משתמש:הנחה/שליח (נשמות ישראל): הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
שורה 43: שורה 43:
*[[כינוס השלוחים]]
*[[כינוס השלוחים]]
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ערכים במרחב האישי]]

גרסה אחרונה מ־18:09, 23 במאי 2021

ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה.
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.

עניינו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בני ישראל מתוארים בתואר "שלוחים" של הקב"ה לפי שפעולתם בעולם הזה בתורה ומצוות היא באופן של (בנוסף לזה שהם עבדים[1] היא) שליחות של הקב"ה. נשמתם בגוף היא שליחה של הקב"ה לפעול בגוף ובכל העולם[2].

באופן כללי כל אחד ואחת ישראל מהקטן ביותר ועד הגדול כולם מתוארים שלוחים של הקב"ה לעשות דירה בתחתונים. אולם בפרטיות קיימים אנשים ששייכותם לתואר שלוחים מודגשת יותר, ואלו הם השלוחים שתפקידם לפעול על קבוצה או עיר ומדינה לעורר את היהודים אשר שם שהם ידעו שהם שלוחים של הקב"ה.[3]

מעלת השליחות[עריכה | עריכת קוד מקור]

השליח פועל בשליחות המשלח, בפעולתו הוא מאחד שני דברים הפוכים מחד גיסא השליח הוא מציאות לעצמו הוא אינו כעבד הבטל לאדונו, אולם מאידך גיסא פעולתיו ומעשיו בטלים עד שנחשבים כאילו עשה אותם המשלח.

בתואר עבודת עם ישראל כעבודת השליח ישנה הדגשה למעלתם ולחשיבות עבודתם. זאת משום ששליח שפועל בשביל משלחו יש בו ובמעשיו מעלה מאשר אילו היה נעשה הדבר על ידו כעבד שעושה בשביל אדונו. חשיבותו של השליח באה לידי ביטוי הן במינויו והן באופן ובסיבה שבשלה מעשיו מתיחסים כמעשי המשלח (כדלהלן):

א) בכדי להימנות לשליח, על השליח להיות בערך לדרגת המשלח. כדרשת הגמרא[4]: "מה אתם בני ברית אף שלוחכם בני ברית" וממילא היותו שליח מורה על כך שיש קירבה ושייכות בינו למשלח, שלכן ביכולתו להיעשות שליחו. בניגוד לעבד שאין מינויו תלוי בחשיבותו, אדרבה ככל שיותר שפל הרי הוא יותר כשיר להיות עבד.
ב) פעולותיו של השליח מתייחסים למשלח ונחשבים כאילו המשלח בעצמו עשה אותם, זאת משום ש"שלוחו של אדם כמותו".[דרוש מקור] מתוך כך מובן שמינוי שליחות משמעותו שפועלים על השליח שיהיה "כמו המשלח" ובדרגתו ממש. זאת בניגוד לעבד שלמרות שגם מעשיו מתייחסים לאדונו. אדרבה, הסיבה לזה הוא משום שהעבד כ"כ לא מציאות והוא כפוף ובטל לאדונו. עד כדי כך שניטל ממנו כל המושג של אדנות אפילו האדנות על עצמו. וממילא כל מעשיו מתייחסים לאדונו.

מעלות אלו מתבטאים גם בנשמות ישראל בהיותם שלוחים:

א) היותם שלוחים מעיד על כך שהם בערכו של המשלח – הקב"ה – כביכול. זהו שאמרו חז"ל[דרוש מקור] אתם קרואים אדם על שם "אדמה לעליון"[5] נשמות ישראל דומים לקב"ה והם בערך אליו עד ששייך למנותם כביכול להיות "שלוחים" שלו.
ב) כמו כן היותם שלוחים של הקב"ה זה עצמו קשר נעלה ביותר, שהרי תוכנו של שליח הוא שהוא כמותו (ובמקומו) של המשלח, ממילא גם יחסם של בני ישראל לקב"ה הוא "שלוחו של אדם (העליון) כמותו" שהם מתעלים להיות בדרגת הקב"ה כביכול ממש.

מעלה נוספת ישנה בפעולתו של השליח והיא בבעלות ושייכות מעשיו אליו עצמו; מכיוון שהשליח אינו כעבד ה"מאבד" את מציאותו (כאמור לעיל), לכן הפעולה נחשבת לפעולה שלו (אלא שמכח מינוי השליחות יוצא גם המשלח ידי חובתו בפעולותיו של השליח), זאת בניגוד לעבד שמעשיו כלל אינם נחשבות למעשים שלו אלא "יד עבד כיד רבו"[דרוש מקור] - פעולת העבד נחשבת לגמרי כפעולת האדון בממונו, לפי שלעבד אין שום מציאות כלל והיא בטלה לגמרי לאדונו וכל פעולתיו 'מלכתחילה' נחשבים למעשה האדון.

גם מעלה זו מתבטאת בעבודת ישראל לעשות דירה בתחתונים. שהדירה שעושים מתייחסת אליהם[6] כפעולה שלהם למרות שאת הכח לזה מקבלים על ידי מינוי השליחות שניתן להם מהקב"ה.[7]

המעלות שבעבודת השליח[עריכה | עריכת קוד מקור]

שייכותה ל"דירה בתחתונים"[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה. סיבה: "קו שלו" (תשמ"ח) "מסירות נפש" (תשמ"ח) "שמחה" (תשמ"ה).

המעלות שבעבודת השליחות האמורים לעיל מהווים חלק מתכלית הכוונה בעבודתם של בני ישראל לעשות דירה בתחתונים. המשמעות של דירה בתחתונים הוא חיבור בין הקב"ה לעולם הזה התחתון, שהעולם זה יכיל ויהיה דירה להקב"ה. על חיבור זה - הנעשה על ידי קיום התורה והמצוות בעולם - להיות באופן שגדרי העולם עצמם מזדככים ונעשים מוכשרים לקבל את התגלות האלוקית. אילו ההתגלות תיעשה בכוחו הלא מוגבל של הקב"ה (שביכולתו ברצונו להאיר בעולם גם ללא שהעולם מוכשר לקבלו) ייצא, שאמנם בעולם מאיר אלוקות אולם אי אפשר לומר במקרה זה שהעולם – התחתונים - נעשו דירה. שהרי מצד עצמם אינם יכולים להכיל את ההתגלות.

לשם כך על הדירה להיעשות על ידי הנבראים המוגבלים דווקא. אולם מכיוון שמדובר בפעולה אלוקית שהרי מדובר בחיבור שני דברים מנוגדים, עולם ואלוקות. יש צורך בכוח מיוחד לזה. ועניין זה נפעל על ידי פעולתם של ישראל וכשלוחים:

א) פעולת השליח למרות שהיא בכוח מינוי השליחות היא מתייחסת אליו. שהרי השליח אינו "מאבד" את מציאותו. גם הדירה בתחתונים שהשליח פועל ועושה למרות שהיא בכוחו הלא מוגבל של המשלח – הקב"ה, הפעולה מתייחסת לשליח שהינו נשמה בגוף וחלק ממציאות וגדרי העולם. ויוצא שהדירה שנעשית בתחתונים מתייחסת למציאותם של התחתונים עצמם. (ואילו פעולת בני ישראל הייתה רק כ"עבדים" היה חסר בדירה בתחתונים. זאת משום שפעולתם לא הייתה מתייחסת אליהם כנשמות בגופים אלא רק לכוחו של האדון – הקב"ה).[דרוש מקור: ספר המאמרים?? תשמ"ח עמוד 95.]
ב) השליח מכיל בתוכו שני הפכים. מחד הוא מציאות, ומעשיו מתייחסים אליו. מאידך הוא בטל למשלח עד ש"שלוחו של אדם כמותו" ופעולתיו מתייחסים למשלח. חיבור זה הוא גם התוכן של 'דירה בתחתונים'; מחד גיסא על התחתונים להיות כפי שהם במציאותם ובגדרם (אילו יבטלו גדרם כבר לא יהיו 'תחתונים'), מאידך גיסא עניין הדירה היא שהם יהיו בטלים בתכלית לאלקות עד שיוכשרו להתגלות אלוקית בהם. וזה מעלת השליח, להיותו מכיל את שני ההפכים לכן בכוחו לפעול בעולם חיבור שני הפכים אלו.[דרוש מקור: ספר המאמרים?? תשמ"ט חיי שרה.]
בתורה
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה. סיבה: 1. שליחות אליעזר. 2.שליחות יעקב..

בתורה מסופרים כמה סיפורי שליחות החל מסיפורי אליעזר ויעקב.[8]

השליחות הראשונה מסופרת בתורה בפרשת חיי שרה והיא שליחות אליעזר לחרן להביא את רבקה בפרשה שלאחריה פרשת תולדות מוצאים אנו שליחות נוספת שיצחק שלח את יעקב לחרן לקחת לו עצמו אשה משם (ובפרטיות יותר שליחות זו היא השליחות הראשונה בתורה משום ששליחות "אליעזר עבד אברהם" לא היתה בגדר שליחות כי היה עבד. ראה לקמן)


ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. ראה ספר השיחות תשמ"ח עמוד 95 ושם בהערה 17 ובשולי הגליון.
  2. ראה לקוטי תורה ויקרא דף א, עמוד ג. ספר השיחות תשמ"ח עמוד 95.
  3. ספר השיחות תשמ"ט שיחת פרשת תולדות.
  4. קידושין מא, ב.
  5. יבמות סא, א. וראה של"ה כ, ב. שא, ב. ועוד
  6. ראה להלן שפרט זה מוכרח לצורך השלמת המטרה של דירה בתחתונים.
  7. ספר השיחות תשמ"ח עמוד 93 ואילך.
  8. ומשלחותם לומדים לכללות ענין השליחות בעבודת ה' כדלקמן.