לייב שרה'ס: הבדלים בין גרסאות בדף
כתית למאור (שיחה | תרומות) מ (←בירור סופי) |
|||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
בנוסף, מקורות נאמנים מספרים כי ידוע על משפחתם של שני צדיקים אלו, ומתברר שמדובר בשני צדיקים המשתייכים למשפחה אחת, אך למעשה היו שני צדיקים שונים, שהיו בני דודים{{הערה|בקובץ 'בית אהרן וישראל', קיט, דבריו של רבי שאול יששכר ביק אב"ד מעזיבוז' ומאהליב בשם חותנו הרה"ק רבי שלום פרלוב מקוידינוב - בראהין, מובא במכתבו של ר' חיים גולבסקי}}. כמו כן העובדה שלכל אחד מהצדיקים מתייחסות משפחות שונות שאינן קשורות זו לזו, מלמדת על כך כי מדובר בשני צדיקים שונים{{הערה|1=[ראה מחקר בנושא באתר תולדות ושרשים http://toladot.blogspot.co.il/2010/08/blog-post_25.html]}}. | בנוסף, מקורות נאמנים מספרים כי ידוע על משפחתם של שני צדיקים אלו, ומתברר שמדובר בשני צדיקים המשתייכים למשפחה אחת, אך למעשה היו שני צדיקים שונים, שהיו בני דודים{{הערה|בקובץ 'בית אהרן וישראל', קיט, דבריו של רבי שאול יששכר ביק אב"ד מעזיבוז' ומאהליב בשם חותנו הרה"ק רבי שלום פרלוב מקוידינוב - בראהין, מובא במכתבו של ר' חיים גולבסקי}}. כמו כן העובדה שלכל אחד מהצדיקים מתייחסות משפחות שונות שאינן קשורות זו לזו, מלמדת על כך כי מדובר בשני צדיקים שונים{{הערה|1=[ראה מחקר בנושא באתר תולדות ושרשים http://toladot.blogspot.co.il/2010/08/blog-post_25.html]}}. | ||
הרב [[יואל כהן]] נוהג לומר, שבודאי שורש נשמתם הוא אחד, ולכן הרבי אמר שמצד הנשמה הם אחד, אף שיתכן שמצד גופם הם שני אנשים נפרדים. | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:תלמידי הבעל שם טוב]] | [[קטגוריה:תלמידי הבעל שם טוב]] | ||
גרסה מ־14:54, 25 בפברואר 2018
הרה"ק רבי לייב שרה'ס, נולד בי"ז תמוז ת"צ ברובנה. בהגיעו למצוות בשנת תק"ג גילה הבעש"ט כי נתעברה בו נשמתו של רבי חיים בן עטר - האור החיים הקדוש, שנסתלק יומיים לפני כן, בט"ו תמוז, כמתנת בר מצווה.[1] הוא נסתלק ביום ד' באדר תקנ"א, ומנוחת קדשו בעיר מגוריו, ביאלטישקוב.
בספר רז' המלאך מובאת תפילה אודותיו שיהיה לו פתיחת המוחין, והרבי הכריע כי ללא ספק הכוונה היא אליו, ולמרות שהספר נכתב לפני שהיה בעולם[2].
באחת השיחות התייחס הרבי לעובדה שהזכיר את הסבא משפאליע ואת ר' לייב שרה'ס כאותו אדם: "מונח בפשטות לומר, שזה אותו אחד. כיוון שבכלל הן בנוגע לסבא משפאליע והן בנוגע לר' לייב שרה'ס, יודעים מאוד מעט. ומה שיודעים בקשר לכל אחד משניהם הוא - שכל העניינים שאירעו אצל שניהם, אירעו באותו זמן, ושניהם היו תלמידים של המגיד, ולשניהם הייתה שייכות לבעל שם טוב, ולשניהם היה אותו שם, ואצל שניהם אירעו הרבה מופתים, ושניהם היו נסתרים - שלכן מונח בשכל לומר, שהם היו אותו אדם"[3].
שם הוריו
באותה שיחה התייחס הרבי גם לעובדה ששמות הוריהם של הצדיקים שונים[4], ואמר שאין להביא מכך ראיה, שהרי ייתכן ובמהלך השנים נוספו שמות אחרים, או שהחליטו להחליף את השם.
בירור סופי
הרבי לא קבע את זיהויים של שני הצדיקים כאדם אחד באופן מוחלט, אלא אמר ש"עד שלא יגיע מישהו ויאמר שהוא ראה שני קברים ושני מצבות ובשני מקומות שונים. והוא יהיה איש נאמן - הרי עד אז אפשר לומר ששניהם היו אותו אדם, ושלום על ישראל"[5]. על פי הנחה זאת, שהסבא משפולי ור' לייב הוא אדם אחד, הסביר הרבי מדוע ניגנו בשביעי של פסח את ניגונו של הסבא, אך הוסיף ואמר כי אם יתברר שאינו מדובר באותו אדם, הרי שיתכן שהניגון נבחר בשל תוכנו ולא בשל מחברו[6].
בהתאם לכך, ישנם המצדדים בטענה כי ר' לייב שרה'ס איננו הסבא משפולי, היות שמקורות רבים מצביעים על קיום שני קברים שונים לשני הצדיקים[7]. ויתכן שמקורות אלו לא הגיעו לידיעת הרבי בעת אמירת השיחה.
בנוסף, מקורות נאמנים מספרים כי ידוע על משפחתם של שני צדיקים אלו, ומתברר שמדובר בשני צדיקים המשתייכים למשפחה אחת, אך למעשה היו שני צדיקים שונים, שהיו בני דודים[8]. כמו כן העובדה שלכל אחד מהצדיקים מתייחסות משפחות שונות שאינן קשורות זו לזו, מלמדת על כך כי מדובר בשני צדיקים שונים[9].
הרב יואל כהן נוהג לומר, שבודאי שורש נשמתם הוא אחד, ולכן הרבי אמר שמצד הנשמה הם אחד, אף שיתכן שמצד גופם הם שני אנשים נפרדים.
הערות שוליים
- ↑ אור יקרות חלק א' עמ' שסא.
- ↑ שיחות קודש תש"ל ח"ב, ע' 58
- ↑ שבת פרשת אחרי תש"ל.
- ↑ שם אביו של ר' לייב היה יוסף, ושם אביה של הסבא משפולי היה ברוך.
- ↑ שניים שהם אחד, מתוך כתבתו של הרב מרדכי מנשה לאופר באתר צעירי חב"ד.
- ↑ שיחות קודש תש"ל חלק ב' עמוד 99
- ↑ הסבא קבור בשפולי. אודות הציון, ראו בספר "איש הפלא" - מנשה מילר, חלק א' ע' קל"ב, ורבי לייב ביאלטישקוב
- ↑ בקובץ 'בית אהרן וישראל', קיט, דבריו של רבי שאול יששכר ביק אב"ד מעזיבוז' ומאהליב בשם חותנו הרה"ק רבי שלום פרלוב מקוידינוב - בראהין, מובא במכתבו של ר' חיים גולבסקי
- ↑ [ראה מחקר בנושא באתר תולדות ושרשים http://toladot.blogspot.co.il/2010/08/blog-post_25.html]