חיים אליעזר ביחובסקי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 2: שורה 2:


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
[[נישואין|נשא]] את בתו של [[שמואל יהודה לייב עפשטיין]], ולאחר חתונתו התיישב בכלמי (שבפלך [[צ'רניגוב]]), והיה סמוך על שולחן חותנו.
הרב חיים אליעזר הכהן ביחובסקי, נולד לרב דובער. נכד גיסו של רבי דובער שניאורי (המכונה "אדמו"ר האמצעי"). חיים אליעזר ביחובסקי היה מחסידי אדמו"ר יצחק דובער שניאורסון מליאדי, ואחר פטירתו היה מחסידי אדמו"ר שמריה נח שניאורסון מבוברויסק.


בשנת [[תרנ]] התמנה כמנהל החשבונות של [[כולל חב"ד]], ועסק בזה עד סוף ימיו.
התחתן עם בתו של ר' שמואל יהודה לייב עפשטיין, לאחר נישואיו התיישב כנראה בכלמי (שבפלך צ'רניגוב), והיה סמוך על שולחן חותנו{{הערה|על פי השערת שלום דובער לוין, כתבי הרחביחובסקי, תש"נ, עמוד 7.}}.


במקביל לעבודתו כמנהל החשבונות של קופת כולל חב"ד, החל משנת [[תרס"ז]] עסק בההדרת ספרים רבים מכתביהם של רבותינו נשיאינו.
משנת תרנ"א חבר בוועד מעות כולל חב"ד ומנהל החשבונות של הכולל, תפקיד בו שימש עד סוף ימיו.


בשנת [[תרע"ד]] נסע לארץ הקודש לצורכי עסקנותו, ולאחר מכן חזר לביתו, ועבר לגור בסמוך לבנו ר' זלמן בעיר סנאווסק.
משנת תרס"ז עסק בההדרת ספרים רבים מכתביהם של אדמו"רי חב"ד. בין השנים תרע"א-תרע"ד הדפיס כתשעה ספרים (ראה להלן פסקה 'ספרים שהו"ל').


בסמיכות לשנת [[תרע"ח]] עלה להתיישב בארץ הקודש.
תקופה מסוימת התגורר בבוברויסק, ושימש שם כראש ישיבה בקיבוץ בוברויסק יחד עם הרב יעקב הנקין.{{הערה|ספר זיכרון לקהילת בוברויסק, עמוד 296.}}


במשך תקופה ארוכה נמנעו מלהשתמש בספרים שהוציא, עקב התבטאויות לא ראויות שלו כלפי [[אדמו"ר הרש"ב]] ואדמו"ר המהר"ש. אולם על פי הוראת ה[[רבי]], כיום משתמשים בספרים שהוציא לאור. 
בקיץ תרע"ד נסע לארץ ישראל, ולאחר שובו עבר לגור בעיר סנובסק, סמוך לבנו זלמן, ושב לעסוק בעריכת ספרים.


נפטר ב[[ימנחם אב]] [[תרפ"ד]]. נטמן בחלקת כולל חב"ד ב[[חלקת חב"ד הר הזיתים|הר הזיתים]] ב[[ירושלים]]. על ידו נטמן [[הרד"צ חן]].
במשך הזמן שלאחר המהפכה עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים, והמשיך בהדפסת ספרים.
 
נפטר ביבאב תרפ"ד. ונטמן בחלקת כולל חב"ד בהר הזיתים בירושלים. סמוך לקברו נטמן הרב [[דוד צבי חן]].
 
ידועים על שלושה מילדיו, בן ושתי בנות. אחת הייתה נשואה להרב איסר תומרקין, הרב העיר סטארודוב.


=== סכסוך כולל חב"ד ===
=== סכסוך כולל חב"ד ===

גרסה מ־14:47, 30 במאי 2019

הרב חיים אליעזר הכהן ביחאווסקי, בן הרב דובער. מחסידי קאפוסט, בתקופת אדמו"ר הרש"ב (נכד גיסו של אדמו"ר האמצעי). ממוציאי ספרי רבותינו נשיאנו, כגון דרך מצותיך ועוד.

תולדות חיים

הרב חיים אליעזר הכהן ביחובסקי, נולד לרב דובער. נכד גיסו של רבי דובער שניאורי (המכונה "אדמו"ר האמצעי"). חיים אליעזר ביחובסקי היה מחסידי אדמו"ר יצחק דובער שניאורסון מליאדי, ואחר פטירתו היה מחסידי אדמו"ר שמריה נח שניאורסון מבוברויסק.

התחתן עם בתו של ר' שמואל יהודה לייב עפשטיין, לאחר נישואיו התיישב כנראה בכלמי (שבפלך צ'רניגוב), והיה סמוך על שולחן חותנו[1].

משנת תרנ"א חבר בוועד מעות כולל חב"ד ומנהל החשבונות של הכולל, תפקיד בו שימש עד סוף ימיו.

משנת תרס"ז עסק בההדרת ספרים רבים מכתביהם של אדמו"רי חב"ד. בין השנים תרע"א-תרע"ד הדפיס כתשעה ספרים (ראה להלן פסקה 'ספרים שהו"ל').

תקופה מסוימת התגורר בבוברויסק, ושימש שם כראש ישיבה בקיבוץ בוברויסק יחד עם הרב יעקב הנקין.[2]

בקיץ תרע"ד נסע לארץ ישראל, ולאחר שובו עבר לגור בעיר סנובסק, סמוך לבנו זלמן, ושב לעסוק בעריכת ספרים.

במשך הזמן שלאחר המהפכה עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים, והמשיך בהדפסת ספרים.

נפטר בי"ז באב תרפ"ד. ונטמן בחלקת כולל חב"ד בהר הזיתים בירושלים. סמוך לקברו נטמן הרב דוד צבי חן.

ידועים על שלושה מילדיו, בן ושתי בנות. אחת הייתה נשואה להרב איסר תומרקין, הרב העיר סטארודוב.

סכסוך כולל חב"ד

סכסוך כולל חב"ד היה על השליטה בכולל חב"ד, הרבי הרש"ב רצה שהשליטה תהיה אצל אנשיו, שהיו בעיקרם אנשי חברון, ואדמו"ר שמריה נח שניאורסון לעומת זאת ניסה לתפוס את השליטה על ידי אנשיו שהיו בעיקרם אנשי ירושלים. מצד לובביץ' היה הרב ישראל דוב פרומקין, עורך עיתון 'החבצלת', ומצד בוברויסק היה הרב חיים אליעזר ביחובסקי. המחלוקת נשאה אופי חריף, המחלוקת נמשכה כמה שנים, עם התכתשויות הדדיות. באמצע שנות תר"ע החליט אדמו"ר מבוברויסק להיפרד מכולל חב"ד והקים את "כולל חב"ד המיוחד", בראשו הועמד הרב ביחובסקי. אחר פטירת אדמו"ר מבוברויסק, חזר הכולל להיות חלק מכולל חב"ד הכללי, והוא חזר להנהלת הכולל.

הרב ביחובסקי בא פעם אחת לליובאוויטש להתנצל על אחת התבטאויותיו על רבי שלום דובער שניאורסון במהלך הפולמוס, אך אדמו"ר לא נתן להיכנסו. לאחר פטירת האדמו"ר הצטער הרב ביחובסקי על שלא סיפק בידו לבקש מחילה, וביקש מחילה מהרבי הריי"צ שהורה לו לבקש מחילה על קברו אביו[3].

כתביו

בתשל"ד הודפסו הגהותיו על ספר התניא תחת השם "לקוטי הגהות", בהוצאת קה"ת.

בתשמ"ד הודפסו הגהותיו על לקוטי תורה, במראי מקומות בסוף המהדורה של "לקוטי תורה של אותה שנה, בעריכת הרב אהרן חיטריק.

בתש"נ הוקם בברוקלין "וועד להדפסת כתבי הרח"א ביחובסקי", הוועד הדפיס רק ספר אחד מתוך כתביו בשם "כתבי הרח"א ביחובסקי", בעריכת הרב שלום דובער לוין.

כתביו בעניין הסכסוך

  • תשובה לדורשי אדרעס בענייני הסכסוך בכולל חב"ד, ווילנה תרס"ז
  • הטענות והאשמות שיש לנו על הממונים בענייני כולל חב"ד, פולטובה תרע"ג
  • מעוז לתום בענייני כולל חב"ד, פולטובה תרע"ג
  • למען שלא יוכל לצמוח שום סכסוך אודות הסכסוכים בענייני כולל חב"ד, ירושלים

ספרים שהו"ל

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. על פי השערת שלום דובער לוין, כתבי הרח"א ביחובסקי, תש"נ, עמוד 7.
  2. ספר זיכרון לקהילת בוברויסק, עמוד 296.
  3. לקוטי סיפורים (פרלוב),עמודים שעא-שעב.
  4. הדפסה זו לא הייתה לרוח הרבי הרש"ב (אג"ק הריי"צ ח"א, עמודים שז-שח), אך אדמו"ר שמריה נח שניאורסון סמך עליו את ידיו.