37,412
עריכות
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
רבי '''זאב וולף קִיצֶס''' (נכתב ב[[אידיש]] '''קיצעס''') היה מתלמידי הבעל שם טוב, בן לוויתו ומהאישים הבולטים ב[[תנועת החסידות]]. הוא נקרא כך על שם אמו קיצס.{{ | רבי '''זאב וולף קִיצֶס''' (נכתב ב[[אידיש]] '''קיצעס''') היה מתלמידי הבעל שם טוב, בן לוויתו ומהאישים הבולטים ב[[תנועת החסידות]]. הוא נקרא כך על שם אמו קיצס.{{הערה|במכתב נ"ד של הגניזה החרסונית הוא חותם עצמו בשם "זאב וולף בן קיצס".}} יש אומרים כי שם אמו היה "קיצע", ועל שמה נקרא - "קיצע'ס".{{הערה|כך נראה יותר, וכך הוא חותם את עצמו במכתב צד - "זאב וואלף בן קיצע.}} | ||
==קורות חייו== | ==קורות חייו== | ||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
ר' וולף היה רבה של [[קהילה|קהילת]] [[טולצ'ין]], ומאוחר יותר עבר ל[[מז'יבוז']] - שם עמד יחד עם רבי דוד פורקיס בראשות חבורת ה[[חסידים]] שקדמו לבעל שם טוב{{מקור}}. הגעת הבעש"ט למז'יבוז' עוררה בתחילה את התנגדותם של ראשי החסידים, אולם בשלב מאוחר יותר הם קיבלו על עצמם את הנהגתו של הבעש"ט. | ר' וולף היה רבה של [[קהילה|קהילת]] [[טולצ'ין]], ומאוחר יותר עבר ל[[מז'יבוז']] - שם עמד יחד עם רבי דוד פורקיס בראשות חבורת ה[[חסידים]] שקדמו לבעל שם טוב{{מקור}}. הגעת הבעש"ט למז'יבוז' עוררה בתחילה את התנגדותם של ראשי החסידים, אולם בשלב מאוחר יותר הם קיבלו על עצמם את הנהגתו של הבעש"ט. | ||
הי' בן לוויה לבעל שם טוב וכאשר הגיע הבעש"ט להתגורר ב[[מזיבוז]] בשנת | הי' בן לוויה לבעל שם טוב וכאשר הגיע הבעש"ט להתגורר ב[[מזיבוז]] בשנת ה'ת"ק הגיע עמו ר' וולף. | ||
ר' וולף ייצג כמה פעמים את הבעש"ט | ר' וולף ייצג כמה פעמים את הבעש"ט בפולמוסים מול ה[[התנגדות לחסידות|מתנגדים]] לחסידות. הבעש"ט אמר עליו: "אין ביני לבינך אלא כחוט השערה, אבל החוט הזה לא תוכל לעברו לעולם".{{הערה|הרב [[יעקב עמנואל שוחט]], '''[[כתר שם טוב]] השלם''', הוצאת [[קה"ת]], [[תשס"ד]], עמ' 483.}} | ||
ר' זאב וולף ניסה [[עלייה לארץ ישראל|לעלות]] ל[[ארץ ישראל]], אך מסיבות שונות חזר בו. הוא נפטר בי"ב חשוון [[תק"ל]], ונקבר באוהל הבעש"ט אשר ב[[מז'יבוז']]. | ר' זאב וולף ניסה [[עלייה לארץ ישראל|לעלות]] ל[[ארץ ישראל]], אך מסיבות שונות חזר בו. הוא נפטר בי"ב חשוון [[תק"ל]], ונקבר באוהל הבעש"ט אשר ב[[מז'יבוז']]. | ||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
==חומרותיו== | ==חומרותיו== | ||
רבי יצחק מיכלוביץ מראדויל כתב עליו שהיה מפורסם מאוד בצדקותו ובדקדוקיו בקיום המצוות, עד ש"היה טובל אפילו | רבי יצחק מיכלוביץ מראדויל כתב עליו שהיה מפורסם מאוד בצדקותו ובדקדוקיו בקיום המצוות, עד ש"היה טובל אפילו מחט"{{הערה|רבי יצחק מיכלוביץ, '''אור יצחק''', [[ירושלים]] תשכ"א, פר' עקב, ע' קפח.}}, מסופר שרבי זאב החמיר על עצמו שלא לאכול [[בשר]] שלא הוכשר בנוכחותו, אפילו כאשר רבו [[הבעל שם טוב]] אכל מ[[בשר]] זה{{הערה|1= מאמרי [[אדמו"ר הזקן]] הקצרים, אוצר החסידים 1981, עמוד 531.}}. | ||
מסופר עוד כי לא היה אוכל מ[[בשר]] הבעל שם טוב, מכיון שהמליחה לא הוטבה בעיניו.{{הערה|1= ראה הנסמן בספר [[מגדל עז]] (כפ"ח, תש"מ) ע' שעה הערה 34.}} | מסופר עוד כי לא היה אוכל מ[[בשר]] הבעל שם טוב, מכיון שהמליחה לא הוטבה בעיניו.{{הערה|1= ראה הנסמן בספר [[מגדל עז]] (כפ"ח, תש"מ) ע' שעה הערה 34.}} | ||
[[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|1= [[ | [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|1= [[למאה שערים]] ע' 78. מאמרי [[אדמו"ר הזקן]] הקצרים ע' תקלא ואילך.}} מסביר כי [[המגיד ממזריטש]] העיד על [[הבעל שם טוב]] שאם היה בימי התנאים, היה פלאי ומהמיוחדים שבתנאים, כי "רוב תנאים בבריאה"{{הערה|1= ראה גם הנסמן שם ע' שסז-שסח.}} כי משנה ביצירה{{הערה|1= תקו"ז בהקדמה (יד, א). ע"ח שער ק"נ פ"ה. שער המצוות וטעמי המצוות פרשת ואתחנן. פרי עץ חיים שער הנהגת הלימוד.}} והתנא שהוא "בעל המשנה" הוא מדרגה גבוהה יותר, מבריאה. ואילו נשמתו של [[הבעל שם טוב]] היתה מ[[עולם האצילות]], כמו המיוחדים שבתנאים. | ||
זהו ההסבר. לפי שורש נשמתו הגבוהה של הבעל שם טוב, היה יכול לאכול גם בדרגה זו של כשרות, כי לפי דרגתו לא היה חושש מיניקת החיצונים, ולא צריך היה לגדר חמור כל כך כמו מי שבדרגה נמוכה יותר. אך רבי וולף קיצס, לפי דרגתו הנמוכה יותר, צריך היה להחמיר עוד. | זהו ההסבר. לפי שורש נשמתו הגבוהה של הבעל שם טוב, היה יכול לאכול גם בדרגה זו של כשרות, כי לפי דרגתו לא היה חושש מיניקת החיצונים, ולא צריך היה לגדר חמור כל כך כמו מי שבדרגה נמוכה יותר. אך רבי וולף קיצס, לפי דרגתו הנמוכה יותר, צריך היה להחמיר עוד. | ||