יוסף ישראל בלוי: הבדלים בין גרסאות בדף
(←תולדות חיים: הגהה ממש לא מעניין. זה לא דפי זהב) |
|||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
בעקבות התקרבותו של אחיו הגדול הרב [[טוביה בלוי]], הפך גם הוא לחסיד חב"ד, ולמד בצעירותו בישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] ו[[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]]. | בעקבות התקרבותו של אחיו הגדול הרב [[טוביה בלוי]], הפך גם הוא לחסיד חב"ד, ולמד בצעירותו בישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] ו[[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]]. | ||
מספר שנים לאחר נישואיו עם רעייתו מרת מרים (בשנת [[תשכ" | מספר שנים לאחר נישואיו עם רעייתו מרת מרים (בשנת [[תשכ"ג]]), הקים הרבי על ידו את שיכון חב"ד בלוד והוא ראשון המתיישבים שם ולאחמ"כ הקים הרבי על ידו את שכונת [[נחלת הר חב"ד]] ב[[קרית מלאכי]], והוא הצטרף למתיישבים במקום והיה מראשי [[עסקני חב"ד]] שעסקו בפיתוח שיכוני חב"ד ומוסדות חב"ד בארץ ובהרחבתם, וכן משמש כראש המועצה הדתית המקומית. | ||
במשך השנים, חרגה פעילותו מתחומי נחלת הר חב"ד והוא הצטרף לעסקנות כלל ארצית במסגרת [[ארגון הגג למוסדות חב"ד בארץ הקודש]]. | במשך השנים, חרגה פעילותו מתחומי נחלת הר חב"ד והוא הצטרף לעסקנות כלל ארצית במסגרת [[ארגון הגג למוסדות חב"ד בארץ הקודש]]. | ||
כמו כן היה חבר [[הועד למען שלימות העם]] | כמו כן היה חבר [[הועד למען שלימות העם]] וחבר הנהלת הישיבה בלוד | ||
עם פירוקו של ארגון הגג, | עם פירוקו של ארגון הגג, ועקב האווירה הרעה שנוצרה בהנהלת המוסדות, הפסיק את פעילותו במוסדות חב"ד, ומונה כרבה של מועצה אזורית תמר שלחופי ים המלח. | ||
בשנת [[תשס"ו]] קיבל הכשרה לשמש כעורך דין | בשנת [[תשס"ו]] קיבל הכשרה לשמש כעורך דין. | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
גרסה מ־02:32, 19 בינואר 2018
הרב יוסף ישראל בלוי (יליד שנת תש"ב, 1942) הינו חבר אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש, העוסק לפרנסתו כעורך דין. ששימש בעבר במגוון תפקידים ציבוריים; רב מועצה אזורית 'תמר' שלחוף ים המלח, מראשי עסקני חב"ד בקרית מלאכי, חבר ארגון הגג למוסדות חב"ד בארץ הקודש וחבר הועד למען שלימות העם, ומנהל המועצה הדתית בקרית מלאכי.
תולדות חיים
נולד בה' אייר תש"ב לאביו ר' ברוך יהודה בלוי ולאמו מרת רחל טעמרל.
בעקבות התקרבותו של אחיו הגדול הרב טוביה בלוי, הפך גם הוא לחסיד חב"ד, ולמד בצעירותו בישיבת תורת אמת ותומכי תמימים המרכזית ב-770.
מספר שנים לאחר נישואיו עם רעייתו מרת מרים (בשנת תשכ"ג), הקים הרבי על ידו את שיכון חב"ד בלוד והוא ראשון המתיישבים שם ולאחמ"כ הקים הרבי על ידו את שכונת נחלת הר חב"ד בקרית מלאכי, והוא הצטרף למתיישבים במקום והיה מראשי עסקני חב"ד שעסקו בפיתוח שיכוני חב"ד ומוסדות חב"ד בארץ ובהרחבתם, וכן משמש כראש המועצה הדתית המקומית.
במשך השנים, חרגה פעילותו מתחומי נחלת הר חב"ד והוא הצטרף לעסקנות כלל ארצית במסגרת ארגון הגג למוסדות חב"ד בארץ הקודש.
כמו כן היה חבר הועד למען שלימות העם וחבר הנהלת הישיבה בלוד
עם פירוקו של ארגון הגג, ועקב האווירה הרעה שנוצרה בהנהלת המוסדות, הפסיק את פעילותו במוסדות חב"ד, ומונה כרבה של מועצה אזורית תמר שלחופי ים המלח.
בשנת תשס"ו קיבל הכשרה לשמש כעורך דין.
משפחתו
- בנו, ר' שלום דב בלוי - נפל מגובה רב במהלך הפגנה על שלימות הארץ, ונפטר בכ"ד כסלו תשנ"ד[1], לזכרו הוקם מכון נחלי דבש
- בנו, ר' ישעיהו חיים צבי בלוי - ביתר עילית
- בנו, ר' יצחק בלוי - קרית גת
- בנו, ר' מנחם מענדל בלוי - ירושלים
- בנו, ר' ברוך יהודה בלוי - ביתר
- חתנו, ר' יוסף קרסיק - רבה של עמק חפר
- חתנו, ר' מאיר צבי סטמבלר - כפר חב"ד
- חתנו, הרב נחום גרינוולד - מעורכי היכל הבעש"ט ליקווד, ניו ג'רזי
הערות שוליים
- ↑ לזכרו יצא לאור הקונטרס 'באו גויים בנחלתך', מאת דודו הרב טוביה בלוי.