ספירות: הבדלים בין גרסאות בדף
(באמצע עריכה) |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
'''עשר הספירות''' | '''עשר הספירות''' הינם עשר הכוחות היסודיים בהם מתלבש הקב"ה בעולם ומנהיג אותו. גם בנשמה ישנם עשר כוחות המקבילים לעשר הספירות. | ||
==השיטות במנינם== | ==השיטות במנינם== | ||
שורה 59: | שורה 59: | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
*[[פתח אליהו]] | *[[פתח אליהו]] | ||
[[קטגוריה: ספירות|*]] | [[קטגוריה: ספירות|*]] | ||
[[קטגוריה: ערכים בלימוד החסידות]] | [[קטגוריה: ערכים בלימוד החסידות]] |
גרסה מ־02:20, 28 באוגוסט 2009
עשר הספירות הינם עשר הכוחות היסודיים בהם מתלבש הקב"ה בעולם ומנהיג אותו. גם בנשמה ישנם עשר כוחות המקבילים לעשר הספירות.
השיטות במנינם
ערך מורחב – מנין הספירות |
ישנם שני שיטות במנין של עשר הספירות: השיטה הראשונה מונה את הכתר במנין עשרת הספירות. לפי שיטה זו, עשרת הספירות הם: כתר, חכמה, בינה, חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות (כח"ב חג"ת נהי"ם). לפי השיטה השניה, ספירת הכתר אינה נמנית, ובמקומה מונים את ספירת הדעת. לפי שיטה זו, עשרת הספירות הם: חכמה, בינה, דעת, חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות (חב"ד חג"ת נהי"ם).
החילוק בין שני השיטות מבואר, שכאשר מונים את חיצוניות העשר ספירות גם הכתר נמנה במנין הספירות, כי חיצוניות הכתר, שהוא הרצון, נמנה בכלל עשר ספירות. אבל כאשר מונים את עשר הספירות מבחינת פנימיות אין הכתר נמנה. כי פנימיות הכתר הוא בחינת אור אין סוף ממש ואינו בכלל עשר ספירות אלא שהוא מקור להם, ואז החכמה היא הראשונה שבספירות.
עניינם
כתר
ספירת הכתר עניינה כמו הכתר המקיף את הראש, שהוא אור מקיף כללי המקיף את שאר כל הספירות. ספירת הכתר מתחלקת לפנימיות הכתר שענינו בנפש הוא העונג, וחיצוניות הכתר, שענינו בנפש הוא הרצון.
חכמה
ספירת החכמה היא בכללות הספירה הראשונה של המשכת אור פנימי, ובאופן פרטי יותר היא הספירה הראשונה מבין ספירות המוחין. ספירת החכמה מקבלת את ההשכלה באופן של "ברק המבריק", בו כל ההשכלה נתפסת ברגע אחד, ומשם ההשכלה מתרחבת בספירת הבינה. ענינה בנפש הוא הביטול.
בינה
ספירת בינה היא הספירה השניה מבין ספירות המוחין. ספירת הבינה מקבלת את ההשכלה מספירת החכמה ומפתחת אותו לאורך רוחב ועומק. בינה נקראת גם בשם אם המידות שכן ההתבוננות בהשכלה במידת הבינה היא המולידה את מידות הלב (ספירות חג"ת נה"י). ענינה בנפש הוא גם השמחה, המגיעה מהתפיסה השלמה של המושכל.
דעת
ספירת הדעת היא הספירה האחרונה מבין ספירות המוחין וענינה התקשרות עם המושכל באופן שהדבר יביא לידי הרגשת הלב. ספירת הדעת מחברת את ספירות המוחין אל ספירות המידות. דעת נקראת "מפתחא דכליל שית" שכן היא המפתח לששת מידות הלב.
חסד
ספירת החסד היא הספירה הראשונה מבין מידות הלב. תוכנו הפנימי של החסד הוא האהבה.
גבורה
ספירת הגבורה היא הספירה השניה מבין מידות הלב. תוכנה הפנימי של הגבורה הוא היראה.
תפארת
ספירת התפארת היא הספירה השלישית מבין מידות הלב. התפארת ממצעת בין החסד והגבורה.
נצח
ספירת הנצח היא הספירה תוכנה הפנימי של המידה הוא הניצוח, והעמידה בהתגברות מול המתנגד להשפעה.
הוד
ספירת ההוד הספירה החמישית מבין מידות הלב
יסוד
ספירת היסוד היא הספירה האחרונה מבין מידות הלב וענינה הוא התקשרות מידות הלב, והבאת לידי פועל במלכות
מלכות
ספירת המלכות היא הספירה האחרונה מבין המידות. עניינה הוא הוצאת שאר כל הספירות אל החוץ. תוכנה הפנימי של המידה הוא השפלות.
חלוקת הספירות
עשר הספירות מחולקות לקבוצות באופנים שונים.
האופן הראשון בו מחולקים הספירות הוא לראש תוך וסוף. ספירות הראש הם ספירות חכמה בינה ודעת (חב"ד), ספירות אלו ענינם הוא המוחין, בעולמות ספירות אלו מקבלות את ההשפעה מן העולם הגבוה יותר. ספירות התוך הם ספירות חסד גבורה תפארת (חג"ת), שהם הספירות הקשורות אל הלב. ספירות הסוף הם ספירות נצח הוד יסוד ומלכות (נהי"ם), שהם קשורות לענין ההשפעה.
חלוקה זו של ראש תוך וסוף ניתן לחלוקה כללית יותר מוחין, ספירות חב"ד, ומידות, שהם ספירות חג"ת נהי"ם.
אופן אחר של חלוקה, הוא חלוקה לפי קווים. קו הימין, המונה את חכמה חסד ונצח, ענינו הוא ההשפעה החוצה. קו השמאל המונה את בינה גבורה והוד, שענינם הכללי הוא התכנסות. וקו האמצעי המונה את כתר, דעת, תפארת, יסוד ומלכות, הוא הקו המממצע בין קו ימין וקו שמאל.
הספירות בעולמות
עשר הספירות הינן עשר כוחות על-ידן מונהג העולם, וכל עולם מארבעת העולמות - אצילות, בריאה, יצירה, ועשיה - מתחלקים לעשרת הספירות הללו. בתוך כל עולם, ספירת החכמה היא התחלת הגילוי באותו העו
הספירות בנפש האדם
גם בנשמה יש עשר כוחות, שהן עשר הספירות - שנקראות גם שלוש אמות ושבע כפולות.