חיים מטשרנוביץ': הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
כתית למאור (שיחה | תרומות) מ (החלפת טקסט – "תפלה" ב־"תפילה") |
||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
במכתב כותב אדמו"ר הריי"צ: | במכתב כותב אדמו"ר הריי"צ: | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=הלא ימים מקדם בכל עיר ועיר, גם איש הפשוט ביותר הי' לו אגודה, ובהשכמה הי' הולך להגיד שיעור [[תהלים]], עד אור היום, ומתפלל והולך לעסקיו, אלו לומדים [[משניות]] אחר ה[[ | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=הלא ימים מקדם בכל עיר ועיר, גם איש הפשוט ביותר הי' לו אגודה, ובהשכמה הי' הולך להגיד שיעור [[תהלים]], עד אור היום, ומתפלל והולך לעסקיו, אלו לומדים [[משניות]] אחר ה[[תפילה]], דרגא גבוה יותר, בין [[מנחה]] ל[[מעריב]] אגדה, אחר תפלת ערבית שיעור [[גמרא]], [[תניא]], גם איש הפשוט מטה אזנו לשמוע מעשה מ[[רבי עקיבא]] ו[[רשב"י]], ונכנס בלבו קדושת הפעולות וחיבת הקודש. ב[[שבת קודש]] היו לומדים מדרש, [[פרקי אבות]], חומש עם פרש"י (והמלמד הי' מבאר פירוש [[אור החיים]] [[פנים יפות]] ו'''באר מים חיים'''), ולפעמים גם פי' מ[[תורה אור]] או [[לקוטי תורה]] וכתב, בביאור פסוק בהנוגע להלכה איך להפטר ממדה רעה, או לקבוע מדה טובה כו' וחיבת התורה והידור מצוה כו')|מקור=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/ig/14/5125&search=%D7%91%D7%90%D7%A8+%D7%9E%D7%99%D7%9D+%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D אגרות אדמו"ר הריי"צ] כרך י"ד ע' קכ"ה}} | ||
[[קטגוריה:תלמידי הבעל שם טוב]] | [[קטגוריה:תלמידי הבעל שם טוב]] | ||
גרסה מ־05:22, 22 ביולי 2020
רבי חיים מטשערנאביץ היה תלמיד של המגיד מזלוטשוב, שהיה תלמידו הבעל שם טוב. נודע במיוחד אודות ספרו המפורסם באר מים חיים וספרו סידורו של שבת.
היה ידוע בקדושתו המופלגת ובגדלותו בנגלה ובנסתר ובעבודת ה', בעיקר התפרסם בספריו הקדושים ובחביבותו המיוחדת לשבת, והעידו עליו עדים נאמנים כי גבוה היה בשבת יותר מימות החול, לפי גרסא אחת כשיצא מהמקוה גבה ראשו כמעט בראש שלם מקומתו בשאר ימות השבוע.
חיבר את הספר סידורו של שבת המבאר את עומקו של יום השבת ואת הספר באר מים חיים על התורה. ספרו מתאפיין בשפה השוה לכל נפש, והם נלמדים בקביעות בכל מקהלות חסידי פולין.
בספר סידורו של שבת כתב המחבר תשובה לבעל הנודע ביהודה שפקפק על אמירת הלשם יחוד. בתשובה זו מוכיח המחבר כי יסוד הלשם יחוד הוא ממקורות נאמנים ביותר מאמרי חז"ל מהזוהר הקדוש וגם מקורות מכתבי האר"י ואי אפשר לבטל את אמירה זו חס ושלום ומדבר שם במכתב בצורך החיוני בלימוד פנמיות התורה בכוונה לעבודת ה' והיא מראה על גדלות ה' המביאה את האדם ללמוד התורה ולקיים המצוות מתוך יראה ואהבה למי שנתנן הוא הבורא ומראה שם שזה רב ענין הכתוב במשנה תורה(חומש דברים). כמו כן מופיעים בהקדמת הספר תשובות למדניות בעניני עגונות.
הסתלק בכ"ז כסלו.
במכתב כותב אדמו"ר הריי"צ:
הלא ימים מקדם בכל עיר ועיר, גם איש הפשוט ביותר הי' לו אגודה, ובהשכמה הי' הולך להגיד שיעור תהלים, עד אור היום, ומתפלל והולך לעסקיו, אלו לומדים משניות אחר התפילה, דרגא גבוה יותר, בין מנחה למעריב אגדה, אחר תפלת ערבית שיעור גמרא, תניא, גם איש הפשוט מטה אזנו לשמוע מעשה מרבי עקיבא ורשב"י, ונכנס בלבו קדושת הפעולות וחיבת הקודש. בשבת קודש היו לומדים מדרש, פרקי אבות, חומש עם פרש"י (והמלמד הי' מבאר פירוש אור החיים פנים יפות ובאר מים חיים), ולפעמים גם פי' מתורה אור או לקוטי תורה וכתב, בביאור פסוק בהנוגע להלכה איך להפטר ממדה רעה, או לקבוע מדה טובה כו' וחיבת התורה והידור מצוה כו')
— אגרות אדמו"ר הריי"צ כרך י"ד ע' קכ"ה