אוהל אדמו"ר הרש"ב

האוהל הראשון

כאשר נפטר הרבי הרש"ב קראו גבאי הח"ק לאחדים מאנ"ש שילכו לבית הקברות לבחור מקום המתאים לקבורת רבינו. הלכו ר' משה דובער ריבקין, ר' שמואל גוראריה, ר' נתן גוראריה, ר' צבי הירש גוראריה, ר' זלמן הבלין, ור"י לוין, והוחלט אשר יקברוהו ליד בית השמש. הרבי הריי"צ הגיע לשם ואישר את המקום.

לפני הקבורה, פנה הרבי הריי"צ אל הרב אברהם ברוך פבזנר, הרב אליעזר קרסיק ואל עוד חסיד אחד ואמר כי הם בית דין מיוחד, וקבורה זו נעשית על תנאי ובידו תהיה הרשות לפנות את עצמותיו הקדושות לקברי אבותיו הטמונים בליובאוויטש.

בשל מיקומו של בית השמש בסמוך לציון, ומפאת העובדה שהשמש היה איש גס - מה גם שחלונות ביתו היו גדולים - נגרם צער רב לרבי. אז שלח הרבי הריי"צ את ר' שמואל גוראריה ואמר לו אשר אביו דורש אשר השמש יעזוב את ביתו. השמש לא הסכים ואף לגלג, וכעבור איזה שבועות נפטר.

לאחר השמש עבר לגור בבית זה רב ליטאי, ואף התנהגותו לא היתה כהוגן, ואף הוא הוזהר כנ"ל, אך לא שעה לאזהרות באמרו שגם הוא רב ולא נופל הוא מהרביים החסידיים, וכעבור תקופה לא ארוכה גם הוא שחל"ח.

האחראי על בית החיים שהיה איש גס ביותר, אמר שימשיך להעביר לשם אנשים גסים. עד שגם אצלו בבית קרה אסון ואז הפסיק מהתנהגותו הנלוזה.

העברת האוהל

בשנת ... תיכננה הממשלה הסובייטית להרוס את בית החיים ברוסטוב התגייסו כמה חסידים להעביר את הקבר למקום אחר. הם קיבלו על זה אישור מהרבי הריי"צ, והוראות איך להתנהג בפינוי העצמות הקדושים קיבלו מר' לוי יצחק שניאורסון (אביו של הרבי).

ביחד עם רבינו העבירו לבית החיים החדש גם את עצמותיהם של ר' שמואל ור' נתן גוראריה, וקברו אותם באותו סדר שהיו קבורים בבית החיים הישן.