חופה: הבדלים בין גרסאות בדף
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
המעבר שבין [[קידושין|קידושי האשה]] לנישואיה נעשה ב'''חופה''', ומושלם בכניסת החתן והכלה ל"חדר ייחוד". | המעבר שבין [[קידושין|קידושי האשה]] לנישואיה נעשה ב'''חופה''', ומושלם בכניסת החתן והכלה ל"חדר ייחוד". | ||
במעמד החופה פורשים מבעוד מועד יריעה על גבי עמודים (החופה), ומוליכים את החתן אליה כשפניו לצד המזרח, נהוג לערוך את החופה בשעות הערב, לאחר השקיעה או ממש לפניה. למנהגנו{{הערה|אגרות קודש חלק י"ט, עמוד תיג.}} החופה הינה דווקא תחת כיפת השמים, וזהו סימן לפרו ורבו "ככוכבי השמיים לרוב"{{הערה|דברים א, י. כך פסק הרמ"א בשולחן ערוך אבן העזר, סא, א.}}. | במעמד החופה פורשים מבעוד מועד יריעה על גבי עמודים (החופה), ומוליכים את החתן אליה כשפניו לצד המזרח, נהוג לערוך את החופה בשעות הערב, לאחר השקיעה או ממש לפניה. למנהגנו{{הערה|אגרות קודש חלק י"ט, עמוד תיג.}} החופה הינה דווקא תחת כיפת השמים, וזהו סימן לפרו ורבו "ככוכבי השמיים לרוב"{{הערה|דברים א, י. כך פסק הרמ"א בשולחן ערוך אבן העזר, סא, א.}}. | ||
==המצווה== | |||
ב[[תורה]] לא מצינו התייחסות מפורשת לעשיית [[חופה]] קודם שישא ארוס את מאורסתו, רק נאמר "ומי אשר ארש אשה ולא לקחה"{{הערה|דברים כ, ז.}} שזו היא הקיחה של [[נישואין|הנישואין]]. ומעיקר הדין אם בא עליה לשם נישואין, הרי היא נשואה. | ב[[תורה]] לא מצינו התייחסות מפורשת לעשיית [[חופה]] קודם שישא ארוס את מאורסתו, רק נאמר "ומי אשר ארש אשה ולא לקחה"{{הערה|דברים כ, ז.}} שזו היא הקיחה של [[נישואין|הנישואין]]. ומעיקר הדין אם בא עליה לשם נישואין, הרי היא נשואה. | ||
אלא שאין דרך בני ישראל לעשות הביאה בפירסום, אלא יש עדים לייחוד זה, וגם אם נאמר שאין צריך עדים לזה, מ"מ יהיה זה בפירסום, מאחר וצריך לברך קודם הנישואין ולסמוך לזה [[שבע ברכות]]. לכן קבעו רז"ל שה[[חופה]] תהיה במקום הנישואין, ומעולם היה כך וגם בזמן הנביאים כדכתיב "כחתן יוצא מחופתו"{{הערה|תהילים יט, ו.}} ו"כלה מחופתה"{{הערה|יואל ב, טז.}}, ובוודאי שכן הנהיג משה רבינו את ישראל{{הערה|ערוך השולחן נה, יד.}}. | אלא שאין דרך בני ישראל לעשות הביאה בפירסום, אלא יש עדים לייחוד זה, וגם אם נאמר שאין צריך עדים לזה, מ"מ יהיה זה בפירסום, מאחר וצריך לברך קודם הנישואין ולסמוך לזה [[שבע ברכות]]. לכן קבעו רז"ל שה[[חופה]] תהיה במקום הנישואין, ומעולם היה כך וגם בזמן הנביאים כדכתיב "כחתן יוצא מחופתו"{{הערה|תהילים יט, ו.}} ו"כלה מחופתה"{{הערה|יואל ב, טז.}}, ובוודאי שכן הנהיג משה רבינו את ישראל{{הערה|ערוך השולחן נה, יד.}}. | ||
==מנהגנו== | |||
[[חתונת אדמו"ר שליט"א|חופת הרבי]] היתה בלילה לאחר צאת הכוכבים{{הערה|ימי מלך חלק א, עמוד 303.}}. | |||
הבגדים שהחתן והכלה לובשים בחופה יהיו חדשים{{הערה|מסורת שאמר כ"ק אדמו"ר הריי"ץ ביחידות להרב אי"ג.}}. | |||
על החתן ללבוש בחופה "[[קיטל]]" (בגד לבן) חדש, ומעל הקיטל יש ללבוש מעיל{{הערה|אגרות קודש חלק ה, עמוד פז.}}. | |||
בזמן החופה לא יהיה על החתן (בכיסו או בידיו) שום דבר של כסף, או זהב, או אבנים טובות וכדומה. וכן לפני ההליכה לחופה יתיר החתן את כל הקשרים שבבגדיו, גם את הקשר של שרוכי הנעלים והעניבה. | |||
מלווים את החתן והכלה לחופה, עם נרות דולקים בידם, ה"[[שושבינים]]" – שתי זוגות נשואים. ונוהגים שהשושבינים של החתן הם שני האבות, והשושבינות של הכלה הן שתי האמהות. | |||
אם אחת האמהות בהריון או אם האב או האם נשואים בנישואיים שניים – כדאי שנוסף להם ילכו לשושבינים עוד זוג נשוי. | |||
===מקום החופה=== | ===מקום החופה=== | ||
את החופה עושים תחת כיפת השמים, גם בחורף שיש קור וכדומה – עורכים את החופה תחת כיפת השמים ולא בתוך אולם. אולם אולם שיש בתיקרתו פתח מיוחד עבור חופה — ניתן לקיים שם את החופה לכתחילה, וללא כל חשש{{הערה|אגרות קודש חלק יט, עמוד תיג. חלק יב עמוד קיז. תורת מנחם חלק ב, עמוד 246.}}. | |||
תחת החופה — הכלה וכל השושבינים, האנשים והנשים, מקיפים את החתן שבע סיבובים. | |||
מכיסוי הכלה ועד לאחר שבע ההקפות מנגנים ניגון "[[ארבע בבות]]". | |||
החתן | יש הנוהגים שהכהנים וההורים יברכו את החתן והכלה. ואחר־כך שרים "מי יאדיר כו', הוא יברך כו'". | ||
הכלה עומדת לימין החתן. ומברך ה"[[שבע ברכות]]" מצדד עצמו ופניו לכיוון מזרח{{הערה|באר היטב, אבן העזר, סימן סא, סעיף ז. וראה "בנין עדי עד" (ברוקלין, תנש"א, ליפש), שכן נהג [[הרבי]].}}. | |||
תחת החופה על החתן והכלה לחשוב מחשבות טהורות וקדושות של יראת שמים, ולהתפלל להקב"ה שיזכו לגדל דור ישרים מבורך{{הערה|לקוטי לוי יצחק אגרות, עמוד רו.}}. | |||
==בחסידות== | ==בחסידות== | ||
{{להשלים|פסקה}} | |||
== | ==ראו גם== | ||
*[[שבע ברכות]] | |||
{{אירועים יהודיים}} | {{אירועים יהודיים}} | ||
גרסה מ־04:04, 4 ביוני 2020
המעבר שבין קידושי האשה לנישואיה נעשה בחופה, ומושלם בכניסת החתן והכלה ל"חדר ייחוד".
במעמד החופה פורשים מבעוד מועד יריעה על גבי עמודים (החופה), ומוליכים את החתן אליה כשפניו לצד המזרח, נהוג לערוך את החופה בשעות הערב, לאחר השקיעה או ממש לפניה. למנהגנו[1] החופה הינה דווקא תחת כיפת השמים, וזהו סימן לפרו ורבו "ככוכבי השמיים לרוב"[2].
המצווה
בתורה לא מצינו התייחסות מפורשת לעשיית חופה קודם שישא ארוס את מאורסתו, רק נאמר "ומי אשר ארש אשה ולא לקחה"[3] שזו היא הקיחה של הנישואין. ומעיקר הדין אם בא עליה לשם נישואין, הרי היא נשואה.
אלא שאין דרך בני ישראל לעשות הביאה בפירסום, אלא יש עדים לייחוד זה, וגם אם נאמר שאין צריך עדים לזה, מ"מ יהיה זה בפירסום, מאחר וצריך לברך קודם הנישואין ולסמוך לזה שבע ברכות. לכן קבעו רז"ל שהחופה תהיה במקום הנישואין, ומעולם היה כך וגם בזמן הנביאים כדכתיב "כחתן יוצא מחופתו"[4] ו"כלה מחופתה"[5], ובוודאי שכן הנהיג משה רבינו את ישראל[6].
מנהגנו
חופת הרבי היתה בלילה לאחר צאת הכוכבים[7].
הבגדים שהחתן והכלה לובשים בחופה יהיו חדשים[8].
על החתן ללבוש בחופה "קיטל" (בגד לבן) חדש, ומעל הקיטל יש ללבוש מעיל[9].
בזמן החופה לא יהיה על החתן (בכיסו או בידיו) שום דבר של כסף, או זהב, או אבנים טובות וכדומה. וכן לפני ההליכה לחופה יתיר החתן את כל הקשרים שבבגדיו, גם את הקשר של שרוכי הנעלים והעניבה.
מלווים את החתן והכלה לחופה, עם נרות דולקים בידם, ה"שושבינים" – שתי זוגות נשואים. ונוהגים שהשושבינים של החתן הם שני האבות, והשושבינות של הכלה הן שתי האמהות.
אם אחת האמהות בהריון או אם האב או האם נשואים בנישואיים שניים – כדאי שנוסף להם ילכו לשושבינים עוד זוג נשוי.
מקום החופה
את החופה עושים תחת כיפת השמים, גם בחורף שיש קור וכדומה – עורכים את החופה תחת כיפת השמים ולא בתוך אולם. אולם אולם שיש בתיקרתו פתח מיוחד עבור חופה — ניתן לקיים שם את החופה לכתחילה, וללא כל חשש[10].
תחת החופה — הכלה וכל השושבינים, האנשים והנשים, מקיפים את החתן שבע סיבובים.
מכיסוי הכלה ועד לאחר שבע ההקפות מנגנים ניגון "ארבע בבות".
יש הנוהגים שהכהנים וההורים יברכו את החתן והכלה. ואחר־כך שרים "מי יאדיר כו', הוא יברך כו'".
הכלה עומדת לימין החתן. ומברך ה"שבע ברכות" מצדד עצמו ופניו לכיוון מזרח[11].
תחת החופה על החתן והכלה לחשוב מחשבות טהורות וקדושות של יראת שמים, ולהתפלל להקב"ה שיזכו לגדל דור ישרים מבורך[12].
בחסידות
ראו גם
| אירועים וטקסים במעגל החיים היהודי | ||
|---|---|---|
| ילדות ונערות | שלום זכר · וואכנאכט (ליל ברית) · ברית מילה · פדיון הבן · יום הולדת · תספורת (אפשערניש) · הכנסה לחיידר · הנחת תפילין · בר מצווה / בת מצווה | |
| תקופת החתונה | שידוך · ווארט (לחיים) · אויפרופעניש (שבת חתן) · קבלת פנים · חופה · קידושין · שבע ברכות · נישואין · חדר ייחוד | |
| כללי | חנוכת הבית · הלוויה · שבעה (אבלות) · יארצייט (יום זכרון) | |
הערות שוליים
- ↑ אגרות קודש חלק י"ט, עמוד תיג.
- ↑ דברים א, י. כך פסק הרמ"א בשולחן ערוך אבן העזר, סא, א.
- ↑ דברים כ, ז.
- ↑ תהילים יט, ו.
- ↑ יואל ב, טז.
- ↑ ערוך השולחן נה, יד.
- ↑ ימי מלך חלק א, עמוד 303.
- ↑ מסורת שאמר כ"ק אדמו"ר הריי"ץ ביחידות להרב אי"ג.
- ↑ אגרות קודש חלק ה, עמוד פז.
- ↑ אגרות קודש חלק יט, עמוד תיג. חלק יב עמוד קיז. תורת מנחם חלק ב, עמוד 246.
- ↑ באר היטב, אבן העזר, סימן סא, סעיף ז. וראה "בנין עדי עד" (ברוקלין, תנש"א, ליפש), שכן נהג הרבי.
- ↑ לקוטי לוי יצחק אגרות, עמוד רו.