יושבים: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
לחסידים אלו, בחורים ואברכים, לא היה אפיון מוגדר, הם הגיעו ממקומות שונים לחצר ב[[ליובאוויטש]] ושם עסקו בלימוד [[נגלה]] ודא"ח. במקומות מסויימים היה המנהג ש[[אברך|אברכים]] אחרי נישואיהם נסעו לרבי להיות יושבים כחצי שנה או שנה. | לחסידים אלו, בחורים ואברכים, לא היה אפיון מוגדר, הם הגיעו ממקומות שונים לחצר ב[[ליובאוויטש]] ושם עסקו בלימוד [[נגלה]] ודא"ח. במקומות מסויימים היה המנהג ש[[אברך|אברכים]] אחרי נישואיהם נסעו לרבי להיות יושבים כחצי שנה או שנה. | ||
ראשית הקבוצה היא | ראשית הקבוצה היא בימי [[אדמו"ר הזקן]] אשר ייסד שלוש מחלקות, הראשונה נוסדה בשנת תקל"ח ולמדו בה כחמישה עשר תלמידים, את המחלקה השנייה ייסד בשנת תק"מ, והשלישית בתקמ"ב. בחדרים אלו למדו למשך תקופה של שלוש שנים, שלאחריהם יצאו לרחבי אירופה ועל ידם נוספו חסידים רבים מהיושבים בתקופה זו הרב נחום מסטאראדוב והרב [[פרץ חן]]. בימי[[אדמו"ר הצמח צדק]], ו[[אדמו"ר המהר"ש]] בין חברי הקבוצה בשנים ההם נמנו הרב [[נחום טוביה מפיראטין]], הרב [[חיים יהודה לייב ליטווין]], הרב אברהם חריטונוב (אביהם של ר' [[אהרן חריטונוב|אהרן]] ור' [[שלום חריטונוב (ניקולייב)|שלום]] חריטונוב, אצל אדמו"ר הצמח צדק) [[אברהם חיים רוזנבוים]], הרב [[חיים יעקב וידרביץ]] והרב [[אריה לייב זיבוב]] (אצל [[אדמו"ר הצמח צדק]]) והרב [[מאיר שלמה ינובסקי]] ר' [[ברוך שניאור זלמן שניאורסון (סב אדמו"ר שליט"א)|ברוך שניאור זלמן שניאורסון]] ר' [[יחיאל הלפרין]] (אצל [[אדמו"ר המהר"ש]]). | ||
לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר מהר"ש]] ב[[י"ג תשרי]] [[תרמ"ג]], במשך השנים המכונות "[[חורבן ליובאוויטש]]" כאשר לא היה [[רבי]] רשמי, חלה חלישות בקבוצה. | לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר מהר"ש]] ב[[י"ג תשרי]] [[תרמ"ג]], במשך השנים המכונות "[[חורבן ליובאוויטש]]" כאשר לא היה [[רבי]] רשמי, חלה חלישות בקבוצה. | ||
גרסה מ־12:51, 20 באוקטובר 2017
יושבים היה כינויים של חסידים שישבו בחצר רבותינו נשיאנו בליובאוויטש ועסקו בלימוד נגלה ובחזרה ולימוד מאמרי רבותינו נשיאנו, ללא כל מסרת ישיבתית רשמית.
לחסידים אלו, בחורים ואברכים, לא היה אפיון מוגדר, הם הגיעו ממקומות שונים לחצר בליובאוויטש ושם עסקו בלימוד נגלה ודא"ח. במקומות מסויימים היה המנהג שאברכים אחרי נישואיהם נסעו לרבי להיות יושבים כחצי שנה או שנה.
ראשית הקבוצה היא בימי אדמו"ר הזקן אשר ייסד שלוש מחלקות, הראשונה נוסדה בשנת תקל"ח ולמדו בה כחמישה עשר תלמידים, את המחלקה השנייה ייסד בשנת תק"מ, והשלישית בתקמ"ב. בחדרים אלו למדו למשך תקופה של שלוש שנים, שלאחריהם יצאו לרחבי אירופה ועל ידם נוספו חסידים רבים מהיושבים בתקופה זו הרב נחום מסטאראדוב והרב פרץ חן. בימיאדמו"ר הצמח צדק, ואדמו"ר המהר"ש בין חברי הקבוצה בשנים ההם נמנו הרב נחום טוביה מפיראטין, הרב חיים יהודה לייב ליטווין, הרב אברהם חריטונוב (אביהם של ר' אהרן ור' שלום חריטונוב, אצל אדמו"ר הצמח צדק) אברהם חיים רוזנבוים, הרב חיים יעקב וידרביץ והרב אריה לייב זיבוב (אצל אדמו"ר הצמח צדק) והרב מאיר שלמה ינובסקי ר' ברוך שניאור זלמן שניאורסון ר' יחיאל הלפרין (אצל אדמו"ר המהר"ש).
לאחר הסתלקות אדמו"ר מהר"ש בי"ג תשרי תרמ"ג, במשך השנים המכונות "חורבן ליובאוויטש" כאשר לא היה רבי רשמי, חלה חלישות בקבוצה.
בשנת תרנ"ד, כאשר המשכילים והציונים הגבירו את פעולותיהם, קיבץ אדמו"ר הרש"ב בחורים לקבוצת היושבים, השפיע עליהם דא"ח וראה בהם תריס ומגן כנגד ההשכלה והציונות.
חברי הקבוצה, בני בעלי בתים חסידיים, היו בעלי ידיעה בגמרא ובפוסקים. בשבתם בליובאוויטש המשיכו בלימודיהם, ובד בבד שמעו בקביעות מאמרים מאדמו"ר הרש"ב. משפיע הקבוצה היה ר' חנוך הענדל קוגל, שלימד אותם תניא מידי יום. קבוצה זו היוותה יסוד ראשוני לתומכי תמימים ליובאוויטש, שהוקמה שלשו שנים מאוחר יותר. על חברי הקבוצה נמנו בין היתר ר' שרגא פייביש זלמנוב, ר' מנחם מענדל דיסקין ("ליאדיער") ור' מיכאל וילנסקי (בנו של ר' בערל וילנסקי). יש האומרים [דרוש מקור] כי גם אביו של הרבי, רבי לוי יצחק, היה יושב במשך תקופה מסויימת.
לקריאה נוספת
- הרב שלום דובער לוין, תולדות חב"ד ברוסיה הצארית (תש"ע), פרק ק"ו.