←פעולותיו להבאת הגאולה ומלחמת נפוליון והסתלקותו
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
במשך 22 שנה דרש כל שבת ב'פרשת המן' על מנת להמשיך שפע פרנסה לכל ישראל ואת כל כספו חילק לעניים. מעולם לא עבר עליו חצות לילה בשינה, במהלך השעות שעד חצות לילה נרדם כל פעם למשך דקות ספורות כאשר התעורר נטל את ידיו ולמד כ-5 דקות במהירות ובעיון מעמיק, מיד ששכב נרדם ושוב התעורר נטל את ידיו ולמד כ-5 דקות עד שבחצות לילה היה שומע קול מן השמים קורא לו – ר' מנחם קום עמוד, מיד התעורר ושקד על לימוד התורה עד תפילת שחרית. כאשר בחש את הקפה בכפית כסף קטנה נהג ללמוד בעל פה את כל כתבי האר"י וספרי הקבלה של ר' חיים ויטאל. כל יום למד בקביעות 18 דפי גמרא עם פירוש רש"י ו'תוספות' וכאשר לא הספיק ללמוד את כל מכסת לימודיו, השלים ביום למחרת את החסר מלבד מכסת לימודיו הקבועה. אמר כי היה 100 פעמים בעולם ובזמן בית המקדש שימש בכהונה גדולה לכן בנוסח העבודה של יום הכיפורים נהג לומר "וכך הייתי אומר". | במשך 22 שנה דרש כל שבת ב'פרשת המן' על מנת להמשיך שפע פרנסה לכל ישראל ואת כל כספו חילק לעניים. מעולם לא עבר עליו חצות לילה בשינה, במהלך השעות שעד חצות לילה נרדם כל פעם למשך דקות ספורות כאשר התעורר נטל את ידיו ולמד כ-5 דקות במהירות ובעיון מעמיק, מיד ששכב נרדם ושוב התעורר נטל את ידיו ולמד כ-5 דקות עד שבחצות לילה היה שומע קול מן השמים קורא לו – ר' מנחם קום עמוד, מיד התעורר ושקד על לימוד התורה עד תפילת שחרית. כאשר בחש את הקפה בכפית כסף קטנה נהג ללמוד בעל פה את כל כתבי האר"י וספרי הקבלה של ר' חיים ויטאל. כל יום למד בקביעות 18 דפי גמרא עם פירוש רש"י ו'תוספות' וכאשר לא הספיק ללמוד את כל מכסת לימודיו, השלים ביום למחרת את החסר מלבד מכסת לימודיו הקבועה. אמר כי היה 100 פעמים בעולם ובזמן בית המקדש שימש בכהונה גדולה לכן בנוסח העבודה של יום הכיפורים נהג לומר "וכך הייתי אומר". | ||
==פעולותיו להבאת הגאולה ומלחמת נפוליון והסתלקותו== | ==פעולותיו להבאת הגאולה ומלחמת נפוליון והסתלקותו== | ||
כללות המעשה סיפר המנחת אלעזר ששמע מרבו רבי יחזקאל משינאווא ששמע מחותנו האריה דבי עילאי שהיה באותו הזמן והיה תלמיד של אותם הצדיקים והוא שהחוזה מלובלין שלח שליח לרבי מנחם מענדל מרמינוב שיבא אליו ללובלין ושיהיה אצלו חמש שבתות ברציפות כדי שיתמשך לו כל חלקי חלקי הנשמה השייכים למשיח צדקנו ויתעלו לתיקון העולם אבל כשהגיע פעם אחת פרצה בניהם מחלוקת בענין הלכה ובענין הנהגת החסידים והרבי מרמינוב בא לפייס את החוזה מלובלין ופעם אחת הרבי מרמינוב היה חולה ולא יכל לבא לסעודה ואחרי שנסע הרבי מרמינוב מלובלין אל ביתו התרפא ואז ראו שזה עיכוב משמיים. אחר כך פעל הרבי מרמינוב בשמים שיהיה מלחמה כדי שיהיה כבר מלחמת גוג ומגוג ותבא הגאולה והתחילה מלחמת נפוליון ושלשת הצדיקים הרבי מרמינוב החוזה מלובלין והמגיד מקוזניץ היו בעד שנפוליון(לא שהיו בעד דרכו אלא שאם הוא גוג אזי צריך לנצח ואז תבא גאולה וממילא לא תיפסק דרכו הרעה) ינצח וזו תהיה מלחמת גוג ומגוג אבל אדמו"ר הקן לא היה בעד נפוליון כלל מלבד שהיה נגד דרכו היה גם נגד שינצח<ref>הרד"צ חן הסביר למה אדמו"ר הזקן לא היה באותה דעה כמו שלשת הצדיקים הנ"ל שנפולין ינצח ואז תבא גאולה וממילא לא תתבטא דרכו הרעה של נפוליון כי אדמו"ר הזקן ראה שעדיין לא הגיעה זמן הגאולה ואז ממילא אין ענין כלל שנפוליון ינצח</ref> והרבה יהודים מבוגרים וצעירים נלקחו לצבא ותלמידו רבי נפתלי מרופשיץ היה בדעתו כמו אדמו"ר הזקן כלומר נגד נפוליון והיה גם נגד ענין של מלחמה וביקש מרבו מרמינוב שירחם עליהם וידחה את המלחמה ורבו לא הסכים כי רצה שכבר תבוא הגאולה וגם שנה אחר ביקש הרבי מרמינוב במוסף של יום הכיפורים מתלמידו רבי נפתלי מרופשיץ שהיה השליח ציבור שיתפלל להצלחת נפוליון ותלמידו לא הסכים ועשה הפוך ובמקום ורבו הקפיד עליו ואז רבי נפתלי לחוזה מלובלין לשכנעו לדעתו והחוזה אמר שאינו מתערב אבל הצליח לשכנע את המגיד מקוזניץ להיות נגד נפוליון. אחר כך בשנת תקע"ה ניסו שלשת הצדיקים הנ"ל להביא את הגאולה לא במלחמה אלא באופן אחר אבל באותה שנה שלושתם הסתלקו המגיד מקוזניץ בי"ד תשרי ואז החוזה מלובלין נפל מחלון ביתו והיה חולה ונשאר הרבי מרמינוב לבד בניסיונותיו להביא את הגאולה ואז חלה ואפסו כוחותיו ובי"ח אייר התכונן להסתלוקותו ובאו תלמידיו ובכו לפניו | כללות המעשה סיפר המנחת אלעזר ששמע מרבו רבי יחזקאל משינאווא ששמע מחותנו האריה דבי עילאי שהיה באותו הזמן והיה תלמיד של אותם הצדיקים והוא שהחוזה מלובלין שלח שליח לרבי מנחם מענדל מרמינוב שיבא אליו ללובלין ושיהיה אצלו חמש שבתות ברציפות כדי שיתמשך לו כל חלקי חלקי הנשמה השייכים למשיח צדקנו ויתעלו לתיקון העולם אבל כשהגיע פעם אחת פרצה בניהם מחלוקת בענין הלכה ובענין הנהגת החסידים והרבי מרמינוב בא לפייס את החוזה מלובלין ופעם אחת הרבי מרמינוב היה חולה ולא יכל לבא לסעודה ואחרי שנסע הרבי מרמינוב מלובלין אל ביתו התרפא ואז ראו שזה עיכוב משמיים. אחר כך פעל הרבי מרמינוב בשמים שיהיה מלחמה כדי שיהיה כבר מלחמת גוג ומגוג ותבא הגאולה והתחילה מלחמת נפוליון ושלשת הצדיקים הרבי מרמינוב החוזה מלובלין והמגיד מקוזניץ היו בעד שנפוליון(לא שהיו בעד דרכו אלא שאם הוא גוג אזי צריך לנצח ואז תבא גאולה וממילא לא תיפסק דרכו הרעה) ינצח וזו תהיה מלחמת גוג ומגוג אבל אדמו"ר הקן לא היה בעד נפוליון כלל מלבד שהיה נגד דרכו היה גם נגד שינצח<ref>הרד"צ חן הסביר למה אדמו"ר הזקן לא היה באותה דעה כמו שלשת הצדיקים הנ"ל שנפולין ינצח ואז תבא גאולה וממילא לא תתבטא דרכו הרעה של נפוליון כי אדמו"ר הזקן ראה שעדיין לא הגיעה זמן הגאולה ואז ממילא אין ענין כלל שנפוליון ינצח</ref> והרבה יהודים מבוגרים וצעירים נלקחו לצבא ותלמידו רבי נפתלי מרופשיץ היה בדעתו כמו אדמו"ר הזקן כלומר נגד נפוליון והיה גם נגד ענין של מלחמה וביקש מרבו מרמינוב שירחם עליהם וידחה את המלחמה ורבו לא הסכים כי רצה שכבר תבוא הגאולה וגם שנה אחר ביקש הרבי מרמינוב במוסף של יום הכיפורים מתלמידו רבי נפתלי מרופשיץ שהיה השליח ציבור שיתפלל להצלחת נפוליון ותלמידו לא הסכים ועשה הפוך ובמקום ורבו הקפיד עליו ואז רבי נפתלי לחוזה מלובלין לשכנעו לדעתו והחוזה אמר שאינו מתערב אבל הצליח לשכנע את המגיד מקוזניץ להיות נגד נפוליון. אחר כך בשנת תקע"ה ניסו שלשת הצדיקים הנ"ל להביא את הגאולה לא במלחמה אלא באופן אחר אבל באותה שנה שלושתם הסתלקו המגיד מקוזניץ בי"ד תשרי ואז החוזה מלובלין נפל מחלון ביתו והיה חולה ונשאר הרבי מרמינוב לבד בניסיונותיו להביא את הגאולה ואז חלה ואפסו כוחותיו ובי"ח אייר התכונן להסתלוקותו ובאו תלמידיו ובכו לפניו ואמר להם רבם {{ציטוטון| בעת שהתאמצתי בכל כחי להביא את הישועה בביאת המשיח ואתם מצד רחמנותכם לא החזקתם במעשה עבודתי וכבר חלפה לה השעה וסיים בזה הלשון " עם וועט נאך אונוואקסען גרינע ווערים מיט קיפערנע פיסקעס ביז משיח וועט קימען" (שכעט יתגדלו תולעים עם פיות של ברזל עד שיזכו לביאת המשיח)<ref>ספר ימות המשיח מונקאטש כל סיפור באריכות מעמוד ל"ג עד ל"ט ו האמרה הנ"ל בפניני תורה וחסידות עמוד 266</ref> ובי"ט אייר ל"ד בעומר הסתלק הרבי מרמינוב ואחר כך בתשעה באב הסתלק החוזה מלובלין. | ||
[[קטגוריה:אדמו"רים]] | [[קטגוריה:אדמו"רים]] | ||