הפצת המעיינות: הבדלים בין גרסאות בדף
(Cat-a-lot: העביר מקטגוריה:ערכים בחסידות לקטגוריה:חסידות) |
מ (הגהה קלה) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''הפצת המעיינות''' הינו מושג בסיסי בתנועת ה[[חסידות]]. פרוש המילה מעיינות הוא [[תורת החסידות]] ובהפצתה תלוי ביאת | {{לעריכה|לא אנציקלופדי}} | ||
'''הפצת המעיינות''' הינו מושג בסיסי בתנועת ה[[חסידות]]. פרוש המילה מעיינות הוא [[תורת החסידות]] ובהפצתה תלוי ביאת [[הגאולה]]. | |||
מקורה בסיפור עליית ה[[נשמה]] של ה[[בעש"ט]]. | מקורה בסיפור עליית ה[[נשמה]] של ה[[בעש"ט]]. | ||
==המקור== | ==המקור== | ||
ב[[ראש השנה]] שנת [[תק"ז]] עשה ה[[בעל שם טוב]] עליית [[נשמה]] והגיע עד להיכלו של מלך ה[[משיח]]. | ב[[ראש השנה]] שנת [[תק"ז]] עשה ה[[בעל שם טוב]] עליית [[נשמה]] והגיע עד להיכלו של מלך ה[[משיח]]. על עליית נשמה זו הוא מספר באיגרתו לגיסו, רבי [[גרשון מקיטוב]]{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/bsht/kst/1/1 כתר שם טוב בתחילתו].}} | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ושאלתי את פי משיח: אימת אתי מר?{{ש}}והשיב לי: בזאת תדע, בעת שיתפרסם למודך ויתגלה בעולם ויפוצו מעיינותיך חוצה מה שלמדתי אותך והשגת, ויוכלו גם המה לעשות יחודים ועליות כמוך, ואז יכלו כל הקליפות ויהיה עת רצון וישועה.}} | |||
מאז, במשך כל הדורות עסקו [[רבותינו נשיאינו|נשיאי]] [[חסידות חב"ד]] בלהט להפיץ את | מאז, במשך כל הדורות עסקו [[רבותינו נשיאינו|נשיאי]] [[חסידות חב"ד]] בלהט להפיץ את החסידות לכל אחד ואחד עד הקטן שבקטנים, דבר שלפני התגלות הבעש"ט לא היה מצוי כלל ורק הצדיקים הגדולים שהיו אז נסתרים היו לומדים את סודות התורה בחלק הפנימי של התורה. | ||
==חשיבות המעיינות חסידות== | ==חשיבות המעיינות חסידות== | ||
| שורה 17: | שורה 19: | ||
==הקטרוג על ההפצה== | ==הקטרוג על ההפצה== | ||
בשנת [[תקל"ט]] [[אדמו"ר הזקן]] נכנס למאסר על ידי השלטונות הרוסיים עקב ההלשנה מצד ה[[מתנגדים]] אך הסיבה האמיתית למאסרו היתה כתוצאה מהפצת המעיינות-חסידות שעשה, שגרם לקיטרוג גדול (יותר מהקיטרוג שהיה בזמן [[המגיד]] ואותו ביטל | בשנת [[תקל"ט]] [[אדמו"ר הזקן]] נכנס למאסר על ידי השלטונות הרוסיים עקב ההלשנה מצד ה[[מתנגדים]] אך הסיבה האמיתית למאסרו היתה כתוצאה מהפצת המעיינות-חסידות שעשה, שגרם לקיטרוג גדול (יותר מהקיטרוג שהיה בזמן [[המגיד]] ואותו ביטל אדמו"ר הזקן באמצעות נתינת המשל הנ"ל) בשמים על כך שהוא מגלה את הסודות והנסתרות עד כדי כך שנגזר עליו מלמעלה גזר דין מוות, אך לבסוף השתחרר וקיבל הסכמה ברורה מפי רבותיו [[המגיד ממעזריטש]] והבעש"ט בעצמם שהתגלו אליו בעת מאסרו והורו לו שבצאתו ימשיך ביתר שאת ועוז בלימוד והפצת תורת החסידות. | ||
==ההפצה בדור השביעי== | ==ההפצה בדור השביעי== | ||
ב[[דור השביעי]] | ב[[דור השביעי]] הרבי הפך את המושג הפצת המעיינות לעבודת הדור השביעי, ואף התבטא כמה פעמים שזהו הענין הכי כללי בדורנו, המצוה המיוחדת שבה צריכים להזהר אנשי דורנו{{הערה|ראה אגרות קודש חלק יב ע' רפא. חלק יד ע' קסה. ועוד.}}. לצורך כך הקים הרבי את מפעל ה[[שלוחים]] ו[[בתי חב"ד]] ותיקן את [[עשרת המבצעים]] שהביאו את תורת החסידות לכל מקום ומקום. | ||
בשנים האחרונות הודיע הרבי שהסתיימה עבודת הפצת המעיינות, ואין כבר עוד מעכב לבוא הגאולה; צריכים רק להכין את אנשי הדור ואת העולם ל[[קבלת פני משיח]]{{הערה|1=ראה שיחות: [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15968&st=&pgnum=37 ש"פ וישב תנש"א סעיף יא]. [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15993&st=&pgnum=197 ש"פ עקב סעיף יד ואילך]. ש"פ חיי שרה תשנ"ב סעיף יג.}}. | |||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
גרסה מ־10:21, 20 בפברואר 2017
|
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: לא אנציקלופדי. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
הפצת המעיינות הינו מושג בסיסי בתנועת החסידות. פרוש המילה מעיינות הוא תורת החסידות ובהפצתה תלוי ביאת הגאולה. מקורה בסיפור עליית הנשמה של הבעש"ט.
המקור
בראש השנה שנת תק"ז עשה הבעל שם טוב עליית נשמה והגיע עד להיכלו של מלך המשיח. על עליית נשמה זו הוא מספר באיגרתו לגיסו, רבי גרשון מקיטוב[1]
ושאלתי את פי משיח: אימת אתי מר?
והשיב לי: בזאת תדע, בעת שיתפרסם למודך ויתגלה בעולם ויפוצו מעיינותיך חוצה מה שלמדתי אותך והשגת, ויוכלו גם המה לעשות יחודים ועליות כמוך, ואז יכלו כל הקליפות ויהיה עת רצון וישועה.
מאז, במשך כל הדורות עסקו נשיאי חסידות חב"ד בלהט להפיץ את החסידות לכל אחד ואחד עד הקטן שבקטנים, דבר שלפני התגלות הבעש"ט לא היה מצוי כלל ורק הצדיקים הגדולים שהיו אז נסתרים היו לומדים את סודות התורה בחלק הפנימי של התורה.
חשיבות המעיינות חסידות
ידועה השאלה למה דווקא בדורות האחרונים זקוקים לתורת החסידות הרי אלפי שנים עם ישראל "הסתדר" ללא החסידות?
והתשובה לכך הוסברה על ידי אדמו"ר הזקן[2], כאשר ניגש אליו הרב פנחס מקוריץ שמצא כתבי חסידות מתגלגלים ברחובות ולא היתה דעתו נוחה מכך ואדמו"ר הזקן הסביר לו על ידי משל מבן המלך שנחלה במחלה קשה ולא נמצא מרפא עד שרופא המלך מצא תרופה אך צריך בשבילה את היהלום הכי יקר הנמצא בכתרו של המלך וכמובן שהמלך מוכן לוותר על היהלום ושישחקו ויכתשו אותו ובלבד שבנו יבריא. כך הקב"ה מוכן לוותר על הסודות שעד אז היו שמורים למעלה רק לצדיקים בשביל לרפאות את העולם מהחושך העמוק שאליו נכנס בזמן של הדורות האחרונים אף שזה כרוך בכך שכתבי חסידות יתגלגלו ברחובות.
ובכך בעצם ביטל אדמו"ר הזקן קטרוג שהיה כבר בזמן המגיד[3].
הקטרוג על ההפצה
בשנת תקל"ט אדמו"ר הזקן נכנס למאסר על ידי השלטונות הרוסיים עקב ההלשנה מצד המתנגדים אך הסיבה האמיתית למאסרו היתה כתוצאה מהפצת המעיינות-חסידות שעשה, שגרם לקיטרוג גדול (יותר מהקיטרוג שהיה בזמן המגיד ואותו ביטל אדמו"ר הזקן באמצעות נתינת המשל הנ"ל) בשמים על כך שהוא מגלה את הסודות והנסתרות עד כדי כך שנגזר עליו מלמעלה גזר דין מוות, אך לבסוף השתחרר וקיבל הסכמה ברורה מפי רבותיו המגיד ממעזריטש והבעש"ט בעצמם שהתגלו אליו בעת מאסרו והורו לו שבצאתו ימשיך ביתר שאת ועוז בלימוד והפצת תורת החסידות.
ההפצה בדור השביעי
בדור השביעי הרבי הפך את המושג הפצת המעיינות לעבודת הדור השביעי, ואף התבטא כמה פעמים שזהו הענין הכי כללי בדורנו, המצוה המיוחדת שבה צריכים להזהר אנשי דורנו[4]. לצורך כך הקים הרבי את מפעל השלוחים ובתי חב"ד ותיקן את עשרת המבצעים שהביאו את תורת החסידות לכל מקום ומקום.
בשנים האחרונות הודיע הרבי שהסתיימה עבודת הפצת המעיינות, ואין כבר עוד מעכב לבוא הגאולה; צריכים רק להכין את אנשי הדור ואת העולם לקבלת פני משיח[5].
ראו גם
הערות שוליים
- ↑ כתר שם טוב בתחילתו.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ג עמ' שכו.
- ↑ לקוטי שיחות חלק ל' שיחה לי"ט כסלו.
- ↑ ראה אגרות קודש חלק יב ע' רפא. חלק יד ע' קסה. ועוד.
- ↑ ראה שיחות: ש"פ וישב תנש"א סעיף יא. ש"פ עקב סעיף יד ואילך. ש"פ חיי שרה תשנ"ב סעיף יג.