משל: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''משל''' הוא | '''משל''' הוא הלבשה של [[שכל]] עמוק בדבר אחר וזר מהשכל, כשמטרתו היא להוריד את השכל למקומות נמוכים יותר שמצד עצמו אינו יכול להגיע אליהם, אך עם זאת להשאיר את השכל בשלימותו. ככזה, מוכרח המשל להכניס בתוכו (בהעלם עכ"פ) את כל פרטי הנמשל. | ||
ב[[תורת החסידות]] מובא המשל עצמו כמשל ל(חלק | ב[[תורת החסידות]] מובא המשל עצמו כמשל ל(חלק מה)[[צמצומים]] שישנם ב[[סדר השתלשלות]]. | ||
כדוגמא לכך, היו משלי [[שלמה]], שהעלים עמקות [[חכמה]] במשלים. השומע את המשל בלבד אינו מבין מה שנרמז בתוכו, ואין המשל אצלו רק דברים בטלים בעלמא, וגם מי שמבין השכל הנרמז בו גם כן איננו משיגו כמו שהוא רק אפס קצהו ממה שמובן מתוך דברי המשל, והרי זה כמי שרואה את האור הגדול דרך המסך המבדיל בינו לבין האור, שאיננו רואה מהות האור ממש רק הארתו דרך המסך כנ"ל{{הערת שוליים|1=[[מאמרי אדמו"ר הזקן]], [[תקס"ו]] ח"א, ד"ה להבין בתוספת ביאור שרש ענין הנ"ל עמ' פ.}}. | כדוגמא לכך, היו משלי [[שלמה]], שהעלים עמקות [[חכמה]] במשלים. השומע את המשל בלבד אינו מבין מה שנרמז בתוכו, ואין המשל אצלו רק דברים בטלים בעלמא, וגם מי שמבין השכל הנרמז בו גם כן איננו משיגו כמו שהוא רק אפס קצהו ממה שמובן מתוך דברי המשל, והרי זה כמי שרואה את האור הגדול דרך המסך המבדיל בינו לבין האור, שאיננו רואה מהות האור ממש רק הארתו דרך המסך כנ"ל{{הערת שוליים|1=[[מאמרי אדמו"ר הזקן]], [[תקס"ו]] ח"א, ד"ה להבין בתוספת ביאור שרש ענין הנ"ל עמ' פ.}}. | ||
המשל מגיע מעומק [[החכמה]], ולכן רק חכמים המופלגים בחכמתם בצורה מיוחדת יכולים להאחז בחכמה זו ולמשול משלים. | המשל מגיע מעומק [[החכמה]], ולכן רק חכמים המופלגים בחכמתם בצורה מיוחדת יכולים להאחז בחכמה זו ולמשול משלים. וכ[[שלמה המלך]], עליו נאמר שהיה חכם מכל האדם. | ||
כאשר נסתלק ה[[תנא]] [[רבי מאיר]], אמרו כי בטלו מושלי משלים, וזאת מפני שרבי מאיר לפי חכמתו העצומה היה ראוי לכך, אך כאשר נפטר לא היה בדורו עוד מי שראוי לכך{{הערת שוליים|1=[[אדמו"ר הצמח צדק]], [[דרך מצוותיך]], שורש מצוות ה[[תפילה]].}}. | כאשר נסתלק ה[[תנא]] [[רבי מאיר]], אמרו כי בטלו מושלי משלים, וזאת מפני שרבי מאיר לפי חכמתו העצומה היה ראוי לכך, אך כאשר נפטר לא היה בדורו עוד מי שראוי לכך{{הערת שוליים|1=[[אדמו"ר הצמח צדק]], [[דרך מצוותיך]], שורש מצוות ה[[תפילה]].}}. | ||
גרסה מ־03:57, 14 באפריל 2020
משל הוא הלבשה של שכל עמוק בדבר אחר וזר מהשכל, כשמטרתו היא להוריד את השכל למקומות נמוכים יותר שמצד עצמו אינו יכול להגיע אליהם, אך עם זאת להשאיר את השכל בשלימותו. ככזה, מוכרח המשל להכניס בתוכו (בהעלם עכ"פ) את כל פרטי הנמשל.
בתורת החסידות מובא המשל עצמו כמשל ל(חלק מה)צמצומים שישנם בסדר השתלשלות.
כדוגמא לכך, היו משלי שלמה, שהעלים עמקות חכמה במשלים. השומע את המשל בלבד אינו מבין מה שנרמז בתוכו, ואין המשל אצלו רק דברים בטלים בעלמא, וגם מי שמבין השכל הנרמז בו גם כן איננו משיגו כמו שהוא רק אפס קצהו ממה שמובן מתוך דברי המשל, והרי זה כמי שרואה את האור הגדול דרך המסך המבדיל בינו לבין האור, שאיננו רואה מהות האור ממש רק הארתו דרך המסך כנ"ל[1].
המשל מגיע מעומק החכמה, ולכן רק חכמים המופלגים בחכמתם בצורה מיוחדת יכולים להאחז בחכמה זו ולמשול משלים. וכשלמה המלך, עליו נאמר שהיה חכם מכל האדם.
כאשר נסתלק התנא רבי מאיר, אמרו כי בטלו מושלי משלים, וזאת מפני שרבי מאיר לפי חכמתו העצומה היה ראוי לכך, אך כאשר נפטר לא היה בדורו עוד מי שראוי לכך[2].
ראו גם
הערות שוליים
- ↑ מאמרי אדמו"ר הזקן, תקס"ו ח"א, ד"ה להבין בתוספת ביאור שרש ענין הנ"ל עמ' פ.
- ↑ אדמו"ר הצמח צדק, דרך מצוותיך, שורש מצוות התפילה.