כיור: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "ראב"ד " ב־"ראב"ד ") |
מ (החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
== מקום הכיור == | == מקום הכיור == | ||
מקומו היה בין [[האולם]] ל[[מזבח]], משוך לדרום{{ | מקומו היה בין [[האולם]] ל[[מזבח]], משוך לדרום{{הערה|שהוא שמאל הנכנס למקדש}} מזוית המזבח, ולא היה מפסיק כלל בין המזבח להיכל. הסיבה לכך היא, מכיון שהמזבח היה בצד צפון, ומכיון שמצד אחד אסור שהכיור יפסיק בין המזבח ובין פתח ההיכל מפני שלושת ההלכות הבאות: | ||
*על המזבח להיות "פתח אוהל מועד", ללא כל מפסיק בינו לבין פתח ההיכל. | *על המזבח להיות "פתח אוהל מועד", ללא כל מפסיק בינו לבין פתח ההיכל. | ||
*אסור שהכיור יהיה בצד צפון כלל, מכיון שדורשים "צפונה" מלשון פנוי - שיהיה צד צפון של ה[[עזרה]] פנוי מ[[:קטגוריה:כלי המזבח|כלים]]{{ | *אסור שהכיור יהיה בצד צפון כלל, מכיון שדורשים "צפונה" מלשון פנוי - שיהיה צד צפון של ה[[עזרה]] פנוי מ[[:קטגוריה:כלי המזבח|כלים]]{{הערה|חוץ מהמזבח וכלי השחיטה, מכיון שלסברת רבי יוסי הגלילי החיוב שיהיה המזבח פנוי מכלים נובע מכך שהמקום מיועד לשחיטה בלבד. כך נפסקת ההלכה, ולא כרבי אליעזר בן יעקב שסובר שהדרשה של "תפונה" אוסרת גל המזבח להיות בצד צפון, ולפי זה היה המזבח בדרום.}}. | ||
*מצד שני על הכיור להיות בין המזבח וההיכל, וכמו כתוב "ונתת אותו בין אוהל מועד ובין המזבח" - חיוב לשים בין פתח האולם או ההיכל{{ | *מצד שני על הכיור להיות בין המזבח וההיכל, וכמו כתוב "ונתת אותו בין אוהל מועד ובין המזבח" - חיוב לשים בין פתח האולם או ההיכל{{הערה|תלוי במחלוקת האם האולם כלול בקדושת ההיכל. ומכיון אז אם פתח ההיכל הוא פתח האולם אז צריך שיהיה יותר לצד דרום עד שלא יפסיק אפילו בין פתח האולם למזבח.}}, | ||
לכן היה הכיור מיד בסיום זויות המזבח - בין חלל האויר שנגד המזבח להיכל{{ | לכן היה הכיור מיד בסיום זויות המזבח - בין חלל האויר שנגד המזבח להיכל{{הערה|1=[[זבחים]] נט, א.}}. | ||
== כן הכיור == | == כן הכיור == | ||
| שורה 31: | שורה 31: | ||
== מכונות ה[[נחושת]] == | == מכונות ה[[נחושת]] == | ||
'''מכונות הנחושת''', היו עשרה כלים{{ | '''מכונות הנחושת''', היו עשרה כלים{{הערה|מלכים א, ז כ"ה.}} ששימשו כ"כנו" של הכיור, ועליהם היה [[הכיור]]. עשיית הכן היא מצווה מהתורה וכאמור בפסוק "ועשית כיור [[נחושת]] וכנו נחושת". | ||
עשרת הכלים היו עשויים מנחושת, וכמצוות ה[[תורה]]. כל אחת מהמכונות היו באורך ורוחב של ארבע אמות, ובגבוה של שלוש [[אמות]]. | עשרת הכלים היו עשויים מנחושת, וכמצוות ה[[תורה]]. כל אחת מהמכונות היו באורך ורוחב של ארבע אמות, ובגבוה של שלוש [[אמות]]. | ||
| שורה 37: | שורה 37: | ||
בתוך האופן היה נקב בו היתה תחובה יד. בין כל ידי האופן, היו מסגרות כעין טבלאות. | בתוך האופן היה נקב בו היתה תחובה יד. בין כל ידי האופן, היו מסגרות כעין טבלאות. | ||
מלבד זאת, היתה על המסגרת התחתונה "שלבים", שהם מקלות [[נחושת]] זקופים{{ | מלבד זאת, היתה על המסגרת התחתונה "שלבים", שהם מקלות [[נחושת]] זקופים{{הערה|1=[[רש"י]].}}, ובניהם היו עוד מסגרות, ועל מסגרות אלו היו ציורים בולטים של [[אריה|אריות]], בקרים וכרובים. על ה"שלבים" היה כן הכיור. מתחת לצורות האריות, היו צורות כעין ה[[כרובים]]. | ||
לכל מכונה היתה ארבעת אופני נחושת, ונסרים של נחושת, וארבעת פעמותיו של הכן היו בולטות למעלה מהנסרים בזויות הכן. | לכל מכונה היתה ארבעת אופני נחושת, ונסרים של נחושת, וארבעת פעמותיו של הכן היו בולטות למעלה מהנסרים בזויות הכן. | ||
גרסה מ־05:33, 24 באוגוסט 2020
הכיור שבבית המקדש היה כעין מזרקה בעלת שנים עשר ברזים, על מנת שהכהנים ירחצו בו ידיהם ורגליהם לפני התחלת עבודתם במקדש.
הוא היה עשוי מנחושת, ככתוב: ועשית כיור נחושת וכנו נחושת לרחצה.
מקום הכיור
מקומו היה בין האולם למזבח, משוך לדרום[1] מזוית המזבח, ולא היה מפסיק כלל בין המזבח להיכל. הסיבה לכך היא, מכיון שהמזבח היה בצד צפון, ומכיון שמצד אחד אסור שהכיור יפסיק בין המזבח ובין פתח ההיכל מפני שלושת ההלכות הבאות:
- על המזבח להיות "פתח אוהל מועד", ללא כל מפסיק בינו לבין פתח ההיכל.
- אסור שהכיור יהיה בצד צפון כלל, מכיון שדורשים "צפונה" מלשון פנוי - שיהיה צד צפון של העזרה פנוי מכלים[2].
- מצד שני על הכיור להיות בין המזבח וההיכל, וכמו כתוב "ונתת אותו בין אוהל מועד ובין המזבח" - חיוב לשים בין פתח האולם או ההיכל[3],
לכן היה הכיור מיד בסיום זויות המזבח - בין חלל האויר שנגד המזבח להיכל[4].
כן הכיור
כן הכיור הוא כלי עליו עמד הכיור, והוא מצוות עשה מהתורה" כאמור בספוק "ועשית כיור נחושת וכנו נחושת".
המוכני
המוכני של הכיור וכנו היה כלי בבית המקדש השני.
לדעת הרמב"ם המוכני הינו כלי הטמון בחול ומחובר לכיור, אליו היו עוברים המים בשעת הלילה.
ולדעת הראב"ד הוא גלגלת עם חוט, את הכיור וכנו היו קושרים בחוט ומגלגלים אותו לבור שבעזרה.
לדעת שניהם המוכני ודרכיו נועדו כדי שמי הכיור יחשבו קשורים לארץ ולא יפסלו משימוש משום ש"לנו".
מכונות הנחושת
מכונות הנחושת, היו עשרה כלים[5] ששימשו כ"כנו" של הכיור, ועליהם היה הכיור. עשיית הכן היא מצווה מהתורה וכאמור בפסוק "ועשית כיור נחושת וכנו נחושת".
עשרת הכלים היו עשויים מנחושת, וכמצוות התורה. כל אחת מהמכונות היו באורך ורוחב של ארבע אמות, ובגבוה של שלוש אמות.
בתוך האופן היה נקב בו היתה תחובה יד. בין כל ידי האופן, היו מסגרות כעין טבלאות.
מלבד זאת, היתה על המסגרת התחתונה "שלבים", שהם מקלות נחושת זקופים[6], ובניהם היו עוד מסגרות, ועל מסגרות אלו היו ציורים בולטים של אריות, בקרים וכרובים. על ה"שלבים" היה כן הכיור. מתחת לצורות האריות, היו צורות כעין הכרובים.
לכל מכונה היתה ארבעת אופני נחושת, ונסרים של נחושת, וארבעת פעמותיו של הכן היו בולטות למעלה מהנסרים בזויות הכן.
הערות שוליים
- ↑ שהוא שמאל הנכנס למקדש
- ↑ חוץ מהמזבח וכלי השחיטה, מכיון שלסברת רבי יוסי הגלילי החיוב שיהיה המזבח פנוי מכלים נובע מכך שהמקום מיועד לשחיטה בלבד. כך נפסקת ההלכה, ולא כרבי אליעזר בן יעקב שסובר שהדרשה של "תפונה" אוסרת גל המזבח להיות בצד צפון, ולפי זה היה המזבח בדרום.
- ↑ תלוי במחלוקת האם האולם כלול בקדושת ההיכל. ומכיון אז אם פתח ההיכל הוא פתח האולם אז צריך שיהיה יותר לצד דרום עד שלא יפסיק אפילו בין פתח האולם למזבח.
- ↑ זבחים נט, א.
- ↑ מלכים א, ז כ"ה.
- ↑ רש"י.
| בית המקדש | ||
|---|---|---|
| בתי המקדש | המשכן · בית המקדש הראשון · בית המקדש השני · בית המקדש השלישי | |
| הר הבית | הסורג · החיל · עזרת נשים · עזרה · מנורות · בית המטבחיים · בית החליפות · לשכת הגזית · מחנה שכינה · שמן המשחה · בית אבטינס · בית המוקד · בית הניצוץ · שילוח מן המחנה · לשכות בית המקדש · מעלות הר הבית · הבירה · המשכן · עליה להר הבית | |
| העזרה | רצפת העזרה · שערי העזרה · עזרת ישראל · עזרת כהנים · בית המטבחיים · בית החליפות · אחורי בית הכפורת · מזבח העולה · מזבח הנחושת · כבש המזבח · יסוד המזבח · הכיור · כן הכיור · מוכני · שירה · ים הנחושת · לשכת הנזירים | |
| קודש | מנורה · שולחן הפנים · מזבח הקטורת · קני המנורה · קטורת · פיס · טרקסין · לחם הפנים · עשיית הכלים | |
| קודש הקודשים | ארון · לוחות הברית · כפורת · כרובים · אבן השתיה | |
| קורבנות | קורבנות · קרבן חטאת · קרבן עולה · קרבן תמיד · קרבן תודה · קרבנות הנשיאים · קרבן פסח · שתי מתנות שהן ארבע · קרבן מנחה · קרבן העומר | |
| עובדי המקדש | כהן גדול · כהנים · שבט לוי · שמירת המקדש · איש הר הבית | |
| בגדי כהונה | מצנפת ומגבעת · מכנסיים · אבנט · ציץ · חושן המשפט · אורים ותומים · אפוד · מעיל | |