אליהו לייב אטיגינא: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "עיירה" ב־"עיירה") |
מ (החלפת טקסט – " שניה " ב־" שנייה ") |
||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
לאחר פטירתו הוציא לאור חתנו, הרב [[מנחם צבי ריבקין]], את כתביו בספר "[[לב אליהו]]" יחד עם קיצור תולדות חייו. הכתבים שנאספו בספר הינם מעט ממה שנותר לאחר פטירתו, ומרביתם נכתבו בתקופה בה שימש כ'בורר' במחלוקת שפרצה בעיר מגוריו בדבר חזקת [[שוחט]]. יחד עם הסוגיות בנגלה נותרו גם מעט כתבי [[חסידות]] שכתב, והם חלק ממאמר ארוך על מאמר [[חז"ל]] "לא קאים אינש אדעתי' דרביה עד ארבעין שנין", ומאמר נוסף - לא שלם - על הפסוק "וידעת היום והשבות אל לבבך". | לאחר פטירתו הוציא לאור חתנו, הרב [[מנחם צבי ריבקין]], את כתביו בספר "[[לב אליהו]]" יחד עם קיצור תולדות חייו. הכתבים שנאספו בספר הינם מעט ממה שנותר לאחר פטירתו, ומרביתם נכתבו בתקופה בה שימש כ'בורר' במחלוקת שפרצה בעיר מגוריו בדבר חזקת [[שוחט]]. יחד עם הסוגיות בנגלה נותרו גם מעט כתבי [[חסידות]] שכתב, והם חלק ממאמר ארוך על מאמר [[חז"ל]] "לא קאים אינש אדעתי' דרביה עד ארבעין שנין", ומאמר נוסף - לא שלם - על הפסוק "וידעת היום והשבות אל לבבך". | ||
על הספר התקבלו הסכמות משלושה "גאוני ליטא" ושלושה "גאוני פולין", ביניהם ר' [[חיים מבריסק]]. הספר הודפס פעם | על הספר התקבלו הסכמות משלושה "גאוני ליטא" ושלושה "גאוני פולין", ביניהם ר' [[חיים מבריסק]]. הספר הודפס פעם שנייה בוורשה בשנת [[תרע"ד]] ופעם שלישית בשנת [[תשנ"א]] בברוקלין. | ||
ר' אליהו לייב נפטר בפתאומיות באור ליום [[ד' בטבת]] [[תרס"ח]]. | ר' אליהו לייב נפטר בפתאומיות באור ליום [[ד' בטבת]] [[תרס"ח]]. | ||
גרסה מ־05:07, 31 באוגוסט 2020
ר' אליהו לייב הלוי אטיגינא, גביר חסידי ותלמיד חכם מהעיירה קובליץ, מחסידי אדמו"ר מהר"ש.
תולדות חיים
ר' אליהו לייב נולד בלעפליא בערך בשנת תר"ו כבן בכור להוריו ר' זוסמן (בן ר' יצחק) ומרת רחל חנה. אביו נפטר בגיל צעיר מאוד, ואמו עם ילדיה עברו להתגורר בבית חמיה, ר' יצחק אטינגוף.
כבר בילדותו ניכרו בו כשרונותיו בלימוד, והיה לומד בקביעות עם אב בית דין של קאפוסט, רבי יחזקאל בעל ה"בנין יחזקאל".
בערך בגיל בר מצווה נשא את בת דוד הרב יעקב מקיזאן, אז החל ללמוד מתורת החסידות. זמן קצר אחרי החתונה נפטרה אשתו, וכשהיה בן 14 נישאה אמו בשנית ועברה לעיר קובליץ כשהוא מצטרף אליה. בגיל 17 נשא בקובליץ אשה שניה, את מרת גיטא ליפשיץ, בתו (או נכדתו) של ר' שלמה מצ'אשניק, מחסידי אדמו"ר הזקן.
אשתו עסקה במסחר, והוא המשיך לשקוד על לימוד התורה, כשהוא מסרב לקבל על עצמו עול רבנות. כעבור תקופה נאלץ לעסוק גם הוא במסחר יערות, ובזמן קצר התעשר מאוד. בסוף ימיו עזב את מסחר היערות, וישב מעט בחנות שניהלה אשתו, כשאת יתר הזמן הוא מקדיש ללימוד. בזמן זה כתב חידושים רבים בנגלה ובחסידות.
ספרו לב אליהו
לאחר פטירתו הוציא לאור חתנו, הרב מנחם צבי ריבקין, את כתביו בספר "לב אליהו" יחד עם קיצור תולדות חייו. הכתבים שנאספו בספר הינם מעט ממה שנותר לאחר פטירתו, ומרביתם נכתבו בתקופה בה שימש כ'בורר' במחלוקת שפרצה בעיר מגוריו בדבר חזקת שוחט. יחד עם הסוגיות בנגלה נותרו גם מעט כתבי חסידות שכתב, והם חלק ממאמר ארוך על מאמר חז"ל "לא קאים אינש אדעתי' דרביה עד ארבעין שנין", ומאמר נוסף - לא שלם - על הפסוק "וידעת היום והשבות אל לבבך".
על הספר התקבלו הסכמות משלושה "גאוני ליטא" ושלושה "גאוני פולין", ביניהם ר' חיים מבריסק. הספר הודפס פעם שנייה בוורשה בשנת תרע"ד ופעם שלישית בשנת תשנ"א בברוקלין.
ר' אליהו לייב נפטר בפתאומיות באור ליום ד' בטבת תרס"ח.
משפחתו
- חתנו, הרב מנחם צבי ריבקין, בעל מרת רחל חנה.
לקריאה נוספת
- הרב מנחם צבי ריבקין, לב אליהו, תרס"ט, וורשה.