![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
יואל סירקיש – הבדלי גרסאות
כתית למאור (שיחה | תרומות) מאין תקציר עריכה תגית: עריכה ממכשיר נייד |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
רבי '''יואל סירקיש''', המכונה ה'ב"ח' על שם חיבורו הגדול - 'בית חדש' על ה[[ארבעה טורים]]. היה מגדולי [[הפוסקים]] שבדורו. | רבי '''יואל סירקיש''', המכונה ה'ב"ח' על שם חיבורו הגדול - 'בית חדש' על ה[[ארבעה טורים]]. היה מגדולי [[הפוסקים]] שבדורו. | ||
==תולדות חייו== | |||
כיהן | נולד לאביו הג"ר שמואל מלובלין בן הג"ר משה יפה{{הערה|שם משפחתו של הב"ח היה "יפה". אבל כונה בשם סירקיש על שם אמו הצדיקה מרת סירקא, ובשם זה כונה גם זרעו אחריו.}} מקראקא בשנת ה' [[שכ"א]]. | ||
כיהן כרב ב[[פוזנא]] ובערים נוספות, ביניהן לובמלא, [[מז'יבוז']] ובעלזא. בשנת ה'[[שע"ה]] נתמנה לאב בית דין בבריסק, ובשנת ה'שע"ט עבר לתפקיד דומה ב[[קראקא]] וסביבותיה, שם כיהן עד יום הסתלקותו. במהלך חייו היה מראשי ועד ארבע ארצות, שבפנקסיו ניתן למצוא את עקבות פסיקותיו במיוחד בנושא מס החינוך. רבי יואל היה עשיר גדול והאכיל תלמידים רבים על שולחנו. נמנע מלימוד שפות לועזיות וחכמות חיצוניות, למעט מתמטיקה. | |||
הסתלק ב[[כ' אדר]] שנת [[ת']]. | |||
[[אדמו"ר הזקן]] פוסק ב[[שולחן ערוך הרב| שולחנו]] בריבוי דברים כמו הב"ח. | |||
הוא גם מוזכר רבות במכתבים ושיחות של [[הרבי]]. | |||
==לימוד קבלה== | |||
בחיבוריו ההלכתיים ניכרת בקיאותו בספר הזוהר ובספרי הקבלה, בולט במיוחד היחס אל הקבלה באחת מתשובותיו: "המלעיג על דברי חכמים ומדבר דופי על חכמת הקבלה שהוא מקור התורה ועיקרה וכלה יראת שמים דפשיטא דחייב נידוי<ref> שו"ת הב"ח סימן ד. נשמט ברוב הדפוסים.</ref>". בנוסף לכך חיבר פירוש על ספרו הקבלי של הרמ"ק פרדס רימונים. למרות זאת הכריע שאין לפסוק כפי הקבלה במקום שדין התלמוד או מנהג העולם הוא להיפך. | |||
====חיבוריו==== | ====חיבוריו==== | ||
*פירוש על כל חלקי [[ארבעה טורים]]. | *'''בית חדש''' - חיבורו העיקרי, פירוש על כל חלקי [[ארבעה טורים]]. | ||
*שו"ת הב"ח. | *שו"ת הב"ח. | ||
* | *ביאורים לספר [[פרד"ס רימונים]] של ה[[רמ"ק]]. | ||
*חידושים על הש"ס. | |||
*הגהות על הש"ס<ref>כתב הגהות גם על ה[[רא"ש]] וה[[רי"ף]].</ref> (נדפסו בשולי העמודים בש"ס וילנא). | |||
====רבותיו==== | ====רבותיו==== | ||
* | *אביו רבי שמואל יפה. | ||
*רבי הירש שור מבריסק. | |||
*רבי פייבוש מקראקא. | |||
====מתלמידיו==== | ====מתלמידיו==== | ||
*רבי דוד הלוי סג"ל, '''[[הט"ז]]'''. | *רבי דוד הלוי סג"ל, '''[[הט"ז]]'''. | ||
*הגאון בעל '''מגיני שלמה'''. | *הגאון בעל '''מגיני שלמה'''. | ||
* | *רבי מנחם מנדל קרוכמל בעל שו"ת צמח צדק. | ||
*רבי צבי הירש קלויזנר אב בית דין בלבוב ולובלין. | |||
*רבי גרשון אשכנזי מחבר ספר "עבודת הגרשוני". | |||
*רבי צבי כץ, מחבר ספר "עטרת צבי" על אורח חיים ו"נחלת צבי" על אבן העזר. | |||
====משפחתו==== | ====משפחתו==== | ||
גרסה מ־23:25, 18 באפריל 2020
רבי יואל סירקיש, המכונה ה'ב"ח' על שם חיבורו הגדול - 'בית חדש' על הארבעה טורים. היה מגדולי הפוסקים שבדורו.
תולדות חייו
נולד לאביו הג"ר שמואל מלובלין בן הג"ר משה יפה[1] מקראקא בשנת ה' שכ"א.
כיהן כרב בפוזנא ובערים נוספות, ביניהן לובמלא, מז'יבוז' ובעלזא. בשנת ה'שע"ה נתמנה לאב בית דין בבריסק, ובשנת ה'שע"ט עבר לתפקיד דומה בקראקא וסביבותיה, שם כיהן עד יום הסתלקותו. במהלך חייו היה מראשי ועד ארבע ארצות, שבפנקסיו ניתן למצוא את עקבות פסיקותיו במיוחד בנושא מס החינוך. רבי יואל היה עשיר גדול והאכיל תלמידים רבים על שולחנו. נמנע מלימוד שפות לועזיות וחכמות חיצוניות, למעט מתמטיקה.
אדמו"ר הזקן פוסק ב שולחנו בריבוי דברים כמו הב"ח.
הוא גם מוזכר רבות במכתבים ושיחות של הרבי.
לימוד קבלה
בחיבוריו ההלכתיים ניכרת בקיאותו בספר הזוהר ובספרי הקבלה, בולט במיוחד היחס אל הקבלה באחת מתשובותיו: "המלעיג על דברי חכמים ומדבר דופי על חכמת הקבלה שהוא מקור התורה ועיקרה וכלה יראת שמים דפשיטא דחייב נידוי[2]". בנוסף לכך חיבר פירוש על ספרו הקבלי של הרמ"ק פרדס רימונים. למרות זאת הכריע שאין לפסוק כפי הקבלה במקום שדין התלמוד או מנהג העולם הוא להיפך.
חיבוריו
- בית חדש - חיבורו העיקרי, פירוש על כל חלקי ארבעה טורים.
- שו"ת הב"ח.
- ביאורים לספר פרד"ס רימונים של הרמ"ק.
- חידושים על הש"ס.
- הגהות על הש"ס[3] (נדפסו בשולי העמודים בש"ס וילנא).
רבותיו
- אביו רבי שמואל יפה.
- רבי הירש שור מבריסק.
- רבי פייבוש מקראקא.
מתלמידיו
- רבי דוד הלוי סג"ל, הט"ז.
- הגאון בעל מגיני שלמה.
- רבי מנחם מנדל קרוכמל בעל שו"ת צמח צדק.
- רבי צבי הירש קלויזנר אב בית דין בלבוב ולובלין.
- רבי גרשון אשכנזי מחבר ספר "עבודת הגרשוני".
- רבי צבי כץ, מחבר ספר "עטרת צבי" על אורח חיים ו"נחלת צבי" על אבן העזר.
משפחתו
- אשתו מרת בילאתבנית:הערת שוליים, בת הקצין הגאון ר' אברהם ר' הירצק'ס מלבוב.
- בנו רבי שמואל צבי הירץתבנית:הערת שוליים.
- בתו רבקה, אשת תלמידו הט"זתבנית:הערת שוליים.
- בתו אשת הג"ר נפתלי הירץ ב"ר יהודה זעלקי, אב"ד לבובתבנית:הערת שוליים.