אברהם משולם זלמן לנדא: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "עיירה" ב־"עיירה") תגית: עריכה ממכשיר נייד |
מ (הגהה, קטגוריה) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
החסיד רבי '''אברהם משולם זלמן לנדא''' | החסיד רבי '''אברהם משולם זלמן לנדא''' היה רבה של ה[[עיירה]] [[קורניץ]] ב[[רוסיה הלבנה]]. מחסידי [[אדמו"ר הזקן]], [[אדמו"ר האמצעי]] ו[[אדמו"ר הצמח צדק]]. | ||
==תולדות חיים== | |||
נולד למשפחה חשובה מגזע הגאון רבי [[יחזקאל לנדא]] בעל ה'נודע ביהודה', ומגזע הגאון בעל ה'חכם צבי'. | נולד למשפחה חשובה מגזע הגאון רבי [[יחזקאל לנדא]] בעל ה'נודע ביהודה', ומגזע הגאון בעל ה'חכם צבי'. | ||
כבר בהיותו עלם צעיר, נתפרסם כעילוי נפלא, וחכמים גדולים העידו עליו כי בכוחו להתווכח עם אנשי מדע מובהקים ולנצחם במקצועם. | כבר בהיותו עלם צעיר, נתפרסם כעילוי נפלא, וחכמים גדולים העידו עליו כי בכוחו להתווכח עם אנשי מדע מובהקים ולנצחם במקצועם. | ||
בתחילה היה מנגד לאדמו"ר הזקן, אך אחר כך שמע [[אדמו"ר הזקן]] משך את לבו ובהיחבא נסע יחד עם גיסו ר' לייב אל הרבי. ולמרות שחמותם רדפה אחריהם הצליחו להגיע למחוז חפצם. | בתחילה היה מנגד לאדמו"ר הזקן, אך אחר כך שמע [[אדמו"ר הזקן]] משך את לבו ובהיחבא נסע יחד עם גיסו ר' לייב אל הרבי. ולמרות שחמותם רדפה אחריהם הצליחו להגיע למחוז חפצם. זכה להיות מתלמידי [[חדרים (תקופת אדמו"ר הזקן)|ה'חדרים']] שיסד [[רבינו הזקן]]. | ||
בשובם יסד ר' זלמן את ה"מניין" שנקרא "מניין הרב", שהתקיים עד אשר נחרב על ידי הצוררים ימ"ש. | בשובם יסד ר' זלמן את ה"מניין" שנקרא "מניין הרב", שהתקיים עד אשר נחרב על ידי הצוררים ימ"ש. | ||
הרבי הריי"צ סיפר פעם {{הערת שוליים|שיחת [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסליו]] תרס"ט (ספר השיחות תורת שלום ע' 256)}}, שהרש"ג שמע מר' אברמ'קה ששמע מר' זלמן מקורעניץ (אברהם משולם זלמן לנדא, שהיה סבו) שהוא היה תובע מ[[אדמו"ר הזקן]] [[חסידות]] על חשבון עץ חיים (ושמע פעם) ואמר [[אדמו"ר הזקן]] בדביקות, "זלמינקע מאנט ביי מיר חסידות אויף ע"ח, וואס רעדט ע"ח, השתל', און איך ב"ה רעד העכער און נאך העכער.. ואמר אדמו"ר.. אז דער רבי פלעגט וועלן הייבין חסידות פלעגט ער זאגן אז [[קבלה]] איז שמות און גילויים און חסידות איז נגילה ונשמחה בך בך אין עצמות". (זלמן דורש ממני שאומר מאמרי חסידות על [[עץ חיים]]. במה עוסק עץ חיים? ב[[סדר ההשתלשלות]], אך אנו ב"ה עוסקים בלמעלה למעלה מסדר ההשתלשלות ואמר: [[המגיד ממעזריטש|הרבי]] כשהיה מתחיל את לימוד תורת החסידות, היה אומר שקבלה היא שמות וגילויים של אלקות, אבל חסידות היא בבחינת "נגילה ונשמחה בך", ב[[עצמות ומהות]]). | הרבי הריי"צ סיפר פעם{{הערת שוליים|שיחת [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסליו]] תרס"ט (ספר השיחות תורת שלום ע' 256)}}, שהרש"ג שמע מר' אברמ'קה ששמע מר' זלמן מקורעניץ (אברהם משולם זלמן לנדא, שהיה סבו) שהוא היה תובע מ[[אדמו"ר הזקן]] [[חסידות]] על חשבון עץ חיים (ושמע פעם) ואמר [[אדמו"ר הזקן]] בדביקות, "זלמינקע מאנט ביי מיר חסידות אויף ע"ח, וואס רעדט ע"ח, השתל', און איך ב"ה רעד העכער און נאך העכער.. ואמר אדמו"ר.. אז דער רבי פלעגט וועלן הייבין חסידות פלעגט ער זאגן אז [[קבלה]] איז שמות און גילויים און חסידות איז נגילה ונשמחה בך בך אין עצמות". (זלמן דורש ממני שאומר מאמרי חסידות על [[עץ חיים]]. במה עוסק עץ חיים? ב[[סדר ההשתלשלות]], אך אנו ב"ה עוסקים בלמעלה למעלה מסדר ההשתלשלות ואמר: [[המגיד ממעזריטש|הרבי]] כשהיה מתחיל את לימוד תורת החסידות, היה אומר שקבלה היא שמות וגילויים של אלקות, אבל חסידות היא בבחינת "נגילה ונשמחה בך", ב[[עצמות ומהות]]). | ||
ר' זלמן היה גאון גדול בנגלה, ולפרנסתו עסק במסחר ב[[וילנא]] ובעיירות הסביבה. לאחר שנהיה חסיד נעשה גדול בחסידות ובעבודה באופן נעלה. | ר' זלמן היה גאון גדול בנגלה, ולפרנסתו עסק במסחר ב[[וילנא]] ובעיירות הסביבה. לאחר שנהיה חסיד נעשה גדול בחסידות ובעבודה באופן נעלה. | ||
אחר פטירת [[אדמו"ר הזקן]] התקשר לבנו | אחר פטירת [[אדמו"ר הזקן]] התקשר לבנו ה[[אדמו"ר האמצעי]], ולאחר מכן ל[[אדמו"ר הצמח צדק]]. | ||
מסופר שפעם היה אדמו"ר האמצעי בקורעניץ, ואמר [[מאמר]] [[דא"ח]], ד"ה החלצו. כשסיים הרבי לומר את המאמר, שאל את ר' זלמן: "אתה זוכר איך אמר הרבי | מסופר שפעם היה אדמו"ר האמצעי בקורעניץ, ואמר [[מאמר]] [[דא"ח]], ד"ה החלצו. כשסיים הרבי לומר את המאמר, שאל את ר' זלמן: "אתה זוכר איך אמר הרבי אדמו"ר הזקן את המאמר, ומה הוספתי משל עצמי?" אמר ר' זלמן את המאמר בעל פה, וציין את המילים שהוסיף אדמו"ר האמצעי מעצמו. היה זה מאמר שאמרו הרבי הזקן שלושים שנה לפני כן! | ||
לאחר שעלה הצמח צדק על כס נשיאות חב"ד, הגיע פעם אחת אליו עם בניו וביקשו לשים עין עליהם. מליובאוויטש נסע לביתו ומיד נחלה מאוד וסבל [[יסורים]] קשים במשך לערך שבע שנים, בהם לא יכל לנסוע לרבי. | לאחר שעלה הצמח צדק על כס נשיאות חב"ד, הגיע פעם אחת אליו עם בניו וביקשו לשים עין עליהם. מליובאוויטש נסע לביתו ומיד נחלה מאוד וסבל [[יסורים]] קשים במשך לערך שבע שנים, בהם לא יכל לנסוע לרבי. | ||
באותם ימים כאשר | באותם ימים כאשר אדמו"ר הצמח צדק נסע באיזור מקום מגוריו, נכנס לבקרו. פגישת הרבי עם רב העיר שהיה מזקני החסידים מתוארת בבית רבי: "הם השתעשעו זה עם זה ב[[אהבה]] מיוחדת". | ||
ר' זלמן נפטר בליל [[כ' כסלו]]. יום לפני כן, ב[[י"ט כסלו]], אמר דברי אלוקים חיים (חסידות), על הפסוק:"נפשו בטוב תלין" - בטו"ב בגימטריא י"ט, ודיבר על כך שפטירתו של המגיד הייתה ביום זה דווקא, וכן גאולתו של [[אדמו"ר הזקן | ר' זלמן נפטר בליל [[כ' כסלו]]. יום לפני כן, ב[[י"ט כסלו]], אמר דברי אלוקים חיים (חסידות), על הפסוק:"נפשו בטוב תלין" - בטו"ב בגימטריא י"ט, ודיבר על כך שפטירתו של המגיד הייתה ביום זה דווקא, וכן גאולתו של [[אדמו"ר הזקן]], ולאחר מכן בלילה הלך לבית עולמו. | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*בנו, החסיד המפורסם הרב [[מרדכי זיסקינד לנדא]] - ממלא מקומו כרבה של [[קורניץ]]. | *בנו, החסיד המפורסם הרב [[מרדכי זיסקינד לנדא]] - ממלא מקומו כרבה של [[קורניץ]]. | ||
*בנו הרב צבי - מחסידי הצ"צ, נקרא גם ר' הירשעלע ר' זלמן'ס. | *בנו הרב צבי - מחסידי הצ"צ, נקרא גם ר' הירשעלע ר' זלמן'ס. | ||
*נכדו, ה[[משפיע]] הרב [[אברהם לנדא]] | *נכדו, ה[[משפיע]] הרב [[אברהם לנדא]] מ[[ז'עמבין]] | ||
*נכדו הרב דן, חתנו של הרב"ש. | *נכדו הרב דן, חתנו של הרב"ש. | ||
*נינו, הרב [[יעקב לנדא]] - ממלא מקום אבותיו כרבה של [[קורניץ]], ובשנותיו המאוחרות - רבה של [[בני ברק]]. | *נינו, הרב [[יעקב לנדא]] - ממלא מקום אבותיו כרבה של [[קורניץ]], ובשנותיו המאוחרות - רבה של [[בני ברק]]. | ||
| שורה 38: | שורה 36: | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]] | ||
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר האמצעי]] | |||
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת הצמח צדק]] | |||
[[קטגוריה:משפחת לנדא]] | |||
גרסה מ־10:13, 14 באוגוסט 2017
החסיד רבי אברהם משולם זלמן לנדא היה רבה של העיירה קורניץ ברוסיה הלבנה. מחסידי אדמו"ר הזקן, אדמו"ר האמצעי ואדמו"ר הצמח צדק.
תולדות חיים
נולד למשפחה חשובה מגזע הגאון רבי יחזקאל לנדא בעל ה'נודע ביהודה', ומגזע הגאון בעל ה'חכם צבי'.
כבר בהיותו עלם צעיר, נתפרסם כעילוי נפלא, וחכמים גדולים העידו עליו כי בכוחו להתווכח עם אנשי מדע מובהקים ולנצחם במקצועם.
בתחילה היה מנגד לאדמו"ר הזקן, אך אחר כך שמע אדמו"ר הזקן משך את לבו ובהיחבא נסע יחד עם גיסו ר' לייב אל הרבי. ולמרות שחמותם רדפה אחריהם הצליחו להגיע למחוז חפצם. זכה להיות מתלמידי ה'חדרים' שיסד רבינו הזקן.
בשובם יסד ר' זלמן את ה"מניין" שנקרא "מניין הרב", שהתקיים עד אשר נחרב על ידי הצוררים ימ"ש.
הרבי הריי"צ סיפר פעם[1], שהרש"ג שמע מר' אברמ'קה ששמע מר' זלמן מקורעניץ (אברהם משולם זלמן לנדא, שהיה סבו) שהוא היה תובע מאדמו"ר הזקן חסידות על חשבון עץ חיים (ושמע פעם) ואמר אדמו"ר הזקן בדביקות, "זלמינקע מאנט ביי מיר חסידות אויף ע"ח, וואס רעדט ע"ח, השתל', און איך ב"ה רעד העכער און נאך העכער.. ואמר אדמו"ר.. אז דער רבי פלעגט וועלן הייבין חסידות פלעגט ער זאגן אז קבלה איז שמות און גילויים און חסידות איז נגילה ונשמחה בך בך אין עצמות". (זלמן דורש ממני שאומר מאמרי חסידות על עץ חיים. במה עוסק עץ חיים? בסדר ההשתלשלות, אך אנו ב"ה עוסקים בלמעלה למעלה מסדר ההשתלשלות ואמר: הרבי כשהיה מתחיל את לימוד תורת החסידות, היה אומר שקבלה היא שמות וגילויים של אלקות, אבל חסידות היא בבחינת "נגילה ונשמחה בך", בעצמות ומהות).
ר' זלמן היה גאון גדול בנגלה, ולפרנסתו עסק במסחר בוילנא ובעיירות הסביבה. לאחר שנהיה חסיד נעשה גדול בחסידות ובעבודה באופן נעלה.
אחר פטירת אדמו"ר הזקן התקשר לבנו האדמו"ר האמצעי, ולאחר מכן לאדמו"ר הצמח צדק.
מסופר שפעם היה אדמו"ר האמצעי בקורעניץ, ואמר מאמר דא"ח, ד"ה החלצו. כשסיים הרבי לומר את המאמר, שאל את ר' זלמן: "אתה זוכר איך אמר הרבי אדמו"ר הזקן את המאמר, ומה הוספתי משל עצמי?" אמר ר' זלמן את המאמר בעל פה, וציין את המילים שהוסיף אדמו"ר האמצעי מעצמו. היה זה מאמר שאמרו הרבי הזקן שלושים שנה לפני כן!
לאחר שעלה הצמח צדק על כס נשיאות חב"ד, הגיע פעם אחת אליו עם בניו וביקשו לשים עין עליהם. מליובאוויטש נסע לביתו ומיד נחלה מאוד וסבל יסורים קשים במשך לערך שבע שנים, בהם לא יכל לנסוע לרבי.
באותם ימים כאשר אדמו"ר הצמח צדק נסע באיזור מקום מגוריו, נכנס לבקרו. פגישת הרבי עם רב העיר שהיה מזקני החסידים מתוארת בבית רבי: "הם השתעשעו זה עם זה באהבה מיוחדת".
ר' זלמן נפטר בליל כ' כסלו. יום לפני כן, בי"ט כסלו, אמר דברי אלוקים חיים (חסידות), על הפסוק:"נפשו בטוב תלין" - בטו"ב בגימטריא י"ט, ודיבר על כך שפטירתו של המגיד הייתה ביום זה דווקא, וכן גאולתו של אדמו"ר הזקן, ולאחר מכן בלילה הלך לבית עולמו.
משפחתו
- בנו, החסיד המפורסם הרב מרדכי זיסקינד לנדא - ממלא מקומו כרבה של קורניץ.
- בנו הרב צבי - מחסידי הצ"צ, נקרא גם ר' הירשעלע ר' זלמן'ס.
- נכדו, המשפיע הרב אברהם לנדא מז'עמבין
- נכדו הרב דן, חתנו של הרב"ש.
- נינו, הרב יעקב לנדא - ממלא מקום אבותיו כרבה של קורניץ, ובשנותיו המאוחרות - רבה של בני ברק.