מכת דם: הבדלים בין גרסאות בדף
(←מקורה) |
כתית למאור (שיחה | תרומות) מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[מכת דם]] היא המכה הראשונה | {{בעבודה}} | ||
'''[[מכת דם]]''' היא המכה הראשונה מ[[עשרת המכות]] ש[[ה']] הביא על [[מצרים]] קודם [[יציאת מצרים]]. במכה זו כל המים של מצרים ובראשם היאור הפכו לדם. מכה זו מתוארת בתורה ב[[פרשת וארא]]. | |||
== | ==תיאור בתורה== | ||
לפני רוב המכות משה היה מתרה בפרעה כי הקב"ה מתכונן להכותו, וכן היה גם קודם מכת דם: | |||
לאחר | {{ציטוט|תוכן=וַיֹּאמֶר ה' אֶל-מֹשֶׁה: כָּבֵד לֵב פַּרְעֹה, מֵאֵן לְשַׁלַּח הָעָם!{{ש}}לֵךְ אֶל פַּרְעֹה בַּבֹּקֶר, הִנֵּה יֹצֵא הַמַּיְמָה. וְנִצַּבְתָּ לִקְרָאתוֹ עַל שְׂפַת הַיְאֹר, וְהַמַּטֶּה אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לְנָחָשׁ תִּקַּח בְּיָדֶךָ.{{ש}}וְאָמַרְתָּ אֵלָיו: ה' אֱלֹקי הָעִבְרִים שְׁלָחַנִי אֵלֶיךָ לֵאמֹר: שַׁלַּח אֶת עַמִּי וְיַעַבְדֻנִי בַּמִּדְבָּר. וְהִנֵּה לֹא שָׁמַעְתָּ עַד כֹּה!{{ש}}כֹּה אָמַר ה': בְּזֹאת תֵּדַע כִּי אֲנִי ה' - הִנֵּה אָנֹכִי מַכֶּה בַּמַּטֶּה אֲשֶׁר בְּיָדִי עַל-הַמַּיִם אֲשֶׁר בַּיְאֹר וְנֶהֶפְכוּ לְדָם. וְהַדָּגָה אֲשֶׁר בַּיְאֹר תָּמוּת, וּבָאַשׁ הַיְאֹר; וְנִלְאוּ מִצְרַיִם לִשְׁתּוֹת מַיִם מִן-הַיְאֹר.|מקור=[[ספר שמות]] [[פרשת וארא]] פרק ז, פסוקים יד-יח}} | ||
לאחר שפרעה לא הקשיב לדברי ה', ה' הורה למשה לבצע את המכה בפועל: | |||
{{ציטוט|תוכן=וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה: אֱמֹר אֶל אַהֲרֹן: קַח מַטְּךָ וּנְטֵה יָדְךָ עַל מֵימֵי מִצְרַיִם, עַל נַהֲרֹתָם, עַל יְאֹרֵיהֶם וְעַל אַגְמֵיהֶם וְעַל כָּל מִקְוֵה מֵימֵיהֶם - וְיִהְיוּ דָם! וְהָיָה דָם בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם, וּבָעֵצִים וּבָאֲבָנִים.{{ש}}וַיַּעֲשׂוּ כֵן מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' - וַיָּרֶם בַּמַּטֶּה וַיַּךְ אֶת הַמַּיִם אֲשֶׁר בַּיְאֹר לְעֵינֵי פַרְעֹה וּלְעֵינֵי עֲבָדָיו. וַיֵּהָפְכוּ כָּל-הַמַּיִם אֲשֶׁר-בַּיְאֹר לְדָם. וְהַדָּגָה אֲשֶׁר בַּיְאֹר מֵתָה, וַיִּבְאַשׁ הַיְאֹר. וְלֹא יָכְלוּ מִצְרַיִם לִשְׁתּוֹת מַיִם מִן הַיְאֹר. וַיְהִי הַדָּם, בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם.{{ש}}וַיַּעֲשׂוּ כֵן חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם בְּלָטֵיהֶם. וַיֶּחֱזַק לֵב פַּרְעֹה וְלֹא שָׁמַע אֲלֵהֶם, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה'. וַיִּפֶן פַּרְעֹה וַיָּבֹא אֶל בֵּיתוֹ, וְלֹא שָׁת לִבּוֹ גַּם לָזֹאת.{{ש}}וַיַּחְפְּרוּ כָל מִצְרַיִם סְבִיבֹת הַיְאֹר מַיִם לִשְׁתּוֹת, כִּי לֹא יָכְלוּ לִשְׁתֹּת מִמֵּימֵי הַיְאֹר.{{ש}}וַיִּמָּלֵא שִׁבְעַת יָמִים אַחֲרֵי הַכּוֹת ה' אֶת הַיְאֹר.|מקור=[[ספר שמות]] [[פרשת וארא]] פרק ז, פסוקים יט-כה.}} | |||
==השתלשלות המכה== | |||
לאחר שהקב"ה שלח את משה רבינו לצוות על פרעה לשלוח את בני ישראל ממצרים, וכן ציווהו ל[[נס המטה|הפוך את מטה אהרן לנחש]], פרעה לא התרשם ואף הורה להחמיר את תנאי העבודה של בני ישראל. משה רבינו צעק לה' על כך, וה' אמר לו שכעת הוא ילך להכות את פרעה עד שישחרר את בני ישראל מארצו{{הערה|כמסופר ב[[פרשת שמות]] ובתחילת [[פרשת וארא]].}}. | |||
קודם המכה שלח ה' את משה רבינו להתרות בפרעה על המכה, במשך שלושה שבועות{{הערה|שם=רכה|[[רש"י]] בפסוק כה.}} - מאמצע חודש סיוון{{הערה|שם=שט|מדרש שכל טוב פרשת וארא ז, כה.}}, בהשכמת הבוקר בזמן שבו פרעה היה נוהג לצאת ליאור על מנת לעשות את צרכיו. | |||
כאשר חלף הזמן ופרעה לא שילחם, הורה ה' למשה שהוא בעצמו לא יכה את היאור - מכיוון שהוא ניצל על ידו{{הערה|שם=שרטי|שמות רבה פרשת וארא פרשה ט, י.}}, אלא שאהרן יכה את היאור לעיני פרעה. ואכן, בראש חודש תמוז{{הערה|שם=שט}} הם הגיעו ליאור בבוקר כאשר פרעה היה שם, ואהרן הכה במטהו על היאור. היאור הפך לדם, ויחד איתו הפכו גם כל מימי מצרים שבכל מקום - בנהרות ובאגמים ובכלי העץ והאבן. ואפילו כאשר היו יורקים היה יוצא דם. כן, כל הדגים שהיו ביאור מתו והסריחו. | |||
חרטומי מצרים בכשפיהם הפכו מים לדם, ובכך חיזקו את תחושתו של פרעה כי מדובר בכישוף, ולכן הוא לא התפעל מהמכה. | |||
לאחר שחלף שבוע{{הערה|שם=רכה}} מתחילת המכה מי היאור שבו להיות מים. | |||
== סיבתה == | == סיבתה == | ||
המכה הראשונה שבאה על מצרים הייתה דם, מכיוון שכאשר הקב"ה נפרע מאומה הוא נפרע קודם מאלילה. ומכיוון שמצרים סגדו ליאור (הנילוס), לכן המכה הראשונה הייתה בו{{הערה|[[רש"י]] על פסוק יז.}}. | |||
במכה זו הייתה גם מידה כנגד מידה למצרים: מכיוון שהמצריים לא נתנו לנשי ישראל לטבול מטומאתן, על מנת שלא יפרו וירבו, לכן לקו מימיהם והפכו לדם{{הערה|שם=שרטי}}. | |||
[[רש"י]] כותב | |||
אמר ר' אבין הלוי ברבי ממכת דם העשירו ישראל כיצד המצרי וישראל בבית אחד והגיגית מלאה מים ומצרי הלך למלאות הקיתון מתוכה מוציאה מליאה דם וישראל שותה מים מתוך הגיגית והמצרי אומר לו תן לי בידך מעט מים ונותן לו ונעשו דם ואומר לו נשתה אני ואתה מן קערה אחת וישראל שותה מים והמצרי דם, וכשהיה לוקח מישראל בדמים היה שותה מים מכאן העשירו ישראל, | |||
== תוכנה == | == תוכנה == | ||
== בחסידות == | == בחסידות == | ||
[[הרבי]] מסביר ש[[ה']] הכביד את [[לב]] [[פרעה]] לא להענות לתחנוני [[משה]] לשחרר את [[עם ישראל]], מכיון ש[[פרעה]] התריס כנגד [[ה']] באומרו: "מי [[ה']] אשר אשמע בקולו"{{הערה|[[שמות]] ה' ב'.}}. החוצפה האיומה גרמה ש[[ה']] יעשה ש[[פרעה]] יתנגד לדברי [[ה']] שאמר ל[[משה]] לשלח את [[עם ישראל|העם]] ואז יענש על זה. | [[הרבי]] מסביר ש[[ה']] הכביד את [[לב]] [[פרעה]] לא להענות לתחנוני [[משה]] לשחרר את [[עם ישראל]], מכיון ש[[פרעה]] התריס כנגד [[ה']] באומרו: "מי [[ה']] אשר אשמע בקולו"{{הערה|[[שמות]] ה' ב'.}}. החוצפה האיומה גרמה ש[[ה']] יעשה ש[[פרעה]] יתנגד לדברי [[ה']] שאמר ל[[משה]] לשלח את [[עם ישראל|העם]] ואז יענש על זה. | ||
[[רש"י]] מסביר שלב [[פרעה]] היה כבד עוד לפני כן מעצמו, וככה שני סיבות היו לסירוב גם כי לב פרעה נברא כבד, וגם כי [[השם]] הכביד את לבו בשביל להענישו. הלב של [[פרעה]] היה כבד מעבר למסקנה שכלית ועקשנות זו גורמת לאדם להתנגד אפילו לשכלו ורגשותיו. ועל ידי ש[[משה]] היה בדיוק להפך כש[[ה']] רצה משהו הוא הניח בצד את הרצונות והרגשות והתמסר והתעקש עד שהצליח לכן דווקא [[משה]] ההפוך מ[[פרעה]] יכל לנצח את [[פרעה]] על ידי שלשניהם היתה אותה תכונה אצל זה לטובה ואצל זה לרעה{{הערה|[[ליקוטי שיחות]] כרך ל"א עמ' 28.}}. | [[רש"י]] מסביר שלב [[פרעה]] היה כבד עוד לפני כן מעצמו, וככה שני סיבות היו לסירוב גם כי לב פרעה נברא כבד, וגם כי [[השם]] הכביד את לבו בשביל להענישו. הלב של [[פרעה]] היה כבד מעבר למסקנה שכלית ועקשנות זו גורמת לאדם להתנגד אפילו לשכלו ורגשותיו. ועל ידי ש[[משה]] היה בדיוק להפך כש[[ה']] רצה משהו הוא הניח בצד את הרצונות והרגשות והתמסר והתעקש עד שהצליח לכן דווקא [[משה]] ההפוך מ[[פרעה]] יכל לנצח את [[פרעה]] על ידי שלשניהם היתה אותה תכונה אצל זה לטובה ואצל זה לרעה{{הערה|[[ליקוטי שיחות]] כרך ל"א עמ' 28.}}. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה מ־16:51, 3 ביולי 2017
|
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
| אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. | |||
מכת דם היא המכה הראשונה מעשרת המכות שה' הביא על מצרים קודם יציאת מצרים. במכה זו כל המים של מצרים ובראשם היאור הפכו לדם. מכה זו מתוארת בתורה בפרשת וארא.
תיאור בתורה
לפני רוב המכות משה היה מתרה בפרעה כי הקב"ה מתכונן להכותו, וכן היה גם קודם מכת דם:
וַיֹּאמֶר ה' אֶל-מֹשֶׁה: כָּבֵד לֵב פַּרְעֹה, מֵאֵן לְשַׁלַּח הָעָם!
לֵךְ אֶל פַּרְעֹה בַּבֹּקֶר, הִנֵּה יֹצֵא הַמַּיְמָה. וְנִצַּבְתָּ לִקְרָאתוֹ עַל שְׂפַת הַיְאֹר, וְהַמַּטֶּה אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לְנָחָשׁ תִּקַּח בְּיָדֶךָ.
וְאָמַרְתָּ אֵלָיו: ה' אֱלֹקי הָעִבְרִים שְׁלָחַנִי אֵלֶיךָ לֵאמֹר: שַׁלַּח אֶת עַמִּי וְיַעַבְדֻנִי בַּמִּדְבָּר. וְהִנֵּה לֹא שָׁמַעְתָּ עַד כֹּה!
כֹּה אָמַר ה': בְּזֹאת תֵּדַע כִּי אֲנִי ה' - הִנֵּה אָנֹכִי מַכֶּה בַּמַּטֶּה אֲשֶׁר בְּיָדִי עַל-הַמַּיִם אֲשֶׁר בַּיְאֹר וְנֶהֶפְכוּ לְדָם. וְהַדָּגָה אֲשֶׁר בַּיְאֹר תָּמוּת, וּבָאַשׁ הַיְאֹר; וְנִלְאוּ מִצְרַיִם לִשְׁתּוֹת מַיִם מִן-הַיְאֹר.
לאחר שפרעה לא הקשיב לדברי ה', ה' הורה למשה לבצע את המכה בפועל:
וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה: אֱמֹר אֶל אַהֲרֹן: קַח מַטְּךָ וּנְטֵה יָדְךָ עַל מֵימֵי מִצְרַיִם, עַל נַהֲרֹתָם, עַל יְאֹרֵיהֶם וְעַל אַגְמֵיהֶם וְעַל כָּל מִקְוֵה מֵימֵיהֶם - וְיִהְיוּ דָם! וְהָיָה דָם בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם, וּבָעֵצִים וּבָאֲבָנִים.
וַיַּעֲשׂוּ כֵן מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' - וַיָּרֶם בַּמַּטֶּה וַיַּךְ אֶת הַמַּיִם אֲשֶׁר בַּיְאֹר לְעֵינֵי פַרְעֹה וּלְעֵינֵי עֲבָדָיו. וַיֵּהָפְכוּ כָּל-הַמַּיִם אֲשֶׁר-בַּיְאֹר לְדָם. וְהַדָּגָה אֲשֶׁר בַּיְאֹר מֵתָה, וַיִּבְאַשׁ הַיְאֹר. וְלֹא יָכְלוּ מִצְרַיִם לִשְׁתּוֹת מַיִם מִן הַיְאֹר. וַיְהִי הַדָּם, בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם.
וַיַּעֲשׂוּ כֵן חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם בְּלָטֵיהֶם. וַיֶּחֱזַק לֵב פַּרְעֹה וְלֹא שָׁמַע אֲלֵהֶם, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה'. וַיִּפֶן פַּרְעֹה וַיָּבֹא אֶל בֵּיתוֹ, וְלֹא שָׁת לִבּוֹ גַּם לָזֹאת.
וַיַּחְפְּרוּ כָל מִצְרַיִם סְבִיבֹת הַיְאֹר מַיִם לִשְׁתּוֹת, כִּי לֹא יָכְלוּ לִשְׁתֹּת מִמֵּימֵי הַיְאֹר.
וַיִּמָּלֵא שִׁבְעַת יָמִים אַחֲרֵי הַכּוֹת ה' אֶת הַיְאֹר.
השתלשלות המכה
לאחר שהקב"ה שלח את משה רבינו לצוות על פרעה לשלוח את בני ישראל ממצרים, וכן ציווהו להפוך את מטה אהרן לנחש, פרעה לא התרשם ואף הורה להחמיר את תנאי העבודה של בני ישראל. משה רבינו צעק לה' על כך, וה' אמר לו שכעת הוא ילך להכות את פרעה עד שישחרר את בני ישראל מארצו[1].
קודם המכה שלח ה' את משה רבינו להתרות בפרעה על המכה, במשך שלושה שבועות[2] - מאמצע חודש סיוון[3], בהשכמת הבוקר בזמן שבו פרעה היה נוהג לצאת ליאור על מנת לעשות את צרכיו.
כאשר חלף הזמן ופרעה לא שילחם, הורה ה' למשה שהוא בעצמו לא יכה את היאור - מכיוון שהוא ניצל על ידו[4], אלא שאהרן יכה את היאור לעיני פרעה. ואכן, בראש חודש תמוז[3] הם הגיעו ליאור בבוקר כאשר פרעה היה שם, ואהרן הכה במטהו על היאור. היאור הפך לדם, ויחד איתו הפכו גם כל מימי מצרים שבכל מקום - בנהרות ובאגמים ובכלי העץ והאבן. ואפילו כאשר היו יורקים היה יוצא דם. כן, כל הדגים שהיו ביאור מתו והסריחו.
חרטומי מצרים בכשפיהם הפכו מים לדם, ובכך חיזקו את תחושתו של פרעה כי מדובר בכישוף, ולכן הוא לא התפעל מהמכה.
לאחר שחלף שבוע[2] מתחילת המכה מי היאור שבו להיות מים.
סיבתה
המכה הראשונה שבאה על מצרים הייתה דם, מכיוון שכאשר הקב"ה נפרע מאומה הוא נפרע קודם מאלילה. ומכיוון שמצרים סגדו ליאור (הנילוס), לכן המכה הראשונה הייתה בו[5].
במכה זו הייתה גם מידה כנגד מידה למצרים: מכיוון שהמצריים לא נתנו לנשי ישראל לטבול מטומאתן, על מנת שלא יפרו וירבו, לכן לקו מימיהם והפכו לדם[4].
רש"י כותב
אמר ר' אבין הלוי ברבי ממכת דם העשירו ישראל כיצד המצרי וישראל בבית אחד והגיגית מלאה מים ומצרי הלך למלאות הקיתון מתוכה מוציאה מליאה דם וישראל שותה מים מתוך הגיגית והמצרי אומר לו תן לי בידך מעט מים ונותן לו ונעשו דם ואומר לו נשתה אני ואתה מן קערה אחת וישראל שותה מים והמצרי דם, וכשהיה לוקח מישראל בדמים היה שותה מים מכאן העשירו ישראל,
תוכנה
בחסידות
הרבי מסביר שה' הכביד את לב פרעה לא להענות לתחנוני משה לשחרר את עם ישראל, מכיון שפרעה התריס כנגד ה' באומרו: "מי ה' אשר אשמע בקולו"[6]. החוצפה האיומה גרמה שה' יעשה שפרעה יתנגד לדברי ה' שאמר למשה לשלח את העם ואז יענש על זה.
רש"י מסביר שלב פרעה היה כבד עוד לפני כן מעצמו, וככה שני סיבות היו לסירוב גם כי לב פרעה נברא כבד, וגם כי השם הכביד את לבו בשביל להענישו. הלב של פרעה היה כבד מעבר למסקנה שכלית ועקשנות זו גורמת לאדם להתנגד אפילו לשכלו ורגשותיו. ועל ידי שמשה היה בדיוק להפך כשה' רצה משהו הוא הניח בצד את הרצונות והרגשות והתמסר והתעקש עד שהצליח לכן דווקא משה ההפוך מפרעה יכל לנצח את פרעה על ידי שלשניהם היתה אותה תכונה אצל זה לטובה ואצל זה לרעה[7].