חב"דפדיה:אולם דיונים: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(מקווה שהועלתי אם לא תשחזר)
שורה 124: שורה 124:


2. במקרה של ערכים שהסוגריים מוסיפים הבהרה לשמם, אך גם השם ללא סוגריים יכול היה להתקבל, והוא לא תפוס על ידי משהו אחר. הבעיה נפוצה במיוחד בספרים, לדוגמה: [[חול המועד כהלכתו (ספר)]], או [[מאמרי אדמו"ר הזקן (ספר)]]. כמובן שלא מדובר במקרים בהם שם הספר ראוי לערך בפני עצמו כגון [[ימות המשיח (ספר)]]. דוגמאות נוספות: [[פנימיות (בחסידות)]] --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"א בסיוון ה'תשע"ז 13:35, 5 ביוני 2017 (UTC)
2. במקרה של ערכים שהסוגריים מוסיפים הבהרה לשמם, אך גם השם ללא סוגריים יכול היה להתקבל, והוא לא תפוס על ידי משהו אחר. הבעיה נפוצה במיוחד בספרים, לדוגמה: [[חול המועד כהלכתו (ספר)]], או [[מאמרי אדמו"ר הזקן (ספר)]]. כמובן שלא מדובר במקרים בהם שם הספר ראוי לערך בפני עצמו כגון [[ימות המשיח (ספר)]]. דוגמאות נוספות: [[פנימיות (בחסידות)]] --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"א בסיוון ה'תשע"ז 13:35, 5 ביוני 2017 (UTC)
:1. אכן העקרי ייכתב ללא סוגריים (כשהגדרת עקרי הוא לפי רוב המתעניינים בשם זה).
:2. כל מקרה לגופו בספרים לרוב כן בערכים בתורה א. אם הנושא הוא רק בחסידות אין מקום לכתוב סוגריים (ממילא מובן שאין מקום ל[[פנימיות (בחסידות)]] שלפי מה שעולה בדעתי איני יודע אם יש ערך כזה בנגלה...) ב. אם יש מאותו הנושא גם בחסידות וגם בנגלה כמדומני יש להתחיל עם ערך ללא סוגריים ובתוכו ייכתב '''כל''' מה שיש להכתב בעניין [[נגלה]] [[הלכה]] [[מנהג]] ו[[חסידות]] וכו' ורק אם מרוב אריכות יוחלט לפצל ולקשר עם ערכים מורחבים יש להוסיף סוגריים (והדוגמא לזה:אילו יוחלט שהערך [[מתן תורה]] ארוך מידי ויש לפצלו לערך שעוסק בדברי חז"ל ועוד ערך שעוסק במתן תורה על פי חסידות יש מקום לסוגריים וד"ל)--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 15:32, 5 ביוני 2017 (UTC)

גרסה מ־17:32, 5 ביוני 2017

הגעתם לאולם הדיונים המרכזי של חב"דפדיה.

המקום מיועד לדיונים בין האורחים, העורכים והמפעילים.


אם יש לך בקשות מיוחדות המיועדות למפעילי המערכת, תוכלו לעשות זאת כאן.

אם ברצונכם לבקש ערך החסר בחב"דפדיה, תוכלו לעשות זאת כאן. תוכלו גם לבקש תמונות כאן, וגרפיקה כאן.

אם ברצונך לכתוב איזו אימרה חסידית או סתם להתוועד.. תוכל לעשות זאת כאן.

אם ברצונכם להתנדב להשלמת פרוייקטים לשיפור חב"דפדיה, או להציע אחד כזה תוכלו לעשות זאת כאן.


תיבת ארכיון

כיתוב תמונה

ארכיוני אולם הדיונים
12345678910111213141516171819202122232425262728293031סמלילנוכחי
חב"דפדיה: פיתוח טכני



כדי להגיע לתחתית הדף, לחצו כאן.


מוסד הרב קוק

מעניין, [4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2017/03/27-03-2017-09-45-17-%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%A1%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D.pdf הרבי מבקש את ספרי הרב קוק] עמוד 49. להתראות - שיחה 11:29, 29 במרץ 2017 (UTC)

הרבה יותר מעניין לכאורה זה שהרבי מחפש את הספר של בני של הסטייפלער... אגב, לאחרונה פורסמה תמונה איך מראים לו את המכתב הזה. --יוסי ג - שיחה 08:04, 18 באפריל 2017 (UTC)

חסדות חב"ד הערך הזה צריך להיות הכי ארוך בחבדפדיה!!

חייבים מלערוך אותו מי שיש שליטה על הפורטלים ויכול להעתיק מכל אחד מהפורטלים את התקציר של כל פורטל מחבדפדיה זה יוסיף לערך של חסידװת חב"ד המון. עוד מישהו שיכול להעתיק מוקיפדיה ששם הערך הרבה יותר ארוך. --או או - שיחה 06:20, 18 באפריל 2017 (UTC)

ערכי נשים

- הועבר משיחה:רחל זמיר

בעיקרון אני נגד ערכי נשים, אבל אם יום אחד יכתבו... להתראות - שיחה 08:12, 27 במרץ 2017 (UTC)

להתראות, באמת שאינני מצליח להבין אותך, כל צרוע וכל זב זכאי לערך מעצם עובדת קיומו, ונשים שעשו ופעלו רבות אינם זכאים?! שף ויתיבקאנפרענץ רום 16:37, 27 במרץ 2017 (UTC)
זכאית בהחלט. אבל לדעתי אין מקומם של ערכי נשים באנציקלופדיה חב"דית. אתה חושב שאם אשכנזי היה מכניס ב'אוצר החסידים' את מומע שרה היתה דעת הרבי נוחה? להתראות - שיחה 06:22, 28 במרץ 2017 (UTC)
ללא ספק, ולא כמו שאנשי ארץ ישראל (בהשפעת ...) מעוותים את רצון הרבי והקב"ה. שף ויתיבקאנפרענץ רום 06:37, 28 במרץ 2017 (UTC)
כמובן שמה שכתבתי בטל ומבוטל אם תמצא ולו מקור אחד בדברי רבינו, ואפילו בדרך רמז שברמז, ואפילו לענין שהוא רק דומה. מעולם לא ראינו שהרבי נמנע לדבר על אשתו או על אמו, הפריערדיקער רבי כתב קונטרס דברי ימי הרבנית רבקה, ושנים מתוך החמש מגילות קרויות ע"ש נשים. בנוסף, אני מבקש להחליף את מנדל במענדל כנדרש ע"פ כללי הכתיב. שף ויתיבקאנפרענץ רום 03:53, 29 במרץ 2017 (UTC)
שף ויתיב, נפלאתי כיצד הינך מוצא בכל דבר קשר לאנשי א"י וכו', וכדברי מלכנו הקדושים - כאשר אדם שקוע בתוקף במשהו וכו'... וכי לא מוטב שבמקום זאת היית מחפש את הקשר למשיח?
ולגופו של ענין, כפשוט שאין כל מניעה לכתוב ערכים על נשים שעשו פי כמה וכמה מרף הפעילות המצדיק ערך אצל בני המין השני. ויתירה מזו, אם לדעת הכותב זה מוסיף ב'והחי יתן אל לבו' ניתן לשים תמונות שחור-לבן של נשים שנפטרו, כמבואר במענה אד"ש הנמצא בערך איסור הסתכלות בנשים. • קרייזי אבאוט משיחמביאים אותו ביחד - 04:06, ב' בניסן ה'תשע"ז
לא אמרתי שזה אסור, רק שזה לא מתאים. בקשר לטענה של 'אנשי ארץ ישראל': לידיעתך, גם אנחנו חסידי חב"ד חלק מבני ישראל, ואם ישנו גדר של דבר "שהאומות גדרו את עצמם", אנחנו לא גרועים מהאומות. יש דברים שבעבר היו מותרים אבל נוספו על גדרים וסייגים שיהודים שומרי תורה ומצוות קיבלו על עצמם. טענתך, היא אותה טענה של הגרועים שבמזרח'ניקים המבקשים לבטל את כל התקנות שנתקנו במשך הדורות, בטענה שלא נמצא לכך מקור בחז"ל, והיא הולכת, בדקות, בדרכם של הקראים שביקשו להיצמד למה שכתוב, ולא קיבלו על עצמם את מרותם של חכמי ישראל. לא אמרתי שכל צרוע וזב יש לו כח של 'חכמי ישראל' והם יכולים לגזור על כלל הציבור מה שהם רוצים, וגם לא אמרתי שהגזירות והתקנות שקיבלו על עצמם אנשי ארץ ישראל מחייבים את כלל קהילות הקודש די בכל אתר ואתר, וייתכן באמת שאין שום בעיה בנקודה הספציפית הזאת, אבל התכוונתי לעצם הטענה. בברכת ואת והב בסופה. להתראות - שיחה 05:37, 29 במרץ 2017 (UTC)
קרייזי, נראה שלהתראות הבין היטב מה התכוונתי. אין לי כח להסביר, אולי כשאהי' מול מחשב. אם הינך מחפש קשר למשיח עיין רמ"ח אותיות סי' קיז.‎
‎‏להתראות, כנ"ל אין לי כח אז לא אתייחס לויכוח הכללי, אתייחס למה ששאלת אם נראה לי שהרבי היה מרוצה אם היו מכניסים את המומע שרה. כדרכם של יהודים אענה בשאלות משלי (אני מחכה למענה): א. האם לדעתך הרבי היה מרוצה לו היו מכניסים לספר השלוחים רק תמונות (צבעוניות!) של השלוחים ולא השלוחות? ב. לו לא היו מדפיסים את ספר השלוחים אז אלא כיום ובארץ הקודש, האם היו מכניסים את השלוחות? ג. התשובה לב' היא בהשפעת מי? ומי קרוב יותר לרצון (ולא רק דברי) הרבי?‏
‏‎מייחל לתשובתך הכנה. בנוסף, אני מבקש להחליף את מנדל במענדל כנדרש ע"פ כללי הכתיב. שף ויתיבקאנפרענץ רום 09:08, 6 באפריל 2017 (UTC)‏
א. לא. ולפני שאמשיך להתייחס, אני חייב לציין שזו דוגמא לא מוצלחת. אני מדבר על אנציקלופדיה ואתה מדבר על אלבום. אני מדבר על חומר הפונה לקהל הרחב, ואתה מדבר על חומר הפונה לקהל יעד מאוד מצומצם.
ב-ג. תלוי מי היה מדפיס, ואני לא חושב שזה השתנה היום. אם טוביה בלוי היה ממונה על הדפסת אלבום השלוחים לפני ארבעים שנה - הוא היה מדפיס עם תמונות נשים? ונשאל הפוך על הפוך, אם היתה זו הפקה ישראלית והיכל מנחם ירושלים וכיו"ב היה שם את זה בחלון הראווה של המכירות שלו - היתה לרבי נחת רוח? הכל לפי המקום והענין. זה לא אסור, אבל יש מקומות שזה מתאים ויש מקומות שלא. זה נושא רחב שנוגע בהמון סוגיות ולא כל מה שמתאים בבית חב"ד בנאפל מתאים בבית יהודי, גם אם הוא מותר על פי שולחן ערוך 'יבש'.
ולסיכום, לעניות דעתי זה לא הרצון של הרבי להחמיר יתר על המידה, וגם לא להקל ראש מבלי להתחשב במקבל. להתראות - שיחה 10:37, 6 באפריל 2017 (UTC)
יש להפריד בין תמונות לבין ערכים. אבקש לדון קודם רק לגבי הערכים. לגבי ערכים, לדעתי לא רק אפשר אלא חובה לכתוב ערכים על נשים שפעלו ביהדות ובחסידות. הרבי עצמו העלה על נס פועלם של נשים, החל מהאמהות, המשך ברבניות, ועד לאישה חסידית כמרת פעשא שמסרה את נפשה ומוזכרת בדבר מלכות. והוא דבר הפשוט. שיעשיחה כ"ג בניסן ה'תשע"ז 15:43, 19 באפריל 2017 (UTC)
אני סבור שיש להעביר את הדיון לאולם הדיונים. תחת הכותרת ערכים על נשים. וכשיסתיים אפשר יהיה לדון על תמונות נשים (שלדעתי אין להם מקום מלבד הרבניות). --שיעשיחה כ"ג בניסן ה'תשע"ז 15:44, 19 באפריל 2017 (UTC)
להתראות, דבר ראשון אדרבה, אם זה מיועד לקהל הרחב הרבה יותר מסתבר לשים ערכי (ותמונות) נשים מאשר אם זה מיועד לקהל פנים חב"די. אולם אתה התחמקת מלוז הענין ולכן אשאל את השאלה שלי בצורה הפוכה, לו היו מדפיסים את ספר השלוחים כיום והיו מכניסים לשם תמונות נשים, האם לא היו מתלחששים במסדרונות הישיבה הגדולה בעולם "תראו מה זה, לאנטים אין בעיה להכניס תמונות נשים..." בעוד שגם לי וגם לך ברור שדעת הרבי כלל לא היתה נוחה אילו לא היו מכניסים לשם את התמונות האלה. זה בהשפעת מי? לדעתי זוהי השפעה של אלו שאתה מכנה "האומות". החרדים הפרזיטים העושים את התורה קרדום לחפור בה (ואין כוונתי במישור הכספי) אינם מחייבים אותי כלל ועיקר, וגם אינני נהפך לקראי בשל כך.
בנוגע לעצם הענין, אם יש לך תקדים/דוגמה/ראיה ממשהו דומה מהרבי להדרת הנשים שאתה רוצה להשליט פה, אז כל דבריי בטלים ומבוטלים. אני יכול להביא לך עשרות מקרים הפוכים, וכל זמן שאין לך אפילו דוגמה אחת אז לבוא ולחלק מסברא ולומר זה לא דומה עליך מוטלת חובת ההוכחה.
לסיכום, לדעתי דעתו של הרבי שאין להקל כלל וכלל בשום ענין, אך גם אין להמציא הלכות שלא שערום אבותינו (ובפרט אם זה על חשבון רגשות של אחרים). הענין הזה אין בו משום "קולא" (וק"ו אם אין תמונה) אלא רק common sense.
כבקשת שיע נחכה עם הדיון על התמונות עד שייגמר הדיון הזה, והדיון על מענדל נמצא כמה פיסקאות מעלי. אני חושב שלמען הכבוד הראוי לשמו הק' של רבינו ראוי להחליף את זה, ואז אם אחרי שבוע נראה שירדנו ברשימת התוצאות תמיד יהיה אפשר להחזיר (אגב, לדעתי א. זה לא כ"כ משנה איפה אנחנו בתוצאות באם איננו ראשונים, ב. אין למדוד לפי איפה אנחנו בתוצאות אלא לפי כמות כניסות, ג. רוב האנשים בכלל מחפשים "הרבי מלובביץ'" או משהו כזה ולא את השם, כך שזה לא כ"כ משנה איך תכתוב את השם). בנוסף, אני מבקש להחליף את מנדל במענדל כנדרש ע"פ כללי הכתיב. שף ויתיבקאנפרענץ רום 00:43, 20 באפריל 2017 (UTC)
נראה לי שכולם פה בעד ערכי נשים, ואפילו להתראות המתנגד (במלרע! רק במלרע!) הרי הוא עצמו יזם ופתח את שיחה:רחל זמיר...
בכל אופן אני חולק על רעיון ההתנגדות, ובשתיים: (א) דעת הרבי. לא מצאנו ולא ראינו בשום מקום רמז דרמז בשלילה גורפת כזאת, ואדרבה. (ב) המציאות. לא נראה לי שאפילו קיצוני החרדים באה"ק "מחמירים" עד כדי כך שאסור אפילו לכתוב על נשים. בכל עיתוני החרדים יכולה להיות כתבה על הרבנית הצדקנית מבעלז או מגור או מקנייבסקי וכו', ולאף אחד זה לא צורם. • קרייזי אבאוט משיחמביאים אותו ביחד - 21:29, כ"ד בניסן ה'תשע"ז

──────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────── ובתגובה אגבית שלא ממין הענין: שף ויתיב, אינני יודע מה היו מתלחששים בישיבה הגדולה בעולם במקרה היפותטי, אבל אני כן יודע שכאשר עסקן פלוני מכפ"ח הוביל/מוביל מגמת התייפיפות שכללה הכנסת תמונות נשים לפרסומי צא"ח - נדמה לי שאף לא בצניעות מלאה - יצאו נגדו (לא בישיבה הנ"ל שבקושי ידעו מכך, אלא בעיקר) חבריו לארגון ועוד כל מיני, "אנטים" כמובן, אז כנראה שגם להם זה צורם. (ואגב דאגב: לדעתי אין שום טענות נגדו, שהרי בחוג שאליו הוא משתייך זה מקובל ואף הרבה יותר מכך, הטענות הן רק נגד מי שמכניס אנשים מחוג הנ"ל לנהל את ליובאוויטש רק בגלל שהתעטפו בסירטוק משי...) • קרייזי אבאוט משיחמביאים אותו ביחד - 21:35, כ"ד בניסן ה'תשע"ז

א. הוא אשר אמרתי, אנשי ארץ ישראל (ללא קשר משיחיסטים או אנטים, הבאתי רק דוגמה שאני מכיר אישית). ב. אין לי מושג על איזה מקרה אתה מדבר, אולם פשוט שאם זה אינו צנוע אז לא רק שזה לא מתאים אלא אף אסור. בנוסף, אני מבקש להחליף את מנדל במענדל כנדרש ע"פ כללי הכתיב. שף ויתיבקאנפרענץ רום 22:02, 20 באפריל 2017 (UTC)
אני רק תזכורת: לאתרנו יש ועדה רוחנית. לכאורה זה בדיוק התפקיד שלה, לא? --יוסי ג - שיחה 07:46, 21 באפריל 2017 (UTC)
אם כבר הערות אגב, באתי בזה למחות על שהצמידו לי את התואר 'מתנגד'... להתראות - שיחה 08:17, 21 באפריל 2017 (UTC)
א. יוסי ג: לדעתי - מהסיבות הנ"ל - מיותר אפילו לשאול את הוועדה בזה. אבל לא אתעקש אם בוער למישהו.
ב. להתראות: תוקן! קרייזי אבאוט משיחמביאים אותו ביחד - 04:14, כ"ז בניסן ה'תשע"ז
הרי רק השבוע למדו ש"עיקם הכתוב" כדי לא להוציא דבר מגונה מפיו... להתראות - שיחה 06:07, 23 באפריל 2017 (UTC)

אז אפשר לסכם שרוב קולות ברור בעד כתיבת ערכים גם על נשים? --שיעשיחה כ"ח בניסן ה'תשע"ז 00:14, 24 באפריל 2017 (UTC)

לענ"ד כן (וכבר סיכמתי כך לעיל...) • קרייזי אבאוט משיחמביאים אותו ביחד - 08:25, כ"ח בניסן ה'תשע"ז

תמונות נשים

פותחין בדבר מלכות: גבריאל צינר#פרסום תמונת הרבנית דברי הרבי מצוטטים אצלנו כאן. --שיעשיחה כ"ח בניסן ה'תשע"ז 00:22, 24 באפריל 2017 (UTC)

לפני שנתחיל לדון בנושא אבקש משיע שיסביר באופן שיובן לשכל האנושי המגושם שלי מהי סברת החילוק בין תמונת הרבנית לשאר נשים. בנוסף, אני מבקש להחליף את מנדל במענדל כנדרש ע"פ כללי הכתיב. שף ויתיבקאנפרענץ רום 16:52, 23 באפריל 2017 (UTC)

למה לפני, זה חלק מהדיון. הרבי מציין שלושה סיבות להתיר: 1. שאין 'הסתכלות' 2. שזה לא צבעוני. 3. שאינו מכירה. וממשיך שאין איסור אם אין אחד מהשלושה ובמיוחד כשאין את כל השלושה. אלא שהעובדה שאין איסור, עדיין לא הופך למנהג חב"ד לפרסם תמונות נשים. הראיה לדעתי היא מסיום דברי הרבי, בתגובה לדברי הרב צינער ש'מידת חסידות להחמיר' כותב הרבי "אלא שעל ידי זה יתמעט ב"והחי יתן אל לבו", ניתן להבין זאת, הרבי לא שולל ש'מידת חסידות להחמיר', אך שולל זאת בהקשר זה. אין פה אמירה מפורשת שמידת חסידות להחמיר, אך רמז לפחות יש כאן.
לסיום, כמדומני שבעניין והחי יתן אל ליבו יש הבדל מהותי בין הרבניות לבין כל יהודיה מן השורה. אוסיף ואפרט, זה לא שאסור שיהיה תמונת נשים שנפטרו בשחור לבן, אלא שלדעתי יש לקבוע כללים מחמירים בדבר שלא לפרוץ גדר. אני גם סבור שאם בית משיח וחב"ד אינפו מקפידים שלא לפרסם תמונות נשים, לא ראוי שאנו נפרוץ גדר. --שיעשיחה כ"ח בניסן ה'תשע"ז 00:22, 24 באפריל 2017 (UTC)
לענ"ד באותו מענה יש ד' סיבות להיתר, היינו, נוסף על הג' טעמים דלעיל כמו"כ יש את מה שהרבי כותב לפנ"ז "ושולל בנוגע לאחרנייתא" היינו מכיון שאין היא בחיים יותר אין בעיה גם לולי ג' התנאים דלעיל.
לא הבנתי מהי הסברא ש"והחי יתן אל לבו" לא שייך אצל המומע שרה למשל. בנוסף, אני מבקש להחליף את מנדל במענדל כנדרש ע"פ כללי הכתיב. שף ויתיבקאנפרענץ רום 00:37, 24 באפריל 2017 (UTC)
אגב, שיע, כמדומני שסיום המענה שאותו הבאת כראיה לדבריך (שהרבי לא שולל את המידת חסידות להחמיר), לא רק שאינו ראיה לדבריך (מכיון שהרבי גם אינו כותב שמסכים עם זה, אלא שאפילו אם הדבר כן הוא כאן זה אחרת), אלא דלהיפך, הוא ראיה שבכל מקום שיכול להיתוסף ב"והחי יתן אל לבו" אין לחשוש ממידת חסידות (אפילו אם נהגו כן בבית משיח או באינפו). בנוסף, אני מבקש להחליף את מנדל במענדל כנדרש ע"פ כללי הכתיב. שף ויתיבקאנפרענץ רום 00:50, 24 באפריל 2017 (UTC)
לענ"ד - שלא כדעת ידידנו השף - מענה הרבי כן מקבל את הנחת היסוד של הרב צינער (שהרי אם כל האיסור שכתב אינו אלא מצוץ מהאצבע ולהד"ם, הרבי אינו צריך לטרוח לחפש היתרים, אלא לכתוב במילה אחת להד"ם). וממילא יש מקום לזהירות בנושא, ולא כל תמונה יכולה/צריכה להופיע.
אמנם כשצריכים לקבוע גדר מחמירה, לא הבנתי למה יש להחמיר יותר מהרבי. וממילא אם התמונה היא 1. שחור לבן 2. של אישה שנפטרה 3. יש בה כדי להוסיף ב'והחי יתן אל לבו' - למה לא? ו"החי יתן" כולל לדעתי גם את המומע שרה, וכל אישה חסידית אחרת שיש ללמוד ממעשיה - שפשוט שהלימוד ממעשיה שייך הרבה יותר כשיודעים איך נראית (ובמכ"ש וק"ו מתמונת הרמב"ם הבדויה שהרבי אומר שמוסיפה ביר"ש). וממילא אם ישנן נשים שצריך לכתוב עליהן כאן בלי תמונה, הרי הדוגמא היחידה שצצה במוחי זה גניה שניאורסון ודליה רויטמן, אולי (יש תמונה כבר, אלא מה?).
בכל אופן בנושא זה חושבני שלא יזיק לשאול את הועדה הרוחנית. • קרייזי אבאוט משיחמביאים אותו ביחד - 08:24, כ"ח בניסן ה'תשע"ז
קרייזי אבאוט משיח, בניגוד למה שאולי חשבת, הרי שמר שף ויתיב החביב כלל לא הביע דעתו לכאן או לכאן, הוא רק שאל שאלה על הנחת היסוד של מר שיע הנכבד שיש הבדל בין תמונות הרבניות לתמונות שאר נשים.
אם יתבקש להביע דיעה, אזי מהיכרותי האישית עמו אני מאמין שיענה בערך כך: א. נשים שנפטרו, בודאי צריך לשים תמונה (צ"ע אם צבעוני). ב. נשים חיות (כגון זיוה פש) - צ"ע, עם נטיה ברורה כן לשים תמונה. ג. תמונה שאינה של אשה, אלא שרואים בה גם נשים (כגון זו שמחק שיע) בודאי שאין שום בעיה (אא"כ זה נוגד לגדרי הצניעות). זה מה שנראה לי שהוא יגיד, לא שאלתיו (כנראה שבנוסף לזה הוא גם יבקש את החלפת מנדל במענדל).
בנוגע לדיוקים במענה לא אתווכח עכשיו, רק אבקש שבנוסף למענה הדיון יכלול גם דוגמאות בפועל (וכפי הדוגמה שהבאתי לעיל מספר השלוחים). בנוסף, אני מבקש להחליף את מנדל במענדל כנדרש ע"פ כללי הכתיב. שף ויתיבקאנפרענץ רום 18:42, 24 באפריל 2017 (UTC)
מקבל את הדעות שנכתבו לעיל. שניתן להציג תמונה כל עוד מדובר על תמונה שעונה על שלושת התנאים הנ"ל, 1. שחור לבן, 2. נפטרה 3. יש עניין של והחי יתן. כמובן שצריך לשאול על זה את הוועדה הרוחנית. אם אכן תתקבל ההצעה הנ"ל היא תיתווסף בינתיים לטיוטה, יחד אם שאר הכללים שיוגשו בעז"ה לעיון הוועדה. --שיעשיחה כ"ח בניסן ה'תשע"ז 19:10, 24 באפריל 2017 (UTC)
שיע, אני מבין מדבריך שתמונות צבעוניות או של נשים חיות זה מופרך לחלוטין. אבקש שתנמק במה זה שונה מספר השלוחים, או איפה ראינו שהרבי נמנע בזה (אינני מביע דיעה לכאן או לכאן, רק מעלה שאלה). בנוסף, אני מבקש להחליף את מנדל במענדל כנדרש ע"פ כללי הכתיב. שף ויתיבקאנפרענץ רום 19:33, 24 באפריל 2017 (UTC)
מופרך כל עוד אין סמכות שאישרה זאת. ברור ששב ואל תעשה עדיף כאן. שום נזק לא יגרם להפצת המעיינות ולשאר הפעולות הטובות של חב"דפדיה אם יחסרו פה תמונות נשים. --שיעשיחה כ"ח בניסן ה'תשע"ז 20:00, 24 באפריל 2017 (UTC)
א. מעשה רב לא עדיף מסמכות? ב. החי יתן אל לבו שייך רק במתים? ג. מה עם הדוגמא שהבאתי לעיל מתמונה שאינה של אשה אלא שרואים גם נשים? (יש להוסיף על זה, תמונה מכינוסי נשים וכד', שאפילו ללראות את מלכנו אין בעיה עם זה). בנוסף, אני מבקש להחליף את מנדל במענדל כנדרש ע"פ כללי הכתיב. שף ויתיבקאנפרענץ רום 20:06, 24 באפריל 2017 (UTC)

──────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────── מעיון נוסף, נראה שכבר התקיים דיון בנושא. בנוסף, אני מבקש להחליף את מנדל במענדל כנדרש ע"פ כללי הכתיב. שף ויתיבקאנפרענץ רום 19:18, 25 באפריל 2017 (UTC)

מי דואג להעביר להכרעת הועדה הרוחנית?
וסתם להעיר, בזמן שאנחנו מידיינים פה, מפרסם 'לראות את מלכנו' במסגרת הוידאו היומי וידאו בכותרת 'ספיישל עיתונאיות'. • קרייזי אבאוט משיחמביאים אותו ביחד - 05:28, א' באייר ה'תשע"ז
עוד הערה בקשר להנ"ל: לענ"ד בנוגע לנשים חיות - כדאי להתחשב במקובל במקומות אחרים, לא (רק?) מצד הלכה, אלא מצד מענטשקייט: כיון שלרוב לא מקובל לפרסם תמונות נשים חיות בפרסומים חב"דיים כלליים, ממילא נשים אינן רגילות לפרסומים כאלה, ולכן זה עלול לפגוע בפרטיותן. ברור לי, למשל, שאמי שתליט"א תקבל שוק אם תמונתה תתנוסס בחב"דפדיה, משא"כ אבי שליט"א. • קרייזי אבאוט משיחמביאים אותו ביחד - 05:31, א' באייר ה'תשע"ז
אם מצד מענטשליכקייט שאלתך, הרי נשים וגברים שוים בזה, היינו נשים שיסכימו שיהיה ערך עליהן לא איכפת להן שיהיה תמונה שלהן, וגברים שאין רוצים ערך עליהם לא ירצו תמונה שלהם ג"כ. הדוגמה היחידה ששונה תמונה מערך הוא אם התמונה אינה על נשוא הערך אלא או כגון תמונת אילוסטרציה (שאז אמנם יש להימנע מצד מענטשליכקייט מלשים תמונות מאלו שאינם רוצים - גברים כנשים), או תמונה שאינה שלהם אלא שרואים גם אותם בתמונה (שאז אין בעיה של פרטיות וכו'). עכ"פ זו רק דעתי. בנוסף, אני מבקש להחליף את מנדל במענדל כנדרש ע"פ כללי הכתיב. שף ויתיבקאנפרענץ רום 09:31, 27 באפריל 2017 (UTC)

סופי: מה הוחלט? אפשר לשים תמונות נשים? ותמונות שרואים את הצל שלהם?? השאלה מכוונת בעיקר למשתמש שיע, אך בעקבות הפולמוס - לכולם. --ירוחם - שיחה 10:36, 27 באפריל 2017 (UTC)

מה שלא יוחלט, אין זה שייך לערכים על מגדל העמק וד"ל, ולכן אין סיבה להפנות את השאלה לשיע. אגב קרייזי, רק לחדד את מה שאמרתי קודם, האם גברת כמו מומע שרה לו היתה חיה היתה חוטפת שוק אם תמונה שלה התפרסמה? לא נראה לי... בנוסף, אני מבקש להחליף את מנדל במענדל כנדרש ע"פ כללי הכתיב. שף ויתיבקאנפרענץ רום 17:41, 27 באפריל 2017 (UTC)

תמונות

שלום אני חדש פה קצת מייאש אותי שאני רוצה לכתוב כל מיני ערכים ולא יכול להעלות תמונות יש דרך איכשהוא לעשות את זה לבד

אחרי 4 ימים אתה תקבל הרשאה להעלאה. ביינתים אתה יכול לשלוח לי תמונות למייל : [1]--מתכנת - שיחה - לפניות בענינים טכניים: דף הפניות אלי 11:56, 24 באפריל 2017 (UTC)

כח הצפיה של אינפו

כשהעלו את הידיעה אתמול, מספר הצפיות בערך 'צה"ל' היה 7306, ועכשיו זה קצת יותר מ-7600. יישר כח למי שהיה מעורב בהעלאת הידיעה-קישור. להתראות - שיחה 12:04, 2 במאי 2017 (UTC)

דפי פירושונים

לדעתי יש לקצץ ברציניות את מספר דפי הפירושונים שיש באתרינו הנפלא, נדמה לי שזה קיים אך ורק בשביל לתת אשליה של 60000 ערכים וזה מאוד מפריע כשלוחצים "ערך אקראי" ויוצא לך מנחם מענדל... שף ויתיבקאנפרענץ רום 00:21, 17 במאי 2017 (UTC)

בעד גדול. אגב, למיטב ידיעתי זה לא מוסיף למספר הערכים, ודפי פירושונים לא נספרים. --שיעשיחה י"א בסיוון ה'תשע"ז 13:43, 5 ביוני 2017 (UTC)

מאמרי דעה

הסרתי מאמר דעה מהקישורים חיצוניים בערך ציור פני הרב שלדעתי לא תרם מאומה להבנת הערך. לדעתי, זה הזדמנות לקבוע מדיניות בנושא בכלל (שכזכור לי יש עוד כל מיני יציאות כאלה) - למה צריכים לקשר למאמרי דעה בכלל? לדעתי יש לזה מקום רק במקרה: 1) של מאמר דעה של דמות, שמשקף אותה במיוחד, בערך על הדמות. 2) של מאמר דעה שעוסק בהגדרת הנושא בצורה יסודית על פי תורת הרבי, ולא הרגש פרטי, כמו מאמר שמגדיר את השליחות היחידה בערך השליחות היחידה. וגם זה - בדוחק.

מה דעתכם? • קרייזי אבאוט משיחמביאים אותו ביחד - 05:39, כ"א באייר ה'תשע"ז

עוררתי פעם על הענין בדף שרציתי שיעורר קצת יותר ענין. שף ויתיבקאנפרענץ רום 16:08, 17 במאי 2017 (UTC)

יש מאין

לפלא עצום שאין כלום בערך בסיסי זה! [אף התפלאתי לגבי ערך אהבת ישראל שהיה בתחלה במצב ממש לא הגיוני, אמנם ב"ה הוא עבר שיפוץ התחלתי ועוד חזון למועד. (אמנם התשובה הנפוצה בקרב העורכים פה זה "נו, אדרבה, גש למלאכה" אך בכ"ז לענ"ד באם הוא לא יכול מכל מני סיבות, זה לא אומר שכל האתר צריך ללקות בחסר)]--פיצי - שיחה 15:20, 25 במאי 2017 (UTC)

סוגריים בשמות ערכים

מבקש בזאת להצביע בסוגיה הבאה. האם יש לשים סוגריים בשמות ערכים שבהם הסוגריים אינם מחוייבים. ובזאת ישנם שני דוגמאות מתי אפשר להימנע מסוגריים בערכים.

1. במקרים בהם יש שני ערכים ואחד מהם הוא העיקרי, לדוגמה בערכים השונים על מנחם מענדל שניאורסון, מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק) מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר שליט"א) מנחם מענדל שניאורסון (אח אדמו"ר הרש"ב) ועוד ועוד, מן הראוי לדעתי שבערך שהוא פירושו העקרי (אדמו"ר שליט"א) יהיה מנחם מענדל שניאורסון. דוגמה נוספת: אורו של משיח, אורו של משיח (מושג), אורו של משיח (ספר).

במקרה זה דומני שלא תהיה מחלוקת שיש להוריד את הסוגריים מהערך שהביטוי הוא פירושו העיקרי. ובמקרה של שאלה מה הפירוש העיקרי ניתן יהיה לדון בדפי השיחה הרלוונטיים.

2. במקרה של ערכים שהסוגריים מוסיפים הבהרה לשמם, אך גם השם ללא סוגריים יכול היה להתקבל, והוא לא תפוס על ידי משהו אחר. הבעיה נפוצה במיוחד בספרים, לדוגמה: חול המועד כהלכתו (ספר), או מאמרי אדמו"ר הזקן (ספר). כמובן שלא מדובר במקרים בהם שם הספר ראוי לערך בפני עצמו כגון ימות המשיח (ספר). דוגמאות נוספות: פנימיות (בחסידות) --שיעשיחה י"א בסיוון ה'תשע"ז 13:35, 5 ביוני 2017 (UTC)

1. אכן העקרי ייכתב ללא סוגריים (כשהגדרת עקרי הוא לפי רוב המתעניינים בשם זה).
2. כל מקרה לגופו בספרים לרוב כן בערכים בתורה א. אם הנושא הוא רק בחסידות אין מקום לכתוב סוגריים (ממילא מובן שאין מקום לפנימיות (בחסידות) שלפי מה שעולה בדעתי איני יודע אם יש ערך כזה בנגלה...) ב. אם יש מאותו הנושא גם בחסידות וגם בנגלה כמדומני יש להתחיל עם ערך ללא סוגריים ובתוכו ייכתב כל מה שיש להכתב בעניין נגלה הלכה מנהג וחסידות וכו' ורק אם מרוב אריכות יוחלט לפצל ולקשר עם ערכים מורחבים יש להוסיף סוגריים (והדוגמא לזה:אילו יוחלט שהערך מתן תורה ארוך מידי ויש לפצלו לערך שעוסק בדברי חז"ל ועוד ערך שעוסק במתן תורה על פי חסידות יש מקום לסוגריים וד"ל)--הנחה - שיחה 15:32, 5 ביוני 2017 (UTC)