ישו הנוצרי: הבדלים בין גרסאות בדף

הוסרו 1,569 בתים ,  15 ביוני 2017
מ
שוחזר מעריכות של 164.138.123.16 (שיחה) לעריכה האחרונה של יוסי ג
מ (שוחזר מעריכות של 164.138.123.16 (שיחה) לעריכה האחרונה של יוסי ג)
תגית: עריכה ממכשיר נייד
שורה 11: שורה 11:
===חמשת תלמידיו===
===חמשת תלמידיו===
חמשה תלמידים היו לישו{{הערת שוליים|1=סנהדרין ד' מ"ג, בחסרונות הש"ס}}: מתאי, נקאי, נצר, בוני ותודה. חמשתם נדונו בסקילה, כדין המוסת לעבודה זרה{{הערת שוליים|1=סנהדרין ס"א, רמב"ם הלכות עבודה זרה פ"ה ה"ה.}}.
חמשה תלמידים היו לישו{{הערת שוליים|1=סנהדרין ד' מ"ג, בחסרונות הש"ס}}: מתאי, נקאי, נצר, בוני ותודה. חמשתם נדונו בסקילה, כדין המוסת לעבודה זרה{{הערת שוליים|1=סנהדרין ס"א, רמב"ם הלכות עבודה זרה פ"ה ה"ה.}}.
===בעלילות הדם===
בקשר לתלייתו, מביא הגר"מ מזוז בעלונו "בית נאמן" (על' 55 עמ' 7 הערה 38 ראה באתר ישיבת "כסא רחמים") כי בתופת עלילות הדם ניסו הנוצרים 'לתפור' "וורט" על הסימנים שניתנו בעשרת המכות: "דצ"כ עד"ש באח"ב" כי אלו ראשי תבות המרמזים, כביכול, על כך שהיהודים "זקוקים" לצורך אפיית המצות דם של ילדים נוצריים: "דם צריכים כולנו, על דרך שעשו, באותו איש חכמים בירושלים" ואילו היהודים ענו להם בוורט שנון:" דברי צוררינו כזב, עלילת דם שקר, בני אברהם חלילה בזאת" (יש להוסיף, שיש בסיפור כמה גרסאות)


==בתורת חב"ד==
==בתורת חב"ד==
===בקונטרס 'ומעיין===
במכתב אודות דחיית הטענות שברוב הציונים, ציין הרבי הרש"ב, כי ייתן שאם היו מרבים אותו בזמנו, היה הרע שבו מתבטל, משא"כ הציונים ועיין-שם.
===בספר הזכרונות=== (פרקים קכ"ד-קכ"ה) הוא מוזכר בשר לניתוץ פסלו והשלכתו לאשפה על-ידי כומר צעיר, במטרה להעליל על יהודי העיר כי הם ביצעו את המעשה. ר' משה מפוזנא, סבו של האדמור"ז, חשף את זהותו של הומר כמנתץ, והציל את יהודי העיר מפוגרום אכזרי.
===בתורת הרבי===
בתלמוד{{הערת שוליים|1=[[גיטין]].}} מובא כי הוא נידון בצואה רותחת, שכן כל המלעיג על דברי חכמים נידון בצואה רותחת.
בתלמוד{{הערת שוליים|1=[[גיטין]].}} מובא כי הוא נידון בצואה רותחת, שכן כל המלעיג על דברי חכמים נידון בצואה רותחת.
[[הרבי]]{{הערת שוליים|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ב]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16016&hilite=314d4146-b717-4be0-85e3-0d84186575fc&st=%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%90&pgnum=221 חלק ד'].}} מסביר כי כשראה [[יהושע בן פרחיה]] את התוצאות מדחיית ישו בשתי ידים, הוא אמר "והוי דן את כל האדם לכף זכות", כשהוא כולל בכך גם את ישו הנוצרי. למרות שהיה לו דין 'מסית ומדיח' עליו נאמר "לא תחמול עליו" - שאין ללמד עליו זכות{{הערת שוליים|1=סנהדרין מג, א.}}. הרי שדין זה ש'אין ללמד זכות' מדובר אודות קביעת עונשו בבית דין של מטה, שעל זה אסור ללמד עליו זכות כדי להצילו מהעונש כי זו הכפרה לחטאיו. לעומת זאת רבי יהושע לימד עליו זכות בכל הנוגע לבית דין של מעלה שאין זה קשור לבית דין של מטה{{הערת שוליים|כמובא תשובת [[הנודע ביהודה]] בזה ח[[או"ח]] סל"ה.}}
[[הרבי]]{{הערת שוליים|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ב]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16016&hilite=314d4146-b717-4be0-85e3-0d84186575fc&st=%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%90&pgnum=221 חלק ד'].}} מסביר כי כשראה [[יהושע בן פרחיה]] את התוצאות מדחיית ישו בשתי ידים, הוא אמר "והוי דן את כל האדם לכף זכות", כשהוא כולל בכך גם את ישו הנוצרי. למרות שהיה לו דין 'מסית ומדיח' עליו נאמר "לא תחמול עליו" - שאין ללמד עליו זכות{{הערת שוליים|1=סנהדרין מג, א.}}. הרי שדין זה ש'אין ללמד זכות' מדובר אודות קביעת עונשו בבית דין של מטה, שעל זה אסור ללמד עליו זכות כדי להצילו מהעונש כי זו הכפרה לחטאיו. לעומת זאת רבי יהושע לימד עליו זכות בכל הנוגע לבית דין של מעלה שאין זה קשור לבית דין של מטה{{הערת שוליים|כמובא תשובת [[הנודע ביהודה]] בזה ח[[או"ח]] סל"ה.}}