבלו קניין סודר שיינשאו יחד, קרוב הדבר שלא עלה על דעתם מעולם שיגמרו הקידושין על ידי חליפין, אלא קנו זה מזה שלא יחזרו בהן כמו שעושים כמה פעמים שקונים זה מזה על ידי סודר דברים שאין הקניין נתפס עליהן . . אין צריך כלום לקניין אלא עושים אותה כדי להודיע שמה שאמר וקיבל עליו לעשות אינו בדרך שחוק והיתול". וכן כתב ב'בית שמואל'{{הערה|סימן נא ס"ק י.}}: "וצריך לומר הא דעושין קנין במדינת פולין מן בעלי הדברים, אינו אלא לאמת הדברים".
+===שבירת צלחת===
 ואחר כך אם החתן ואם הכלה שוברות צלחת{{הערה|ראה הנישואין כהלכתן חלק א, עמוד קב. התקשרות ושמחת עולם שם.}} עטופה, ואז קוראים "מזל טוב! מזל טוב!" ובקניין זה הם מקבלים על עצמם להינשא זה לזו וקובעים זמן חתונה.
 שבירת הצלחת היא על מנת לא לשכוח בשמחה הגדולה את צער חורבן בית המקדש. וכמו כן לרמז, כשם ששבירת צלחת חרס היא דבר בלתי הפיך, כן גם השידוך הוא מצב קבוע שיביא בעז"ה לנישואין ולבנין עדי עד.
-בתקופה זו שבין ה'לחיים' לחתונה, נקראים החתן והכלה "משודכים", וניתן בפרסום לומר: "באו בקשרי השידוכין". יש לדייק ולא לומר או לכתוב "מאורסים". וכך כותב הרבי{{הערה|ה' סיון תשכ"ט.}}:
-"ישנם כאלה שכשרוצים להודיע על קישורי תנאים בין חתן לכלה, כותבים ומפרסמים שפלוני בן פלוני ופלונית בת פלונית "נתארסו", שזהו פשוט ענין של עם הארציות. מכיוון שב"אירוסין" נהיית האשה לאשת איש בנוגע כל הדברים וזה נוגע גם לדיני נפשות, מה שאין כן כאן, המדובר אודות ענין הנקרא קישורי תנאים, שם המובא בפוסקים".
-יש עניין לשלם דמי שדכנות בווארט, ועל כל פנים לא יאוחר מזמן החתונה.
-אין לקרוא לווארט בשם "אירוסין" אלא "ווארט", או "תנאים", או "חגיגת שידוכים" וכדומה, שכן ב"ווארט" נעשה אך ורק הסכם בעניינים הגשמיים, ועד החתונה אין שום עניין של אירוסין וקידושין{{הערה|שיחת שבת פרשת תשא תשל"ט. ועוד.}}.
 {{חתונה}}

חתונה
הכנות לחתונה	גיל הנישואין · שידוך · ווארט (לחיים) · הזמנה לחתונה · נדוניה · אויפרופעניש · תפילת מנחה קודם החופה
מהלך החתונה	שטר תנאים · כתובה · קבלת פנים · חופה · מסדר קידושין · שושבינים · קידושין · שבע ברכות · נישואין · חדר ייחוד
נישואין והנהגת הבית	שנה ראשונה · קדושת הבית היהודי · שלום בית · יום נישואין
ניגונים	מהרה ישמע · שמח תשמח · ישיש עליך · מי אדיר
ערכים קרובים	גירושין · חתונת אדמו"ר הרש"ב · חתונת אדמו"ר הריי"צ · חתונת אדמו"ר שליט"א · זיווג שני