מרדכי בלינוב: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
בשנת [[תשכ"ג]] מסר לו הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]] כי הרבי רוצה שיפתח ת"ת בפריז, בתחילה הוא אכן ניהל אותו אך כעבור מספר שנים מסר את הניהול להרב [[הלל פבזנר]]. מת"ת זה התפתחה רשת מוסדות 'סיני'. | בשנת [[תשכ"ג]] מסר לו הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]] כי הרבי רוצה שיפתח ת"ת בפריז, בתחילה הוא אכן ניהל אותו אך כעבור מספר שנים מסר את הניהול להרב [[הלל פבזנר]]. מת"ת זה התפתחה רשת מוסדות 'סיני'. | ||
בשנת [[תשמ"ח]] מינה אותו הרבי לאחראי על [[ועד רבני ליובאוויטש צרפת]] והוא מונה אז לסגן אב"ד. בשנת [[תשס"ט]] מונה לאב"ד. | בשנת [[תשמ"ח]] מינה אותו הרבי לאחראי על [[ועד רבני ליובאוויטש צרפת]] והוא מונה אז לסגן אב"ד. בשנת [[תשס"ט]] מונה לאב"ד. שימש כרב אנ"ש באוברווילע ויו"ר מוסדות '[[שניאור (מוסד)|שניאור]]'. | ||
נפטר בשיבה טובה בגיל 79 ב[[י"ג טבת]] [[תשע"ז]]. | נפטר בשיבה טובה בגיל 79 ב[[י"ג טבת]] [[תשע"ז]]. | ||
גרסה מ־19:39, 12 בינואר 2017
הרב מרדכי בלינוב (תרח"צ-י"ג טבת תשע"ז) היה מראשוני השלוחים למרוקו, רב פסק חב"די, אב"ד ועד רבני ליובאוויטש צרפת ורב קהילת חב"ד "שניאור" בעיר אובערוויליע שבצרפת.
תולדות חייו
הרב בלינוב נולד בשנת תרח"צ בעיירה החסידית קלימוביטש שברוסיה, לאביו הרב שמואל דוד. בילדותו יצא עם כל משפחתו מרוסיה במסגרת יציאת תש"ז, ואחרי פסח תש"ז הגיע לפריז, שם ראה את הרבי כאשר הגיע לבקר את הרבנית חנה. הרבי נתן לו אז סידור תהילת ה' שנגנב ממנו אחר כך. למד בתומכי תמימים ברינואה, שם היה מבחירי התלמידים. ר' ניסן נמנוב ור' ישראל נח בליניצקי נהנו ממנו מאד, הם דיווחו על כך לרבי והרבי הורה לו להשקיע את זמנו בלימוד הלכה למעשה. היה זה בשנת תשי"ח.
השליחות למרוקו
בחודש סיוון תש"כ בא בתנאים עם בתו של ר' חנן לוין. לפני חג השבועות היה בצרפת, והרבי הורה לו בפתאומיות להגיע ל770 לחג. הוא עשה מאמץ רב, וכאשר הגיע זכה ליחידות של 45 דקות!. באותה יחידות פקד הרב הרבי שיסע למרקש שבמרוקו. כן פקד עליו ללמוד את מלאכת השחיטה. מיד לאחר החתונה בסוף חודש תשרי תשכ"א נסעו בני הזוג לשליחות למרוקו, מידי יום היה מוסר שיעור בתומכי תמימים מרקש. בפורים תשכ"א חשדו בו השלטונות שהוא עוסק בפעילות 'ציונית' והוא גורש חזרה לצרפת.
"יש כאן אברך..."
עם שובו לצרפת החל לעסוק כשוחט מטעם הרבנות הראשית. אומנם בתשכ"ד סיפר לו ר' ניסן נמנוב שביחידות אמר לו הרבי כך: "יש כאן אברך שיכול להיות רב או ראש ישיבה, מדוע עליו להשקיע את כוחותיו כדי ללכת לקונסיסטאר (הרבנות הראשית) ולשחוט כמה תרנגולות? אם בשביל הברכות שמברכים על השחיטה? הרי אפשר לברך עוד כמה ברכות..." בעקבות זאת הוא הפסיק לעבוד בשחיטה. בתחילה התקבל לעבוד כבוחן בתומכי תמימים ברינואה, אולם מספר חודשים לאחר מכן הוצע לו לשמש כראש מערכת הכשרות של השחיטה מטעם הרבנות והוא קיבל עליו תפקיד זה.
פסקי הרב בלינוב - פסק הלכה גמור
בשנת תשכ"ד אירע סכסוך בין שתי מוסדות בצרפת. הרבי כתב להם אז שיתדיינו אצל הרב בלינוב כי פסקיו הם פסק הלכה גמור. וכך החל לשמש כמורה הוראה לאנ"ש.
בשנת תשכ"ג מסר לו הרב בנימין אליהו גורודצקי כי הרבי רוצה שיפתח ת"ת בפריז, בתחילה הוא אכן ניהל אותו אך כעבור מספר שנים מסר את הניהול להרב הלל פבזנר. מת"ת זה התפתחה רשת מוסדות 'סיני'.
בשנת תשמ"ח מינה אותו הרבי לאחראי על ועד רבני ליובאוויטש צרפת והוא מונה אז לסגן אב"ד. בשנת תשס"ט מונה לאב"ד. שימש כרב אנ"ש באוברווילע ויו"ר מוסדות 'שניאור'.
נפטר בשיבה טובה בגיל 79 בי"ג טבת תשע"ז.
משפחתו
- בנו, הרב יוסף יצחק בלינוב - אב"ד מרכז בני ברק.
- חתנו, הרב שמואל לבקובסקי - ר"מ בישיבת תומכי תמימים ברונואה.
- חתנו, הרב יוסף יצחק מאיר טייכטל - ראש כולל סיני ור"מ בישיבת יד מרדכי פריז.
- בנו, הרב מנחם מענדל בלינוב - שליח הרבי בס. דניס, פריז.
- בנו, הרב ירחמיאל בלינוב - מנהל בית ספר חב"ד - בני ברק.
- בנו, הרב אברהם אשר בלינוב - ראש ישיבת תומכי תמימים אלעד.
- בנו, הרב ישראל בלינוב - שליח הרבי בס. דניס, צרפת. ראש כולל בעל שם טוב. יד ימינו וראש לשכת הכשרות של בית הדין.
ספריו
- שולחן מרדכי חלק א' - עיונים בהלכות פסח בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן.